משנה גיטין ד ניקוד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
«הפרק הקודםלדף הראשי • פרק ד גיטיןהפרק הבא»


פרק ד

משניות: א ב ג ד ה ו ז ח ט

עריכה

(א)

הַשּׁוֹלֵחַ גֵּט לְאִשְׁתּוֹ,

וְהִגִּיעַ בַּשָּׁלִיחַ,
אוֹ שֶׁשָּׁלַח אַחֲרָיו שָׁלִיחַ,
וְאָמַר לוֹ: גֵּט שֶׁנָּתַתִּי לָךְ בָּטֵל הוּא,
הֲרֵי זֶה בָּטֵל.
קָדַם אֵצֶל אִשְׁתּוֹ,
אוֹ שֶׁשָּׁלַח אֶצְלָהּ שָׁלִיחַ,
וְאָמַר לָהּ: גֵּט שֶׁשָּׁלַחְתִּי לִיךְ בָּטֵל הוּא,
הֲרֵי זֶה בָּטֵל.
אִם מִשֶּׁהִגִּיעַ הַגֵּט לְיָדָהּ,
שׁוּב אֵינוֹ יָכוֹל לְבַטְּלוֹ:
(ב)

בָּרִאשׁוֹנָה הָיָה עוֹשֶׂה בֵּית דִּין בְּמָקוֹם אַחֵר וּמְבַטְּלוֹ;

הִתְקִין רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן שֶׁלֹּא יְהוּ עוֹשִׂין כֵּן,
מִפְּנֵי תִּקּוּן הָעוֹלָם.
בָּרִאשׁוֹנָה הָיָה מְשַׁנֶּה שְׁמוֹ וּשְׁמָהּ,
שֵׁם עִירוֹ וְשֵׁם עִירָהּ.
הִתְקִין רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן שֶׁיְּהֵא כּוֹתֵב:
אִישׁ פְּלוֹנִי וְכָל שֵׁם שֶׁיֵּשׁ לוֹ,
אִשָּׁה פְּלוֹנִית וְכָל שֵׁם שֶׁיֵּשׁ לָהּ,
מִפְּנֵי תִּקּוּן הָעוֹלָם:
(ג)

אֵין אַלְמָנָה נִפְרַעַת מִנִּכְסֵי יְתוֹמִים אֶלָּא בִּשְׁבוּעָה.

נִמְנְעוּ מִלְּהַשְׁבִּיעָהּ;
הִתְקִין רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן,
שֶׁתְּהֵא נוֹדֶרֶת לַיְּתוֹמִים כָּל מַה שֶּׁיִּרְצוּ,
וְגוֹבָה כְּתֻבָּתָהּ.
הָעֵדִים חוֹתְמִים עַל הַגֵּט,
מִפְּנֵי תִּקּוּן הָעוֹלָם.
הִלֵּל הִתְקִין פְּרוּזְבּוּל,
מִפְּנֵי תִּקּוּן הָעוֹלָם:
(ד)

עֶבֶד שֶׁנִּשְׁבָּה וּפְדָאוּהוּ,

אִם לְשׁוּם עֶבֶד,
יִשְׁתַּעְבֵּד;
אִם לְשׁוּם בֶּן חוֹרִין,
לֹא יִשְׁתַּעְבֵּד.
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ יִשְׁתַּעְבֵּד.
עֶבֶד שֶׁעֲשָׂאוֹ רַבּוֹ אַפּוֹתִיקִי לַאֲחֵרִים וְשִׁחְרְרוֹ,
שׁוּרַת הַדִּין,
אֵין הָעֶבֶד חַיָּב כְּלוּם;
אֶלָּא מִפְּנֵי תִּקּוּן הָעוֹלָם,
כּוֹפִין אֶת רַבּוֹ וְעוֹשֶׂה אוֹתוֹ בֶּן חוֹרִין,
וְכוֹתֵב שְׁטָר עַל דָּמָיו.
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
אֵינוֹ כּוֹתֵב, אֶלָּא מְשַׁחְרֵר:
(ה)

מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין,

עוֹבֵד אֶת רַבּוֹ יוֹם אֶחָד וְאֶת עַצְמוֹ יוֹם אֶחָד,
דִּבְרֵי בֵּית הִלֵּל.
אָמְרוּ לָהֶם בֵּית שַׁמַּאי:
תִּקַּנְתֶּם אֶת רַבּוֹ, וְאֶת עַצְמוֹ לֹא תִּקַּנְתֶּם?
לִשָּׂא שִׁפְחָה אִי אֶפְשָׁר, שֶׁכְּבָר חֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין.
בַּת חוֹרִין אִי אֶפְשָׁר, שֶׁכְּבָר חֶצְיוֹ עֶבֶד.
יִבָּטֵל?
וַהֲלֹא לֹא נִבְרָא הָעוֹלָם אֶלָּא לִפְרִיָּה וּרְבִיָּה,
שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תֹהוּ בְּרָאָהּ, לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ" (ישעיהו מה, יח);
אֶלָּא מִפְּנֵי תִּקּוּן הָעוֹלָם,
כּוֹפִין אֶת רַבּוֹ,
וְעוֹשֶׂה אוֹתוֹ בֶּן חוֹרִין,
וְכוֹתֵב שְׁטָר עַל חֲצִי דָּמָיו.
וְחָזְרוּ בֵּית הִלֵּל לְהוֹרוֹת כְּדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי:
(ו)

הַמּוֹכֵר עַבְדּוֹ לְגוֹי,

אוֹ לְחוּצָה לָאָרֶץ,
יָצָא בֶּן חוֹרִין.
אֵין פּוֹדִין אֶת הַשְּׁבוּיִין יוֹתֵר עַל כְּדֵי דְּמֵיהֶן,
מִפְּנֵי תִּקּוּן הָעוֹלָם.
וְאֵין מַבְרִיחִין אֶת הַשְּׁבוּיִין,
מִפְּנֵי תִּקּוּן הָעוֹלָם;
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר,
מִפְּנֵי תַּקָּנַת הַשְּׁבוּיִין.
וְאֵין לוֹקְחִים סְפָרִים תְּפִלִּין וּמְזוּזוֹת מִן הַגּוֹיִם
יוֹתֵר עַל כְּדֵי דְּמֵיהֶן,
מִפְּנֵי תִּקּוּן הָעוֹלָם:
(ז)

הַמּוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ מִשּׁוּם שֵׁם רָע,

לֹא יַחֲזִיר.
מִשּׁוּם נֶדֶר,
לֹא יַחֲזִיר.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
כָּל נֶדֶר שֶׁיָּדְעוּ בּוֹ רַבִּים, לֹא יַחֲזִיר;
וְשֶׁלֹּא יָדְעוּ בּוֹ רַבִּים, יַחֲזִיר.
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
כָּל נֶדֶר שֶׁצָּרִיךְ חֲקִירַת חָכָם, לֹא יַחֲזִיר;
וְשֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ חֲקִירַת חָכָם, יַחֲזִיר.
אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
לֹא אָסְרוּ זֶה אֶלָּא מִפְּנֵי זֶה.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה:
מַעֲשֶׂה בְּצַיְדָן,
בְּאֶחָד שֶׁאָמַר לְאִשְׁתּוֹ: קוֹנָם אִם אֵינִי מְגָרְשִׁיךְ,
וְגֵרְשָׁהּ;
וְהִתִּירוּ לוֹ חֲכָמִים שֶׁיַּחֲזִירֶנָּה,
מִפְּנֵי תִּקּוּן הָעוֹלָם:
(ח)

הַמּוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ מִשּׁוּם אַיְלוֹנִית,

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לֹא יַחֲזִיר;
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יַחֲזִיר.
נִשֵּׂאת לְאַחֵר וְהָיוּ לָהּ בָּנִים הֵימֶנּוּ,
וְהִיא תּוֹבַעַת כְּתֻבָּתָהּ,
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה,
אוֹמְרִים לָהּ:
שְׁתִיקוּתִיךְ יָפָה לִיךְ מִדִּבּוּרִיךְ:
(ט)

הַמּוֹכֵר אֶת עַצְמוֹ וְאֶת בָּנָיו לְגוֹי,

אֵין פּוֹדִין אוֹתוֹ;
אֲבָל פּוֹדִין אֶת הַבָּנִים לְאַחַר מִיתַת אֲבִיהֶן.
הַמּוֹכֵר שָׂדֵהוּ לְגוֹי,
וְחָזַר וּלְקָחָהּ מִמֶּנּוּ יִשְׂרָאֵל,
הַלּוֹקֵחַ מֵבִיא מִמֶּנּוּ בִּכּוּרִים,
מִפְּנֵי תִּקּוּן הָעוֹלָם:
«הפרק הקודםלדף הראשי • פרק ד גיטיןהפרק הבא»