משלי בלעם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

השיר כפי שמופיע בתנ"ך[עריכה]

משלי בלעם, בספר במדבר, מפרק כג פסוק ז, עד פרק כד פסוק כד.

מקראות גדולות על משלי בלעם - משלי בלעם במהדורה המבוארת

לחץ כאן להצגת התוכן      

משל ראשון[עריכה]

ז וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר מִן אֲרָם יַנְחֵנִי בָלָק מֶלֶךְ מוֹאָב מֵהַרְרֵי קֶדֶם לְכָה אָרָה לִּי יַעֲקֹב וּלְכָה זֹעֲמָה יִשְׂרָאֵל. ח מָה אֶקֹּב לֹא קַבֹּה אֵל וּמָה אֶזְעֹם לֹא זָעַם יְהוָה. ט כִּי מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב. י מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל תָּמֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים וּתְהִי אַחֲרִיתִי כָּמֹהוּ. (במדבר כג, ז-י)

משל שני[עריכה]

יח וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר קוּם בָּלָק וּשֲׁמָע הַאֲזִינָה עָדַי בְּנוֹ צִפֹּר. יט לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב וּבֶן אָדָם וְיִתְנֶחָם הַהוּא אָמַר וְלֹא יַעֲשֶׂה וְדִבֶּר וְלֹא יְקִימֶנָּה. כ הִנֵּה בָרֵךְ לָקָחְתִּי וּבֵרֵךְ וְלֹא אֲשִׁיבֶנָּה. כא לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל יְהוָה אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ. כב אֵל מוֹצִיאָם מִמִּצְרָיִם כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ. כג כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב וְלֹא קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל. כד הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא לֹא יִשְׁכַּב עַד יֹאכַל טֶרֶף וְדַם חֲלָלִים יִשְׁתֶּה. (במדבר כג, יח-כד)

משל שלישי[עריכה]

ג וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר נְאֻם בִּלְעָם בְּנוֹ בְעֹר וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן. ד נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵל אֲשֶׁר מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם. ה מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל. ו כִּנְחָלִים נִטָּיוּ כְּגַנֹּת עֲלֵי נָהָר כַּאֲהָלִים נָטַע יְהוָה כַּאֲרָזִים עֲלֵי מָיִם. ז יִזַּל מַיִם מִדָּלְיָו וְזַרְעוֹ בְּמַיִם רַבִּים וְיָרֹם מֵאֲגַג מַלְכּוֹ וְתִנַּשֵּׂא מַלְכֻתוֹ. ח אֵל מוֹצִיאוֹ מִמִּצְרַיִם כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ יֹאכַל גּוֹיִם צָרָיו וְעַצְמֹתֵיהֶם יְגָרֵם וְחִצָּיו יִמְחָץ. ט כָּרַע שָׁכַב כַּאֲרִי וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ מְבָרֲכֶיךָ בָרוּךְ וְאֹרְרֶיךָ אָרוּר. (במדבר כד, ג-ט)

משל אחרית הימים[עריכה]

טו וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר נְאֻם בִּלְעָם בְּנוֹ בְעֹר וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן. טז נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵל וְיֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם. יז אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב וְקַרְקַר כָּל בְּנֵי שֵׁת. יח וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה וְהָיָה יְרֵשָׁה שֵׂעִיר אֹיְבָיו וְיִשְׂרָאֵל עֹשֶׂה חָיִל. יט וְיֵרְדְּ מִיַּעֲקֹב וְהֶאֱבִיד שָׂרִיד מֵעִיר. (במדבר כד, טו-יט)

משל עמלק[עריכה]

וַיַּרְא אֶת עֲמָלֵק וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק וְאַחֲרִיתוֹ עֲדֵי אֹבֵד. (במדבר כד, כ)

משל אחרון[עריכה]

כא וַיַּרְא אֶת הַקֵּינִי וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר אֵיתָן מוֹשָׁבֶךָ וְשִׂים בַּסֶּלַע קִנֶּךָ. כב כִּי אִם יִהְיֶה לְבָעֵר קָיִן עַד מָה אַשּׁוּר תִּשְׁבֶּךָּ. כג וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר אוֹי מִי יִחְיֶה מִשֻּׂמוֹ אֵל. כד וְצִים מִיַּד כִּתִּים וְעִנּוּ אַשּׁוּר וְעִנּוּ עֵבֶר וְגַם הוּא עֲדֵי אֹבֵד. (במדבר כד, כא-כד)

דברי ביאליק על השיר[עריכה]

  • ...פרשה אחת יש בתורה שהיא משונה ומצוינת מחברותיה בתכנה ובצורתה היא פרשת בלק. ה"נושא" הראשי באפיזודא נפלאה ויפה זו הוא איש נכרי – בלעם הקוסם. מלך מואב שוכר אותו הקוסם לקלל את ישראל ומבטיחו בשכר זה כבוד מרובה והון רב. אבל רוח האלהים המדברת גם מתוך גרונו של אותו "הנביא באומות העולם", נותנת חכה בתוך פיו וכל פעם שהוא בא לקלל את ישראל – הקללה נהפכת בפיו לברכה וגדופיו הנכונים על שפתיו – לדברי קלוס ושבח לכבוד ישראל. אפילו קוסם ונביא של אומות העולם, אם ניצוץ אחד של רוח אלהים בו, אינו יכול לעשות שקר בנפשו ולקלל את המבורך, ואפילו אם נותנים לו "מלוא בית כסף וזהב – את אשר ישים אלהים בפיו אותו ישמר לדבר". הפרטים הנפלאים באפיזודא זו, כגון המלאך היוצא לשטן, פתיחת פי האתון וכדומה וכן צורתה הנחמדה – כפילות הענינים בשנוי מועט, כדרך ספורי עם, ותערובת דברי פרוזה ושיר בסרוגים – מיוחדים במינם בכל ספורי כתבי הקדש. מין רוח דקה של התול כלפי הקוסם שורה על כל הספור והיא מציצה אפילו מבין השטין...
  • ...ובלעם נסתכל בו מ"ראש צורים" ונשא עליו משלו:

                                                     
הֶן-עָם לְבָדָד יִשְכֹּן
כָּרַע שָכַב כַּאֲרִי

וּבַגוֹיִם לֹא יִתְחַשָב – – –
 וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנוּ...



  • ...מצוינים במינם הם שירי בלעם, או כמו שקורא להם הכתוב – "משלים", המשולבים בפרשת בלק. קצרים הם שירים אלו, אבל כמה יפים הם. בשלשת המשלים הראשונים שנשא בלעם רוח השירה הולכת וגוברת כל פעם ומתרוממת ממדגרה למדרגה, עד שבמשל השלישי היא עולה למרום שיאה. משלים אלו גם בנויים שנים שנים צלעות מקבילים, מלבד פסוקים מעטים, היוצאים מן הכלל.

במשל השלישי, היפה מכלם, יש רמזים על מלכות שאול, דוד ושלמה.

מַה טׁבוּ אׁהָלֶיךָ יַעֲקֹב
כִּנְחָלִים נִטָיוּ
כַּאֲהָלִים נָטַע יְיָ
יִזַל מַיִם מִדָלְיָו
וְיָרֹם מֵאֲגַג מַלְכּוֹ
אֵל מוֹצִיאוֹ מִמִצְרַיִם,
יֹאכַל גוֹיִם צָרָיו,
וְחִצָיו יִמְחָץ.
כָּרַע שָכַב כַּאֲרִי
מְבָרְכֶיךָ בָרוּךְ

מִשְכְּנֹתֶיךָ, יִשְרָאֵל!
כְּגַנֹת עֲלֵי נָהָר,
כַּאֲרָזִים עֲלֵי מָיִם.
וְזַרְעוֹ בְּמַיִם רַבִּים,
וְתִנַשֵא מַלְכֻתוֹ.
כְּתוֹעֲפוֹת רְאֵם לוֹ,
וְעַצְמֹתֵיהֶם יְגָרֵם,

וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנוּ.
וְאֹרְרֶיךּ אָרוּר.



ביאורים[עריכה]