קטגוריה:במדבר כד ד

<< | ספר במדבר • פרק כ"ד • פסוק ד' | >>

מהדורת הכתיב:

נאם שמע אמרי אל אשר מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים.

המהדורה המנוקדת:

נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵל אֲשֶׁר מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם.

המהדורה המוטעמת:

נְאֻ֕ם שֹׁמֵ֖עַ אִמְרֵי־אֵ֑ל אֲשֶׁ֨ר מַחֲזֵ֤ה שַׁדַּי֙ יֶֽחֱזֶ֔ה נֹפֵ֖ל וּגְל֥וּי עֵינָֽיִם׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

נְאֻ֕ם נְאֻ֕ם - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 5002
מורפ': HNcmsc שֹׁמֵ֖עַ שֹׁמֵ֖עַ - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 8085
מורפ': HVqrmsa אִמְרֵי אִמְרֵי - שם עצם, זכר, רבים, נסמך

צורת יסוד: 561
מורפ': HNcmpc־אֵ֑ל אֵ֑ל - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 410
מורפ': HNcmsa אֲשֶׁ֨ר אֲשֶׁ֨ר - מילית, זיקה (ש/אשר)

צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr מַחֲזֵ֤ה מַחֲזֵ֤ה - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 4236
מורפ': HNcmsc שַׁדַּי֙ שַׁדַּי֙ - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 7706
מורפ': HNp יֶֽחֱזֶ֔ה יֶֽחֱזֶ֔ה - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 2372
מורפ': HVqi3ms נֹפֵ֖ל נֹפֵ֖ל - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 5307
מורפ': HVqrmsa וּגְל֥וּי וּ - ו' החיבור
גְל֥וּי - פועל, קל, בינוני סביל, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: c/1540
מורפ': HC/Vqsmsc עֵינָֽיִם עֵינָֽיִם - שם עצם, זכר ונקבה, זוגי, נפרד

צורת יסוד: 5869 a
מורפ': HNcbda׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

נְאֻ֕ם זקף גדול (מלך, דרגא 2)

שֹׁמֵ֖עַ טפחא (מלך, דרגא 2)

אִמְרֵי־אֵ֑ל אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

אֲשֶׁ֨ר קדמא (משרת, דרגא 5) מַחֲזֵ֤ה מהפך (משרת, דרגא 5) שַׁדַּי֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

יֶֽחֱזֶ֔ה זקף קטן (מלך, דרגא 2)

נֹפֵ֖ל טפחא (מלך, דרגא 2)

וּגְל֥וּי מרכא (משרת, דרגא 5) עֵינָֽיִם סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵל, אֲשֶׁר מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה, נֹפֵל על פניו לפני ה' וּגְלוּי עֵינָיִם:

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום

אונקלוס (תאג'):	אֵימַר דְּשָׁמַע מֵימַר מִן קֳדָם אֵל דְּחֵיזוּ מִן קֳדָם שַׁדַּי חָזֵי שָׁכֵיב וּמִתְגְּלֵי לֵיהּ׃
ירושלמי (יונתן):	אֵימַר דִשְׁמַע מֵימַר מִן קֳדָם אֱלָהָא חַיָיא דְחֵיזִיוּ מִן קֳדָם אֵל שַׁדַי הֲוָה חָמֵי וְכַד בָּעֵי דְמִתְגְלֵי לֵיהּ הֲוָה מִשְׁתַּטַח עַל אַנְפּוֹי וְרַזְיָא סְתִימַיָא מָה דְאִתְכַּסֵי מִן נְבִיָא מִתְגְלֵי לֵיהּ:
ירושלמי (קטעים):	אֵימַר גַבְרָא דִשְׁמַע מַמְלֵל מִן קֳדָם יְיָ וְדִי חֲזָא מִן קֳדָם שַׁדַי חֲזֵי וְכַד הֲוָה בָּעֵי הֲוָה נִשְׁתַּטַח עַל אַפּוֹי וְרָזֵי נְבוּאֲתָא מִתְגַלִין לֵיהּ וַהֲוָה מִתְנַבֵּי עַל נַפְשֵׁיהּ דְהוּא נָפִיל בְּחַרְבָּא וְסוֹף נְבוּאֲתָא לְמִתְקַיְימָא:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"נפל וגלוי עינים" - פשוטו כתרגומו שאין נראה עליו אלא בלילה כשהוא שוכב ומדרשו כשהיה נגלה עליו לא היה בו כח לעמוד על רגליו ונופל על פניו לפי שהיה ערל ומאוס להיות נגלה עליו בקומה זקופה לפניו

מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מפרשי רש"י

עריכה

גור אריה

עריכה

• לפירוש "גור אריה" על כל הפרק •

[ה] לפי שהיה ערל ומאוס. שהרי גם באברהם קודם שנימול לא היה בו כח לעמוד (רש"י בראשית יז, ג), ומשנימול היה הנבואה עליו מעומד. רש"י כתב הטעם מפני שהיה ערל ומאוס. ונראה לי שהוא ענין פנימי, כי קודם שנימול אברהם לא היה לו הברית, שהוא מקשר שני דברים יחד, ומפני זה היה רוח הקודש מפיל את האדם. וכשהיה נימול, והיה עמו הברית, יש לו שלום ואהבת ה' ואחוה, והיה יכול לעמוד. והבן זה:

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם – פְּשׁוּטוֹ כְּתַרְגּוּמוֹ ["שָׁכֵיב וּמִתְגְּלֵי לֵיהּ", שׁוֹכֵב וּמִתְגַּלֶּה לוֹ], שֶׁאֵין נִרְאֶה עָלָיו אֶלָּא בַּלַּיְלָה כְּשֶׁהוּא שׁוֹכֵב. וּמִדְרָשׁוֹ: כְּשֶׁהָיָה נִגְלֶה עָלָיו, לֹא הָיָה בּוֹ כֹּחַ לַעֲמֹד עַל רַגְלָיו, וְנוֹפֵל עַל פָּנָיו, לְפִי שֶׁהָיָה עָרֵל וּמָאוּס לִהְיוֹת נִגְלֶה עָלָיו בְּקוֹמָה זְקוּפָה לְפָנָיו.

רשב"ם

עריכה

• לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק •

אשר מחזה שדי יחזה: פעמים נופל שוכב בלילה ופעמים גלוי עינים ביום, כי עתה היו נבואות הללו ביום, כמו נופלים על פני השדה בשאול שוכבים:

רבינו בחיי בן אשר

עריכה

• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •

אשר מחזה שדי יחזה. למדנו הכתוב שלא הגיעה מעלתו למעלת האבות ואין צריך לומר למעלת נבואה כמשה, אבל היה חסר ממנו שתי מדרגות כי נבואת האבות היתה באל שדי ונבואתו של זה במחזה שדי. וכן כתב הרמב"ן ז"ל מחזה שדי אינו שדי, כי האבות באל שדי ובלעם במחזה של שדי, ולכך קרא עצמו גלוי עינים שהוא ממדרגת בני הנביאים שנאמר (מלכים ב ו) פקח נא את עיניו, וזה נאמר ויגל ה' את עיני בלעם. ומה שדרשו רז"ל אבל באומות העולם קם, אין הכוונה שתהיה נבואתו של בלעם שוה לנבואת משה ח"ו, אבל כוונתם ז"ל לומר ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו ה', אין הכתוב משוה משה לבלעם במעלת הנבואה רק בענין הידיעה, ולומר כי כשם שהש"י ידעו למשה פנים אל פנים והיתה נבואתו מבוררת לו כאדם שמדבר עם חברו, כך באה הנבואה מבוררת לבלעם לכבודן של ישראל מכל מה שהתנבא בענינם בכל העתיד לבא להם. זאת כונת הרב ז"ל עם קצת לשונו. או יאמר אבל באומות העולם קם, בשעת ברכה, כי הוצרך להתנבא במדת הרחמים כמשה כי זולתה לא היו ישראל מתקיימים אבל לאחר הברכה נסתלקה נבואה ממנו וחזר לקסמיו.
נופל. כמו (בראשית טו) ותרדמה נפלה על אברם.
וגלוי עינים. כלומר רואה הוא אע"פ שהוא ישן, כענין שכתוב (שיר ה) אני ישנה ולבי ער.

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"נאם", אבל ה"נאם" השלישי שי"נאם" עתה הוא מצד הנבואה כי עתה חל עליו רוח אלהים, ועי"ז הוא שומע אמרי אל באוזניו הפנימים, ובעין הנבואיי מחזה שדי יחזה, והוא נופל בעת החזון כי נתבטלו כל כחות גופו, והוא גלוי עינים לחזות מחזות נבואיות וזה הפך של שתום העין, ור"ל שנאם זה השלישי הוא דבור נבואיי: