משנה אהלות יח י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת אהלות · פרק יח · משנה י | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

עשרה מקומות אין בהן משום מדור גוים:

אהלי הערביים, והסוכות, והצריפין, והבורגנין, והאלקטיות, ובית שער, ואוירה של חצר, והמרחץ, ומקום החצים, ומקום הלגיונות.

נוסח הרמב"ם

עשרה מקומות אין בהם משום מדור גוים אוהלי הערביים והסוכות והצריפין והבורגנין והאלקטיות ובית שער ואווירה של חצר והמרחץ ומקום החיצים ומקום הלגיונות.

פירוש הרמב"ם

צריפין. מין ממיני האהלים מיוחסים אל תמונתו והוא מחודד ואין לו גג ונקרא בלשון הדבר שהוא נעשה ממנו והוא ממין (הטמא) [הגומא] כן יקרא צריפא ובהש"ס (סוכה דף יג:) צריפא דאורבני: בורגנים. סוכות והוא עשוי להצניע בו פירות והדומה להן: ואלקטיות. גג בלתי כתלים עומד על עמודים יכנס בו הרוח מכל צד ויעמדו בו בקיץ ושם הקיץ קייטא: ומקום החצים. המקומות אשר יעשו בו חצים וכלי מלחמה: ולגיונות. מרוצות הפרשים לפי שאלו המקומות אין בהן ישוב תמיד ולא יקברו בו ואמנם יעמדו בו בזמן מן הזמנים מעט ולזה לא גזרו עליהן ולא הצריכוהו בדיקה אלא הן בחזקתן:

פירוש רבינו שמשון

אהלי הערביים. אינן קבועי' במקום א' ואהלי עראי בעלמא הם [שנוסעים] וחוני' ממקום למקום ולא רצו להחזיק טומאה ועוד דבסתמא לא קיימי בחד דוכתא מ' יום ועוד דמשום דלא קביעי לא קברי ביה:

סוכות. של שומרי פירו':

צריפין. דירה של צער היא כדאמרי' בפ' כיצד מעברין (דף נה:) דיושבי צריפים חייהם אינם חיים ולא קביעי:

בורגגים. סוכות עשויין בשדה להכניס בהן פירות מפני הגשמים:

אלקטיות. בתים עשויין מחוץ לעיר להתקרר בהן בקיץ:

מקום החצים. מקום מיוחד להניח בו חצים לשמור:

ומקום הלגיונות. שחונין בו חיילות של מלך:

תניא בתוספתא [פי"ח] האוריאות והאוצרות והמרחץ ובית המים ובית שער ואויר החצר המרגנין והבורגנין והסוכות והמשיכות והצריפין והאהלין אין בהן משום מדור העובדי כוכבים:

תניא (צ"ל בתוספתא) הקסטראות והלגיונות רבי מטמא וחכמים מטהרים בית החיצון ובית הזינות ר' יהודה מטמא ורבי יוסי מטהר בית שער ואויר החצר בזמן שהן מעורבים במדור העובדי כוכבים טמאים משום מדור העובדי כוכבים אין מעורבים במדור העובדי כוכבים אין טמאין משום מדור העובדי כוכבים. והאיסטוונית אע"פ שמעורבות במדור העובדי כוכבים אין בהן משום מדור העובדי כוכבים. פי' בית החיצון ובית הזינות מקום שמניחין חצים וכלי זיין:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

אהלי ערביים - אינן קבועים במקום אחד, ומשום דלא קביעי לא קברי ביה כח. אי נמי, לפי שנוסעים וחונים ממקום למקום לא רצו להחזיק טומאה:

והסוכות - של שומרי פירות:

והצריפים - מדורות שאין להם גג, אלא הדפנות נוגעות בראשיהן זו לזו. ודירות של צער הן ולא קביעי:

בורגנין - סוכות עשויות בשדה להכניס בהן פירות מפני הגשמים:

אלקטיות - גג עומד על ארבעה עמודים להתקרר בו בקיץ שהרוח מנשבת בי מכל צדדיו. ולשון אלקטיות, בתי הקיץ, תרגום קיץ. קייטא:

מקום החצים - מקום שבני העיר מניחין בו חצים לשמור לעת מלחמה:

מקום לגיונות - שחונים בו חיילות של מלך:

פירוש תוספות יום טוב

אהלי הערביים. פי' הר"ב אינם קבועים כו'. ומשום דלא קביעי לא קברי בה. וכ"כ הר"ש. ונראה לפי שדרכם להסתיר קבורת הנפלים לבל יודע לאיש שזנתה אשה עמו. והרמב"ם בפירושו כתב הטעם על כל אלו המקומות. לפי שאין בהם ישוב [תמיד] ולא יקברו בו. ואמנם יעמדו בו בזמן מן הזמנים מעט. ולזה לא גזרו עליהן. ולא הצריכוהו בדיקה אלא הן בחזקתן. ע"כ. וז"ל בחיבורו [שם הלכה י'] לפי שאין דירתן קבועה. לא גזרו עליהן טומאה:

סליקא לה מסכת אהלות

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(כח) (על הברטנורא) ונראה, לפי שדרכם להסתיר הקבר לבל יוודע לאיש שזנתה אשה עמו. ועתוי"ט:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

אהלי הערביים. צ"ע מה הפרש בין הני תרי לישני שכתב ר"ע ז"ל והם בפי' ר"ש ז"ל אלא שר"ע ז"ל העתיק האחרון ראשון ועוד כ' הר"ש ז"ל טעם אחר שלישי באמצעיתם וז"ל ועוד דמסתמא לא קיימי בחד דוכתא מ' יום ע"כ:

והסוכות והצריפים והבורגנים. פי' הרא"ש ז"ל סוכות לשומרי פירות מחוברים ובורגנין סוכות לשומרי פירות תלושין ע"כ:

ומקום החצים. לשון הרמב"ם ז"ל שם ומקום שעושין בו החצים וכלי המלחמה ע"כ. וכן פי' ג"כ כאן בפי' המשנה: #סליק פרקא וסליקא לה מס' אהלות. ובעה"י החונן דעה לטפשים ולטועים. גם חן ליודעים. נתחיל מס' נגעים:


פירושים נוספים