משנה אהלות יח רמבם
נוסח הרמב"ם[עריכה]
(א) כיצד בוצרין בית הפרס?
- מזין על האדם ועל הכלים, ושונין,
- ובוצרין, ומוציאין חוץ לבית הפרס,
- ואחרים מקבלין מהן, ומוליכין לגת.
- ואם נגעו אלו באלו - טמאין,
- כדברי בית הלל.
- בית שמאי אומרין:
- אוחז את המגל בסיב,
- או בוצר בצור,
- ונותן לתוך כפישה, ומוליך לגת.
- אמר רבי יוסי: במה דברים אמורים?
- בכרם הנעשה בית הפרס,
- אבל הנוטע בית הפרס - ימכור לשוק.
(ב) שלשה בית פרסות הן -
- החורש את הקבר -
- ניטעת כל נטע,
- ואינה נזרעת כל זרע - חוץ מזרע הנקצר.
- אם עקרו -
- צובר את גורנו לתוכו,
- וכוברו בשתי כברות - דברי רבי מאיר.
- וחכמים אומרין:
- תבואה - בשתי כברות,
- וקטניות - בשלש כברות.
- ושורף את הקש, ואת העצה.
- ומטמא - במגע ובמשא,
- ואינו מטמא - באוהל.
(ג) שדה שאבד קבר בתוכה -
- נזרעת כל זרע,
- ואינה ניטעת כל נטע,
- ואין מקיימין בה אילנות,
- חוץ מאילן סרק - שאינו עושה פירות.
- ומטמא - במגע ובמשא, ובאוהל.
(ד) שדה בוכים -
- לא נטעת,
- ולא נזרעת,
- ועפרה טהור,
- ועושין ממנה תנורין לקודש.
- ומודים בית שמאי ובית הלל -
- שבודקין - לעושה פסח,
- ואין בודקין - לתרומה.
- ולנזיר -
- בית שמאי אומרין: בודקין.
- ובית הלל אומרין: אין בודקין.
- כיצד היה בודק?
- מביא את העפר שהוא יכול להסיטו,
- ונותן לתוך כברה שנקביה דקין, וממהה -
- אם נמצא עצם כשעורה - טמא.
(ה) כיצד מטהרין בית הפרס?
- נוטל ממנו שלשה טפחים,
- או נותן על גביו שלשה טפחים.
- אם נטל מחציו אחד שלשה טפחים,
- ונתן על גבי חציו אחר שלשה טפחים - טהור.
- רבי שמעון אומר:
- אפילו נטל ממנו טפח ומחצה,
- ונתן עליו טפח ומחצה ממקום אחר - טהור.
- הרוצף בית הפרס באבנים, שאינו יכול להסיטן - טהור.
- רבי שמעון אומר: אף העוזק בית הפרס - טהור.
(ו) המהלך בבית הפרס -
- על אבנים שאינו יכול להסיטן,
- על האדם ועל הבהמה שכוחן יפה - טהור.
- על אבנים שהוא יכול להסיטן,
- על האדם ועל הבהמה שכוחן רע - טמא.
- על אבנים שאינו יכול להסיטן,
- המהלך בארץ העמים -
- בהרים ובסלעים - טמא,
- בים ובשונית - טהור.
- איזו היא השונית?
- כל מקום שהים עולה בזעפו.
(ז) הקונה שדה בסוריה סמוכה לארץ ישראל -
- אם יכול להיכנס לה בטהרה - טהורה,
- וחייבת במעשרות ובשביעית.
- ואם אינו יכול להיכנס לה בטהרה - טמאה,
- וחייבת במעשרות ובשביעית.
- אם יכול להיכנס לה בטהרה - טהורה,
- מדורות הגוים - טמאין.
- כמה ישהה בתוכן, ויהא צריך בדיקה?
- ארבעים יום,
- אף על פי שאין עימו אשה.
- ואם היה עבד או אשה משמרין אותו - אינו צריך בדיקה.
- כמה ישהה בתוכן, ויהא צריך בדיקה?
(ח) את מה הן בודקין?
- את הביבין העמוקין,
- ואת המים הסרוחין.
- בית שמאי אומרין: אף האשפתות, ועפר התוחח.
- כל מקום שהחזיר והחולדה יכולין להוליכו - אינו צריך בדיקה.
(ט) [ח] *הערה 1: האסטוניות - אין בהן משום מדור גוים.
- רבן שמעון בן גמליאל אומר:
- עיר גוים שחרבה - אין בה משום מדור גוים.
- מזרח קסרין, ומערב קטרין - קברות.
- ומזרח עכו היה ספק - וטיהרוהו חכמים.
- רבי ובית דינו נמנו על קיני - וטיהרוה.
(י) [ט] עשרה מקומות אין בהם משום מדור גוים -
- אוהלי הערביים, והסוכות,
- והצריפין, והבורגנין, והאלקטיות,
- ובית שער, ואווירה של חצר, והמרחץ,
- ומקום החיצים, ומקום הלגיונות.
הערות[עריכה]
- הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם
הדף הראשי של משנה אהלות יח
משנה אהלות, פרק י"ח:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב