משנה ביצה ג רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) אין צדין דגים מן הביברין - ביום טוב,

ואין נותנין לפניהם - מזונות,

אבל - צדין חיה ועוף מן הביברין,

ונותנין לפניהם - מזונות.

רבן שמעון בן גמליאל אומר:

לא כל הביברין - שווין.

זה הכלל -

כל המחוסר צידה - אסור.

ושאינו מחוסר צידה - מותר.

(ב) מצודות חיה, עופות, ודגים -

שעשאם - מערב יום טוב,

לא יטול מהן - ביום טוב,

אלא אם כן יודע - שניצודו מבעוד יום.

מעשה בגוי אחד,

שהביא דגים - לרבן גמליאל,

ואמר: "מותרין הן,

אלא - שאין רצוני לקבל ממנו".

(ג) בהמה מסוכנת -

לא ישחוט,

אלא אם כן - ידוע,

שהוא יכול לאכל ממנה כזית צלי - מבעוד יום.

רבי עקיבה אומר:

אפילו כזית חי - מבית טביחתה.

שחטה בשדה -

לא יביאנה - במוט, ובמטה,

אבל מביאה בידו - איברים, איברים.

(ד) בכור - שנפל לבור,

רבי יהודה אומר:

ירד המומחה - ויראה,

אם יש בו מום - יעלה, וישחוט.

ואם לאו - לא ישחוט.

רבי שמעון אומר:

כל שאין מומו ניכר - מערב יום טוב,

אין זה - מן המוכן.

(ה) בהמה שמתה -

לא יזיזנה - ממקומה.

מעשה, כששאלו את רבי טרפון -

עליה, ועל החלה שנטמאת,

ונכנס לבית המדרש - ושאל,

ואמרו לו: "לא יזיזם - ממקומן".

(ו) אין נמנין - על הבהמה,

כתחילה - ביום טוב.

אבל, נמנין עליה - מערב יום טוב,

ושוחטים - ומחלקין ביניהם.

רבי יהודה אומר:

שוקל אדם - בשר,

כנגד הכלי, או כנגד הקופיס.

וחכמים אומרין:

אין משגיחים בכף מאזנים - כל עיקר.

(ז) אין משחיזים - את הסכין,

אבל, משיאה - על גבי חברתה.

לא יאמר אדם - לטבח:

"מכור לי בדינר - בשר".

אבל - שוחט הוא,

והן מחלקין - ביניהם.

(ח) אומר אדם - לחנווני:

"מלא לי - כלי זה",

אבל - לא במידה.

רבי יהודה אומר:

אם היה כלי של מידה - לא ימלאנו.

מעשה, בשאול בן בוטנית,

שהיה ממלא את מדותיו - מערב יום טוב,

ונותנן ללקוחות - ביום טוב.

אבא שאול אומר:

אף במועד - עושה כן.

וחכמים אומרין:

אף בחול - היה עושה כן,

מפני - מיצוי המדות.

אומר אדם לחברו:

"תן לי ביצים ואגוזים - במנין",

שכן דרך בעל הבית,

להיות מונה - בתוך ביתו.

הדף הראשי של משנה ביצה ג

משנה ביצה, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב