משנה בבא מציעא ד יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת בבא מציעא · פרק ד · משנה יא | >>

לחצו כאן למהדורת ויקיטקסט המבוארת

[עריכה]

אין מערבין פירות בפירות, אפילו חדשים בחדשים, ואין צריך לומר חדשים בישנים.

באמת [אמרו] ביין התירו לערב קשה ברך, מפני שהוא משביחו.

אין מערבין שמרי יין ביין, אבל נותן לו את שמריו.

מי שנתערב מים ביינו, לא ימכרנו בחנות אלא אם כן הודיעו.

ולא לתגר אף על פי שהודיעו, שאינו אלא לרמות בו.

מקום שנהגו להטיל מים ביין, יטילו.

משנה מנוקדת

[עריכה]

אֵין מְעָרְבִין פֵּרוֹת בְּפֵרוֹת,

אֲפִלּוּ חֲדָשִׁים בַּחֲדָשִׁים;
וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר חֲדָשִׁים בִּישָׁנִים.
בֶּאֱמֶת בְּיַיִן הִתִּירוּ לְעָרֵב קָשֶׁה בְּרַךְ,
מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַשְׁבִּיחוֹ.
אֵין מְעָרְבִין שִׁמְרֵי יַיִן בְּיַיִן,
אֲבָל נוֹתֵן לוֹ אֶת שְׁמָרָיו.
מִי שֶׁנִּתְעָרֵב מַיִם בְּיֵינוֹ,
לֹא יִמְכְּרֶנּוּ בַּחֲנוּת,
אֶלָּא אִם כֵּן הוֹדִיעוֹ;
וְלֹא לַתַּגָּר, אַף עַל פִּי שֶׁהוֹדִיעוֹ,
שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא לְרַמּוֹת בּוֹ.
מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְהַטִּיל מַיִם בַּיַּיִן,
יַטִּילוּ:

נוסח הרמב"ם

אין מערבין פירות בפירות אפילו חדשים בחדשים ואין צריך לומר חדשים בישנים באמת ביין התירו לערב קשה ברך מפני שהוא משביחו אין מערבין שמרי יין ביין אבל נותן לו את שמריו מי שנתערב מים ביינו לא ימכרנו בחנות אלא אם כן הודיע ולא לתגר אף על פי שהוא מודיעו שאינו אלא לרמות בו את אחרים מקום שנהגו להטיל מים ביין יטילו.

פירוש הרמב"ם

אין מערבין פירות בפירות אפילו חדשים כו': אמרו מקום שנהגו להטיל מים ביין יטילו העמיד זה בבית הגתות בלבד:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

אין מערבין פירות בפירות - בעל הבית האומר לחבירו פירות שדה פלוני אני מוכר לך, לא יערבם בפירות שדה אחר:

ואין צריך לומר חדשים בישנים - פסק למכור לו ישנים, לא יערב עמהם חדשים. שהישנים יבשים ועושים קמח יותר מן החדשים:

מפני שמשביחו - קשה משביח את הרך לח, לפיכך פסק עמו רך מערב בו קשה, אבל פסק עמו קשה לא יערב בו את הרך:

אין מערבין שמרי יין - של חבית זו ביין של חבית אחרת לט:

אבל נותן לו את שמריו - של יין עצמו:

לא ימכרנו בחנות - פרוטה פרוטה:

אלא אם כן הודיעו - לכל אחד ואחד מהן, מים מעורבין בו:

ולא לתגר - לא ימכרנו ביחד ואף ע"פ שהודיעו, לפי שאינו לוקחו אלא לרמות ולמכרו בחנות:

מקום שנהגו להטיל מים ביין - דוקא בין הגתות מ יטיל. דכיון שנהגו אין כאן טעות, שכל היינות בחזקת כן:

פירוש תוספות יום טוב

באמת ביין התירו וכו' מפני וכו'. בכאן למדו בגמרא דכל באמת הלכה היא כמ"ש הר"ב בריש פרק ב' דתרומות. ופירש"י מדיהיב טעם למלתיה מפני שמשביחו ואין לגמגם בדבר. ונקט בה למחייב באמת שמע מינה כל היכא דתני באמת הלכה ואין לחסום ולגמגם בדבר:

מפני שהוא משביחו. לשון הר"ב קשה משביח את הרך פירש הרא"ש שמתקיים יותר. ע"כ. ובגמרא דבין הגתות שנו. ופירש"י שתוססין זה עם זה ונעשין טעם אחד. אבל לאחר הגתות שכבר כל אחד קלט ריחו וטעמו אין משביחו אלא פוגמו. עד כאן. ועיין בסיפא. מכל מקום אמרינן בגמרא דמקום שהכל טועמים קודם שיקנו שרי. שהרי יטעימנו תחלה:

אין מערבין שמרי יין ביין. פירש הר"ב שמרי יין של חבית זו וכו'. לפי ששמרי חבית זה מקלקלין חבית אחר. טור סימן רכ"ח:

מקום שנהגו להטיל מים ביין. כתב הר"ב דוקא בין הגתות. כדלעיל. וז"ל המגיד [פרק י"ח מה"מ הלכה ו'] שבזמן הגתות קולטות המים טעם היין. אבל שלא בין הגתות הוא נחשב כאילו הוא מזוג:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(לח) (על הברטנורא) שמתקיים יותר. הרא"ש. ובגמרא דבין הגתות שנו. ופרש"י שתוססין זה עם זה ונעשין טעם אחד. אבל לאחר הגתות שכבר כל אחד קלט ריחו וטעמו, אין משביחו אלא פוגמו. ומ"מ אמרינן בגמרא דמקום שהכל טועמים קודם שיקנו שרי, שהרי יטעמנו תחלה:

(לט) (על הברטנורא) לפי ששמרי חבית זה מקלקלין חבית אחר. טור:

(מ) (על הברטנורא) שאז קולטות המים טעם היין אבל שלא בין הגתות הוא נחשב באלו הוא מזוג:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

באמת ביין התירו לערב וכו':    גמרא אמר ר' אלעזר עדה אמרה כל באמת אמרו שבמשנה הלכה היא מדיהיב טעמא למילתי' מפני שמשביחו ואין לגמגם בדבר ונקט בה למיתני באמת ש"מ כל היכא דתני באמת הלכה ואין להסס ולגמגם בדבר:

מפני שמשביחו:    גמרא אמר רב נחמן ובין הגתות שנו דמשביחו שתוססין זה עם זה ונעשים טעם אחד אבל לאחר הגתות שכבר קלט כל אחד ואחד ריחו וטעמו אין משביחו אלא פוגמו והשתא דקא מיערבי שלא בין הגתות אמר רב פפא דידעי וקא מחלי שכבר הוחזקו לערב רב אחא ברי' דרב איקא אמר הא מני ר' אחא היא דתניא ר' אחא מתיר בדבר הנטעם פי' שאדם טועם קודם שלוקחו ויכול להבחין שנתערב בו. וכתוב בנ"י ופי' רש"י ז"ל דדוקא קשה ברך כשמכר לו רך אבל אם מכר לו קשה לא יערב עמו רך וכן הדין בפירות דוקא נקט חדשים בישנים אבל ישנים בחדשים שפיר דמי עכ"ל ז"ל. וז"ל הרא"ש ז"ל אין מערבין פירות בפירות פי' מעט פירות רעים בהרבה פירות יפים כדי למוכרן בתורת יפין וניכר בהן. אפילו חדשים בחדשים ואין צריך לומר חדשים בישנים לפי שישנים טובים לאכילה יותר ונ"ל שאם קנה ממנו חדשים שאסור לערב בהן ישנים אפילו שטובים יותר לאכילה לפי שזה שקונה חדשים הוא רוצה ליישנם וישנים אין ראויין ליישנם ויתקלקלו ורש"י ז"ל לא פירש כן. [הגהה שהוא ז"ל פי' דישנים מותר לערב בחדשים כדכתיבנא כבר]. באמת ביין התירו לערב קשה ברך אע"פ שהרך הוא טוב יותר לשתות וגם דמיו יותר יקרים מן הקשה אפ"ה מותר לערב בין הגתות לפי שכשנותנין מעט קשה ברך הוא משביח ומתקיים יותר וכ"ש רך בקשה שהוא משביחו. אין מערבין שמרי יין של חבית זו ביין של חבית אחרת אפילו קונה ממנו שתי חביות של יין לפי ששמרי יין זה מקלקלין יין אחר אבל נותן לו שמרי אותה חבית אפילו קנה ממנו יין הרבה כך וכך מדות מערב השמרים עם היין ונותן לו עכ"ל ז"ל:

שאינו אלא לרמות בו:    י"ג לרמות בו את אחרים: והכל כמנהג המדינה אם מחצה מחצה אם שליש שליש אם רביע רביע. וביד שם בפ' י"ח סימן ה' ו' דהלכות מכירה:

תפארת ישראל

יכין

אין מערבין פירות בפירות:    מעט רעים בהרבה יפים, כדי למכור הכל בחזקת יפין:

ואין צריך לומר חדשים בישנים:    שהישנים עושין קמח טפי:

באמת:    כל באמת הלכה פסוקה היא [עי' שבת פרק א' מ"ג]:

ביין התירו לערב קשה ברך:    שמתקיים יותר, וכ"ש איפכא [ודלא כר"ב]. ודוקא בין הגתות שרי לערב יין. דאז אינו פוגמו עי"ז:

מפני שהוא משביחו:    מיהו כל שנרגש טעמו ללוקח, מותר לערב:

אבל נותן לו את שמריו:    במכר חבית יין לפי מדותיו, מותר לערבו בשמרי אותה חבית שמכר:

מי שנתערב מים ביינו לא ימכרנו בחנות:    אחת אחת:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים


בבלי נט ב  שולחן ערוך חושן משפט רכח יא