משנה ביצה ג ניקוד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פרק ג

משניות: א ב ג ד ה ו ז ח

עריכה

(א)

אֵין צָדִין דָּגִים מִן הַבֵּיבָרִין בְּיוֹם טוֹב,

וְאֵין נוֹתְנִין לִפְנֵיהֶם מְזוֹנוֹת;
אֲבָל צָדִין חַיָּה וָעוֹף מִן הַבֵּיבָרִין,
וְנוֹתְנִין לִפְנֵיהֶם מְזוֹנוֹת.
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
לֹא כָּל הַבֵּיבָרִין שָׁוִין.
זֶה הַכְּלָל:
כָּל הַמְּחֻסָּר צֵידָה, אָסוּר;
וְשֶׁאֵינוֹ מְחֻסָּר צֵידָה, מֻתָּר:
(ב)

מְצוּדוֹת חַיָּה וָעוֹף וְדָגִים שֶׁעֲשָׂאָן מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב,

לֹא יִטּוֹל מֵהֶן בְּיוֹם טוֹב,
אֶלָּא אִם כֵּן יוֹדֵעַ שֶׁנִּצּוֹדוּ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב.
וּמַעֲשֶׂה בְּנָכְרִי אֶחָד, שֶׁהֵבִיא דָּגִים לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל,
וְאָמַר: מֻתָּרִין הֵן, אֶלָּא שֶׁאֵין רְצוֹנִי לְקַבֵּל הֵימֶנּוּ:
(ג)

בְּהֵמָה מְסֻכֶּנֶת,

לֹא יִשְׁחֹט, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ שָׁהוּת בַּיּוֹם לֶאֱכֹל מִמֶּנָּה כַּזַּיִת צָלִי.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֲפִלּוּ כַּזַּיִת חַי מִבֵּית טְבִיחָתָהּ.
שְׁחָטָהּ בַּשָּׂדֶה, לֹא יְבִיאֶנָּה בְּמוֹט וּבְמוֹטָה.
אֲבָל מֵבִיא בְּיָדוֹ אֵבָרִים אֵבָרִים:
(ד)

בְּכוֹר שֶׁנָּפַל לְבוֹר,

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
יֵרֵד מֻמְחֶה וְיִרְאֶה, אִם יֶשׁ בּוֹ מוּם, יַעֲלֶה וְיִשְׁחֹט; וְאִם לָאו, לֹא יִשְׁחֹט.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
כָּל שֶׁאֵין מוּמוֹ נִכָּר מִבְּעוֹד יוֹם, אֵין זֶה מִן הַמּוּכָן:
(ה)

בְּהֵמָה שֶׁמֵּתָה, לֹא יְזִיזֶנָּה מִמְּקוֹמָהּ.

וּמַעֲשֶׂה וְשָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי טַרְפוֹן עָלֶיהָ,
וְעַל הַחַלָּה שֶׁנִּטְמְאָה,
וְנִכְנַס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְשָׁאַל,
וְאָמְרוּ לוֹ: לֹא יְזִיזֵם מִמְּקוֹמָם:
(ו)

אֵין נִמְנִין עַל הַבְּהֵמָה לְכַתְּחִלָּה בְּיוֹם טוֹב;

אֲבָל נִמְנִין עָלֶיהָ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב,
וְשׁוֹחֲטִין וּמְחַלְּקִין בֵּינֵיהֶן.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
שׁוֹקֵל אָדָם בָּשָׂר כְּנֶגֶד הַכְּלִי אוֹ כְּנֶגֶד הַקּוֹפִיץ.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
אֵין מַשְׁגִּיחִין בְּכַף מֹאזְנַיִם כָּל עִקָּר:
(ז)

אֵין מַשְׁחִיזִין אֶת הַסַּכִּין בְּיוֹם טוֹב,

אֲבָל מַשִּׂיאָהּ עַל גַּבֵּי חֲבֶרְתָּהּ.

לֹא יֹאמַר אָדָם לַטַּבָּח: שְׁקוֹל לִי בְּדִינָר בָּשָׂר;

אֲבָל שׁוֹחֵט, וּמְחַלְּקִים בֵּינֵיהֶן:
(ח)

אוֹמֵר אָדָם לַחֲבֵרוֹ: מַלֵּא לִי כְּלִי זֶה;

אֲבָל לֹא בְּמִדָּה.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אִם הָיָה כְּלִי שֶׁל מִדָּה, לֹא יְמַלְאֶנּוּ.
מַעֲשֶׂה בְּאַבָּא שָׁאוּל בֶּן בָּטְנִית,
שֶׁהָיָה מְמַלֵּא מִדּוֹתָיו מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב,
וְנוֹתְנָן לַלָּקוֹחוֹת בְּיוֹם טוֹב.
אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר:
אַף בְּמוֹעֵד עוֹשֶׂה כֵּן,
מִפְּנֵי בֵּרוּרֵי הַמִּדּוֹת.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
אַף בְּחֹל עוֹשֶׂה כֵּן,
מִפְּנֵי מִצּוּי הַמִּדּוֹת.

הוֹלֵךְ אָדָם אֵצֶל חֶנְוָנִי הָרָגִיל אֶצְלוֹ, וְאוֹמֵר לוֹ:

תֵּן לִי בֵּיצִים וֶאֱגוֹזִים בְּמִנְיָן;
שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בַּעַל הַבַּיִת לִהְיוֹת מוֹנֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ: