משנה ביצה ג דפוסים
משנה ביצה, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
משנה א[עריכה]
אין צדין דגים מן הביברין ביום טוב, ואין נותנין לפניהם מזונות.
אבל צדין חיה ועוף מן הביברין, ונותנין לפניהם מזונות.
רבן שמעון בן גמליאל אומר: לא כל הביברין שווין.
זה הכלל: כל המחוסר צידה אסור, ושאינו מחוסר צידה מותר.
משנה ב[עריכה]
מצודות חיה ועוף ודגים שעשאן מערב יום טוב, לא יטול מהן ביום טוב, אלא אם כן יודע שניצודו מערב יום טוב.
ומעשה בנכרי אחד, שהביא דגים לרבן גמליאל, ואמר: מותרין הן, אלא שאין רצוני לקבל הימנו.
משנה ג[עריכה]
בהמה מסוכנת לא ישחוט, אלא אם כן יש שהות ביום לאכול ממנה כזית צלי.
רבי עקיבא אומר: אפילו כזית חי מבית טביחתה.
שחטה בשדה, לא יביאנה במוט ובמוטה.
אבל מביא בידו אברים אברים.
משנה ד[עריכה]
בכור שנפל לבור, רבי יהודה אומר: ירד מומחה ויראה, אם יש בו מום, יעלה וישחוט, ואם לאו, לא ישחוט.
רבי שמעון אומר: כל שאין מומו ניכר מבעוד יום, אין זה מן המוכן.
משנה ה[עריכה]
בהמה שמתה, לא יזיזנה ממקומה.
ומעשה ושאלו את רבי טרפון עליה ועל החלה שנטמאה.
ונכנס לבית המדרש ושאל, ואמרו לו: לא יזיזם ממקומם.
משנה ו[עריכה]
אין נמנין על הבהמה לכתחילה ביום טוב, אבל נמנין עליה מערב יום טוב ושוחטין ומחלקין ביניהן.
רבי יהודה אומר: שוקל אדם בשר כנגד הכלי או כנגד הקופיץ.
וחכמים אומרים: אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר.
משנה ז[עריכה]
אין משחיזין את הסכין ביום טוב, אבל משיאה על גבי חברתה.
לא יאמר אדם לטבח: שקול לי בדינר בשר, אבל שוחט ומחלקים ביניהן.
משנה ח[עריכה]
אומר אדם לחברו, מלא לי כלי זה, אבל לא במידה.
רבי יהודה אומר: אם היה כלי של מידה, לא ימלאנו.
מעשה באבא שאול בן בטנית, שהיה ממלא מידותיו מערב יום טוב ונותנן ללקוחות ביום טוב.
אבא שאול אומר: אף במועד עושה כן (מפני בירורי המידות).
וחכמים אומרים: אף בחול עושה כן, מפני מיצוי המידות.
הולך אדם אצל חנווני הרגיל אצלו, ואומר לו: תן לי ביצים ואגוזים במניין, שכן דרך בעל הבית להיות מונה בתוך ביתו.
משנה ביצה, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב