מצודות על ישעיהו לד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מצודות על ישעיהו · לד · >>

תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"צאצאיה" - היוצאים ומתהלכים בה

"לשמוע" - את דברי

"ומלואה" - הבריות הממלאים אותה

מצודת ציון

"הקשיבו" - ענין שמיעה

"תבל" - כן נקראו המקומות המיושבות

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"החרימם" - כבר נגזר הדבר וכאלו כבר החרימם ומסרם לטבח

"כי קצף" - וזהו דברי דעו אשר יש קצף ה' על כל העמים וזה יהיה לעתיד

מצודת ציון

"החרימם" - ענין אבדון וכריתה

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יעלה באשם" - כי אין מקבר להם

"ונמסו" - מרוב הדם ימסו ההרים בהם והוא ענין גוזמא והפלגה

"יושלכו" - בקרב חוצות

מצודת ציון

"ופגריהם" - גוף המת נקרא פגר

"באשם" - ענין סרחון

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יבול" - כ"א יכמוש כאשר תכמוש עלה מן הגפן

"והנובלת" - וכאשר תכמוש עלה מן התאנה

"וכל צבאם" - הם הבבליים הנתונים תחת שרי מעלה

"ונגולו וגו'" - כי השמש והירח קבועים ברקיע השמים וכשיהיו נגללין יכוסו גם המה ולא יאירו בעולם והוא ענין משל לומר שיהא חשך להם מרוב צרות

"כל צבא השמים" - הם שרי מעלה של הבבלים

מצודת ציון

"ונמקו" - ענין המסה

"ונגלו" - מלשון גלילה וכריכה

"יבול" - ענין כמישה כמו ועלהו לא יבול (תהלים א)

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הנה" - אח"ז הנה חרד על בבל ועל העם אשר גזרתי להחרימו או על העם אשר ילכד בחרמי עליו תרד לעשות משפט

"כי רותה" - בתחלה תהיה חרבי רוה בשמים מדם שרה של בבל והוא ענין משל בלשון הנהוג בבן אדם

מצודת ציון

"רותה" - ענין שביעה כמו כגן רוה (לקמן נח)

"חרמי" - מלשון חרם ושממה או הוא ענין רשת וכן איש חרמי (מלכים א' כ) והוא מלשון יצודו חרם (מיכה ז')

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בבצרה" - היא מארץ מואב אבל לפי שהעמידה מלך לאדום כמ"ש וימלוך וגו' מבצרה (בראשית לו) לפיכך תלקה עמהם או היא מלשון מבצר ויאמר על כרך גדול וגו'

"הדשנה" - נעשית דשן ושמן מן חלב ההרוגים ומדם כרים ועתודים ומחלב של כליות אילים והוא ענין משל על גודל האבדון

"חרב לה'" - החרב של ה' היא מלאה דם הרוגים

מצודת ציון

"הודשנה" - מלשון דשן ושמן

"כרים" - כבשים שמנים

"ועתודים" - הם הזכרים מן העזים הגדולים

"כליות" - שם מקום השומן וכמ"ש ואת הכליות ואת החלב אשר עליהן (ויקרא ג')

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מדם" - ארצם יהיה שבע מן הדם והעפר יהיה שמן מן החלב

"וירדו ראמים עמם" - הראמים ירדו על המטבח עם הכרים והעתודים ר"ל המלכים עם השרים

מצודת ציון

"ראמים" - שם חיה גדולה

"אבירים" - בהמות חזקים

"ידושן" - מלשון דשן ושמן

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שנת שלומים" - בשנה ההיא ישלם גמול להבבליים בעבור ריב ציון הצועקת לפניו לעשות לה דין

"נקם" - יום לה' לנקום נקמת עמו

"כי יום נקם לה'" - היום ההוא יהיה

"ופרים" - מלכים עם המושלים וכפל הדבר במלות שונות

מצודת ציון

"שלומים" - מלשון תשלומין

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לזפת" - להיות זפת

"נחליה" - של ארץ הבבליים

מצודת ציון

"לזפת" - הוא שרף אילן הבוער ביותר

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אין עובר בה" - כי שממה תהיה

"מדור לדור" - מדור ההוא עד סוף כל הדורות תהיה חרבה

"עשנה" - עשן השרפה

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ונטה" - המקום ינטה עליה קו תוהו ואבני בוהו כמו שהבונה נוטה על בנין הקו עם אבן העופרת ליישר הבנין כן ינטה עליה המקום הקו והאבן להחריבו והוא ענין מליצה

"וירשוה" - ידורו שמה כאדם בירושתו

מצודת ציון

"קאת וקפוד" - שמות העופות השוכנים בחרבות

"וינשוף ועורב" - שמות מיני עופות

"קו" - חבל הבנאי

"תהו" - ענין שממה

"ואבני" - אבן העופרת של הבנאי

"בהו" - ענין ריקות

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יהיו אפס" - יהיו כאין

"חוריה" - שרים שלה עומדים ואין אחד בהם קורא על עצמו שם מלוכה ומושל

מצודת ציון

"חריה" - ענין שררה כמו ואריבה את החורים (נחמיה ה')

"אפס" - ענין העדר וכליון

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נוה" - מדור לתנים וחציר לבנות יענה כי הם ידורו שמה

"במבצריה" - תעלה בערי המבצר שלה

"ועלתה ארמנותיה" - הפלטרין שלה תגדל קוצים מרוב השממון

מצודת ציון

"סירים קמוש וחוח" - שמות מיני קוצים

"נוה" - מדור

"תנים" - מין נחשים

"חציר" - כמו חצר וכן ישיש וישש (דברי הימים ב' נו)

"לבנות יענה" - שם עוף מדברי בת היענה

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אך שם" - רק שמה תמצא הלילית מקום מרגוע וישיבת מנוח כי לא ימצא שם מי מבני אדם לטורדם ולגרשם

"ושעיר" - השד יקרא שמה אל רעהו כי שמה יספר זה עם זה כי דרכם להיות במקום שממה

"ופגשו" - ר"ל שיהיו הרבה מהם עד שיפגשו אלה באלה בדרך מהלכם

מצודת ציון

"ופגשו" - ענין פגיעה

"ציים איים" - שמות חיות קטנות

"ושעיר" - כן נקרא השד כי נראה כשעיר למי שמאמין בו וכן ושעירים ירקדו שם (לעיל יג)

"על רעהו" - אל רעהו

"הרגיעה" - מלשון מרגוע והשקט

"לילית" - היא אם השדים

"מנוח" - מקום מנוחה

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אשה רעותה" - ר"ל אחת עם חברתה

"אך שם" - ר"ל לא מצאו מקום הגון לקבוץ כמו שמה

"קננה קפוז" - שמה תעשה לעצמה קן ומקום מדור ושמה תטיל ביציה ותבקעם להוציא האפרוחים ושמה תקרא בקול להמשיך האפרוחים אליה להסתירם בצלה כדרך העופות

מצודת ציון

"קננה" - ענין מדור כמו קן צפור (דברים כב)

"קפוז" - הוא קפוד האמור למעלה

"ותמלט" - כן נקרא לידת הביצה וכן והמליטה זכר (לקמן סו)

"ודגרה" - כן נקרא קריאת העוף להמשיך אחריו אפרוחיו וכן קורא דגר (ירמיהו יז)

"דיות" - שם מין עוף דיה

"אשה רעותה" - כן דרך המקרא לומר על דברים השוים ואף אם אינו בעל חי כמ"ש בכרובים איש אל אחיו (שמות כה)

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי פי" - אמר במקום ה' הנה פי הוא צוה שיבוא ורוחו של פי הוא קבצן והוא הדבור היוצא בהפחת רוח והוא כפל ענין במ"ש

"אשה" - אחת מהנה לא תחסר את חברתה כי כולן תהיינה שמה

"דרשו מעל ספר ה'" - דרשו בספר ויקרא בפ' שמיני וקראו החיות והעופות הנזכרים שמה ודעו אשר אחת מהנה לא יהיה נחסר מלהיות שמה

מצודת ציון

"נעדרה" - ענין חסרון כמו איש לא נעדר (לקמן מ)

"פקדו" - גם הוא ענין חסרון כמו כי יפקד מושבך (שמואל א כ)

"קבצן" - ענין אסיפה

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והוא הפיל" - ר"ל נתנה לחלקם כאלו נפל להן בגורל

"חלקתה" - בידו חלק להם בקו המדה והוא ענין מליצה

מצודת ציון

"בקו" - הוא חבל המדה