משנה גיטין א דפוסים
משנה גיטין, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
משנה א[עריכה]
המביא גט ממדינת הים, צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם.
רבן גמליאל אומר, אף המביא מן הרקם ומן החגר.
רבי אליעזר אומר, אפלו מכפר לודים ללוד.
וחכמים אומרים, אינו צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם אלא המביא ממדינת הים והמוליך.
והמביא ממדינה למדינה במדינת הים, צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם.
רבן שמעון בן גמליאל אומר, אפילו מהגמוניא להגמוניא.
משנה ב[עריכה]
רבי יהודה אומר, מרקם למזרח ורקם כמזרח, מאשקלון לדרום ואשקלון כדרום, מעכו לצפון ועכו כצפון.
רבי מאיר אומר, עכו כארץ ישראל לגיטין.
משנה ג[עריכה]
המביא גט בארץ ישראל, אינו צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם.
אם יש עליו עוררים, יתקיים בחותמיו.
המביא גט ממדינת הים ואינו יכול לומר בפני נכתב ובפני נחתם, אם יש עליו עדים, יתקיים בחותמיו.
משנה ד[עריכה]
אחד גיטי נשים ואחד שחרורי עבדים, שוו למוליך ולמביא.
וזו אחד מן הדרכים ששוו גיטי נשים לשחרורי עבדים.
משנה ה[עריכה]
כל גט שיש עליו עד כותי, פסול, חוץ מגיטי נשים ושחרורי עבדים.
מעשה שהביאו לפני רבן גמליאל לכפר עותנאי גט אשה והיו עדיו עדי כותים, והכשיר.
כל השטרות העולים בערכאות של גוים, אף על פי שחותמיהם גוים, כשרים, חוץ מגיטי נשים ושחרורי עבדים.
רבי שמעון אומר, אף אלו כשרין, לא הוזכרו אלא בזמן שנעשו בהדיוט.
משנה ו[עריכה]
האומר: תן גט זה לאשתי ושטר שחרור זה לעבדי, אם רצה לחזור בשניהן, יחזור, דברי רבי מאיר.
וחכמים אומרים, בגיטי נשים אבל לא בשחרורי עבדים, לפי שזכין לאדם שלא בפניו ואין חבין לו אלא בפניו.
שאם ירצה שלא לזון את עבדו, רשאי.
ושלא לזון את אשתו, אינו רשאי.
אמר להם: והרי הוא פוסל את עבדו מן התרומה כשם שהוא פוסל את אשתו.
אמרו לו, מפני שהוא קניינו.
האומר: תנו גט זה לאשתי ושטר שחרור זה לעבדי, ומת, לא יתנו לאחר מיתה.
תנו מנה לאיש פלוני ומת, יתנו לאחר מיתה.
משנה גיטין, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב