משנה אהלות יח דפוסים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< | משנה אהלות יח דפוסים |

משנה א[עריכה]

כיצד בוצרים בית הפרס?

מזים על האדם ועל הכלים, ושונים, ובוצרים ומוציאים חוץ לבית הפרס, ואחרים מקבלים מהם ומוליכים לגת.

אם נגעו אלו באלו, טמאים כדברי בית הלל.

בית שמאי אומרים, אוחז את המגל בסיב או בוצר בצור ונותן לתוך הכפישה ומוליך לגת.

אמר רבי יוסי, במה דברים אמורים, בכרם הנעשה בית הפרס.

אבל נוטע בית הפרס, ימכר לשוק.

משנה ב[עריכה]

שלשה בית פרסות הן:

החורש את הקבר, נטעת כל נטע, ואינה נזרעת כל זרע, חוץ מזרע הנקצר.

ואם עקרו, צובר את גרנו לתוכו וכוברו בשתי כברות, דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרים, התבואה בשתי כברות, והקטניות בשלש כברות.

ושורף את הקש ואת העצה, ומטמא במגע ובמשא, ואינו מטמא באהל.

משנה ג[עריכה]

שדה שאבד קבר בתוכה, נזרעת כל זרע, ואינה נטעת כל נטע.

ואין מקיימין בה אילנות, חוץ מאילן סרק שאינו עושה פירות.

ומטמא במגע ובמשא ובאהל.

משנה ד[עריכה]

שדה בוכין, לא נטעת, ולא נזרעת, ועפרה טהור, ועושים ממנה תנורים לקדש.

ומודים בית שמאי ובית הלל שבודקים לעושה פסח, ואין בודקין לתרומה.

ולנזיר, בית שמאי אומרים, בודקין.

ובית הלל אומרים, אין בודקין.

כיצד הוא בודק?

מביא את העפר שהוא יכול להסיטו ונותן לתוך כברה שנקביה דקים, וממחה, אם נמצא שם עצם כשעורה, טמא.

משנה ה[עריכה]

כיצד מטהרין בית הפרס, נוטלין ממנו שלשה טפחים, או נותן על גביו שלשה טפחים.

אם נטל מחציו אחד שלשה טפחים, ונתן על גבי חציו אחר שלשה טפחים, טהור.

רבי שמעון אומר, אפילו נטל ממנו טפח ומחצה, ונתן עליו טפח ומחצה ממקום אחר, טהור.

הרוצף בית הפרס באבנים שאינו יכול להסיטן, טהור.

רבי שמעון אומר, אף העוזק בית הפרס, טהור.

משנה ו[עריכה]

המהלך בבית הפרס על אבנים שאינו יכול להסיטן, על האדם ועל הבהמה שכחן יפה, טהור.

על אבנים שהוא יכול להסיטן, על האדם ועל הבהמה שכחן רע, טמא.

המהלך בארץ העמים, בהרים ובסלעים, טמא.

בים ובשונית, טהור.

ואיזהו השונית, כל מקום שהים עולה בזעפו.

משנה ז[עריכה]

הקונה שדה בסוריא, סמוכה לארץ ישראל, אם יכול להכנס לה בטהרה, טהורה, וחייבת במעשרות ובשביעית.

ואם אינו יכול להכנס לה בטהרה, טמאה, וחייבת במעשרות ובשביעית.

מדורות הגוים, טמאים.

כמה ישהא בתוכן ויהא צריך בדיקה, ארבעים יום, אף על פי שאין עמו אשה.

ואם היה עבד או אשה משמרים אותו, אינו צריך בדיקה.

משנה ח[עריכה]

את מה הם בודקים, את הביבים העמוקים ואת המים הסרוחים.

בית שמאי אומרים, אף האשפתות ועפר התחוח.

ובית הלל אומרים, כל מקום שהחזיר והחולדה יכולים להלך בו, אינו צריך בדיקה.

משנה ט[עריכה]

האצטווניות, אין בהם משום מדור גוים.

רבן שמעון בן גמליאל אומר, עיר גוים שחרבה, אין בה משום מדור גוים.

מזרח קסרין ומערב קסרין, קברות.

ומזרח עכו היה ספק, וטהרוהו חכמים.

רבי ובית דינו נמנו על קיני וטהרוהו.

משנה י[עריכה]

עשרה מקומות אין בהן משום מדור גוים:

אהלי הערביים, והסוכות, והצריפין, והבורגנין, והאלקטיות, ובית שער, ואוירה של חצר, והמרחץ, ומקום החצים, ומקום הלגיונות.

<< | משנה אהלות יח דפוסים |