משנה גיטין ג דפוסים
משנה גיטין, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
כל גט שנכתב שלא לשום אשה, פסול.
כיצד? היה עובר בשוק ושמע קול סופרים מקרין, איש פלוני מגרש את פלונית ממקום פלוני, ואמר, זה שמי וזה שם אשתי, פסול לגרש בו.
יתר מכן, כתב לגרש [בו] את אשתו ונמלך, מצאו בן עירו ואמר לו שמי כשמך ושם אשתי כשם אשתך, פסול לגרש בו.
יתר מכן, היו לו שתי נשים ושמותיהן שוין, כתב לגרש בו את הגדולה, לא יגרש בו את הקטנה.
יתר מכן, אמר ללבלר כתוב לאיזו שארצה אגרש, פסול לגרש בו.
הכותב טופסי גיטין, צריך שיניח מקום האיש ומקום האשה ומקום הזמן.
שטרי מלוה, צריך שיניח מקום המלוה, מקום הלוה, מקום המעות ומקום הזמן.
שטרי מקח, צריך שיניח מקום הלוקח ומקום המוכר ומקום המעות ומקום השדה ומקום הזמן, מפני התקנה.
רבי יהודה פוסל בכולן.
רבי אלעזר מכשיר בכולן, חוץ מגיטי נשים, שנאמר (דברים כד) וכתב לה, לשמה.
המביא גט ואבד הימנו, מצאו לאלתר כשר.
ואם לאו פסול.
מצאו בחפיסה או בדלוסקמא, אם מכירו, כשר.
המביא גט והניחו זקן או חולה, נותנו לה בחזקת שהוא קיים.
בת ישראל הנשואה לכהן והלך בעלה למדינת הים, אוכלת בתרומה בחזקת שהוא קיים.
השולח חטאתו ממדינת הים, מקריבין אותה בחזקת שהוא קיים.
שלשה דברים אמר רבי אלעזר בן פרטא לפני חכמים וקיימו את דבריו.
על עיר שהקיפוה כרקום, ועל הספינה המטרפת בים, ועל היוצא לידון, שהן בחזקת קיימין.
אבל עיר שכבשה כרקום, וספינה שאבדה בים, והיוצא ליהרג, נותנין עליהן חומרי חיים וחומרי מתים.
בת ישראל לכהן, ובת כהן לישראל, לא תאכל בתרומה.
המביא גט בארץ ישראל וחלה, הרי זה משלחו ביד אחר.
ואם אמר לו: טול לי הימנה חפץ פלוני, לא ישלחנו ביד אחר, שאין רצונו שיהא פקדונו ביד אחר.
המביא גט ממדינת הים וחלה, עושה בית דין ומשלחו, ואומר לפניהם בפני נכתב ובפני נחתם.
ואין השליח האחרון צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם, אלא אומר, שליח בית דין אני.
המלוה מעות את הכהן ואת הלוי ואת העני להיות מפריש עליהן מחלקן, מפריש עליהן בחזקת שהן קיימין, ואינו חושש שמא מת הכהן או הלוי או העשיר העני.
מתו, צריך ליטול רשות מן היורשין.
אם הלוון בפני בית דין, אינו צריך ליטול רשות מן היורשין.
המניח פירות להיות מפריש עליהן תרומה ומעשרות, מעות להיות מפריש עליהן מעשר שני, מפריש עליהן בחזקת שהן קיימין.
אם אבדו, הרי זה חושש מעת לעת, דברי רבי אלעזר בן שמוע.
רבי יהודה אומר, בשלשה פרקים בודקין את היין, בקדים של מוצאי החג, ובהוצאת סמדר, ובשעת כניסת המים בבוסר.
משנה גיטין, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב