מצודות על ישעיהו לד
<< · מצודות על ישעיהו · לד · >>
פסוק א
מצודת דוד
"צאצאיה" - היוצאים ומתהלכים בה
"לשמוע" - את דברי
"ומלואה" - הבריות הממלאים אותה
מצודת ציון
"הקשיבו" - ענין שמיעה
"תבל" - כן נקראו המקומות המיושבותפסוק ב
מצודת דוד
"החרימם" - כבר נגזר הדבר וכאלו כבר החרימם ומסרם לטבח
"כי קצף" - וזהו דברי דעו אשר יש קצף ה' על כל העמים וזה יהיה לעתיד
מצודת ציון
"החרימם" - ענין אבדון וכריתהפסוק ג
מצודת דוד
"יעלה באשם" - כי אין מקבר להם
"ונמסו" - מרוב הדם ימסו ההרים בהם והוא ענין גוזמא והפלגה
"יושלכו" - בקרב חוצות
מצודת ציון
"ופגריהם" - גוף המת נקרא פגר
"באשם" - ענין סרחוןפסוק ד
מצודת דוד
"יבול" - כ"א יכמוש כאשר תכמוש עלה מן הגפן
"והנובלת" - וכאשר תכמוש עלה מן התאנה
"וכל צבאם" - הם הבבליים הנתונים תחת שרי מעלה
"ונגולו וגו'" - כי השמש והירח קבועים ברקיע השמים וכשיהיו נגללין יכוסו גם המה ולא יאירו בעולם והוא ענין משל לומר שיהא חשך להם מרוב צרות
"כל צבא השמים" - הם שרי מעלה של הבבלים
מצודת ציון
"ונמקו" - ענין המסה
"ונגלו" - מלשון גלילה וכריכה
"יבול" - ענין כמישה כמו ועלהו לא יבול (תהלים א)פסוק ה
מצודת דוד
"הנה" - אח"ז הנה חרד על בבל ועל העם אשר גזרתי להחרימו או על העם אשר ילכד בחרמי עליו תרד לעשות משפט
"כי רותה" - בתחלה תהיה חרבי רוה בשמים מדם שרה של בבל והוא ענין משל בלשון הנהוג בבן אדם
מצודת ציון
"רותה" - ענין שביעה כמו כגן רוה (לקמן נח)
"חרמי" - מלשון חרם ושממה או הוא ענין רשת וכן איש חרמי (מלכים א' כ) והוא מלשון יצודו חרם (מיכה ז')פסוק ו
מצודת דוד
"בבצרה" - היא מארץ מואב אבל לפי שהעמידה מלך לאדום כמ"ש וימלוך וגו' מבצרה (בראשית לו) לפיכך תלקה עמהם או היא מלשון מבצר ויאמר על כרך גדול וגו'
"הדשנה" - נעשית דשן ושמן מן חלב ההרוגים ומדם כרים ועתודים ומחלב של כליות אילים והוא ענין משל על גודל האבדון
"חרב לה'" - החרב של ה' היא מלאה דם הרוגים
מצודת ציון
"הודשנה" - מלשון דשן ושמן
"כרים" - כבשים שמנים
"ועתודים" - הם הזכרים מן העזים הגדולים
"כליות" - שם מקום השומן וכמ"ש ואת הכליות ואת החלב אשר עליהן (ויקרא ג')פסוק ז
מצודת דוד
"מדם" - ארצם יהיה שבע מן הדם והעפר יהיה שמן מן החלב
"וירדו ראמים עמם" - הראמים ירדו על המטבח עם הכרים והעתודים ר"ל המלכים עם השרים
מצודת ציון
"ראמים" - שם חיה גדולה
"אבירים" - בהמות חזקים
"ידושן" - מלשון דשן ושמןפסוק ח
מצודת דוד
"שנת שלומים" - בשנה ההיא ישלם גמול להבבליים בעבור ריב ציון הצועקת לפניו לעשות לה דין
"נקם" - יום לה' לנקום נקמת עמו
"כי יום נקם לה'" - היום ההוא יהיה
"ופרים" - מלכים עם המושלים וכפל הדבר במלות שונות
מצודת ציון
"שלומים" - מלשון תשלומיןפסוק ט
מצודת דוד
"לזפת" - להיות זפת
"נחליה" - של ארץ הבבליים
מצודת ציון
"לזפת" - הוא שרף אילן הבוער ביותרפסוק י
מצודת דוד
"אין עובר בה" - כי שממה תהיה
"מדור לדור" - מדור ההוא עד סוף כל הדורות תהיה חרבה
"עשנה" - עשן השרפהפסוק יא
מצודת דוד
"ונטה" - המקום ינטה עליה קו תוהו ואבני בוהו כמו שהבונה נוטה על בנין הקו עם אבן העופרת ליישר הבנין כן ינטה עליה המקום הקו והאבן להחריבו והוא ענין מליצה
"וירשוה" - ידורו שמה כאדם בירושתו
מצודת ציון
"קאת וקפוד" - שמות העופות השוכנים בחרבות
"וינשוף ועורב" - שמות מיני עופות
"קו" - חבל הבנאי
"תהו" - ענין שממה
"ואבני" - אבן העופרת של הבנאי
"בהו" - ענין ריקותפסוק יב
מצודת דוד
"יהיו אפס" - יהיו כאין
"חוריה" - שרים שלה עומדים ואין אחד בהם קורא על עצמו שם מלוכה ומושל
מצודת ציון
"חריה" - ענין שררה כמו ואריבה את החורים (נחמיה ה')
"אפס" - ענין העדר וכליוןפסוק יג
מצודת דוד
"נוה" - מדור לתנים וחציר לבנות יענה כי הם ידורו שמה
"במבצריה" - תעלה בערי המבצר שלה
"ועלתה ארמנותיה" - הפלטרין שלה תגדל קוצים מרוב השממון
מצודת ציון
"סירים קמוש וחוח" - שמות מיני קוצים
"נוה" - מדור
"תנים" - מין נחשים
"חציר" - כמו חצר וכן ישיש וישש (דברי הימים ב' נו)
"לבנות יענה" - שם עוף מדברי בת היענהפסוק יד
מצודת דוד
"אך שם" - רק שמה תמצא הלילית מקום מרגוע וישיבת מנוח כי לא ימצא שם מי מבני אדם לטורדם ולגרשם
"ושעיר" - השד יקרא שמה אל רעהו כי שמה יספר זה עם זה כי דרכם להיות במקום שממה
"ופגשו" - ר"ל שיהיו הרבה מהם עד שיפגשו אלה באלה בדרך מהלכם
מצודת ציון
"ופגשו" - ענין פגיעה
"ציים איים" - שמות חיות קטנות
"ושעיר" - כן נקרא השד כי נראה כשעיר למי שמאמין בו וכן ושעירים ירקדו שם (לעיל יג)
"על רעהו" - אל רעהו
"הרגיעה" - מלשון מרגוע והשקט
"לילית" - היא אם השדים
"מנוח" - מקום מנוחהפסוק טו
מצודת דוד
"אשה רעותה" - ר"ל אחת עם חברתה
"אך שם" - ר"ל לא מצאו מקום הגון לקבוץ כמו שמה
"קננה קפוז" - שמה תעשה לעצמה קן ומקום מדור ושמה תטיל ביציה ותבקעם להוציא האפרוחים ושמה תקרא בקול להמשיך האפרוחים אליה להסתירם בצלה כדרך העופות
מצודת ציון
"קננה" - ענין מדור כמו קן צפור (דברים כב)
"קפוז" - הוא קפוד האמור למעלה
"ותמלט" - כן נקרא לידת הביצה וכן והמליטה זכר (לקמן סו)
"ודגרה" - כן נקרא קריאת העוף להמשיך אחריו אפרוחיו וכן קורא דגר (ירמיהו יז)
"דיות" - שם מין עוף דיה
"אשה רעותה" - כן דרך המקרא לומר על דברים השוים ואף אם אינו בעל חי כמ"ש בכרובים איש אל אחיו (שמות כה)פסוק טז
מצודת דוד
"כי פי" - אמר במקום ה' הנה פי הוא צוה שיבוא ורוחו של פי הוא קבצן והוא הדבור היוצא בהפחת רוח והוא כפל ענין במ"ש
"אשה" - אחת מהנה לא תחסר את חברתה כי כולן תהיינה שמה
"דרשו מעל ספר ה'" - דרשו בספר ויקרא בפ' שמיני וקראו החיות והעופות הנזכרים שמה ודעו אשר אחת מהנה לא יהיה נחסר מלהיות שמה
מצודת ציון
"נעדרה" - ענין חסרון כמו איש לא נעדר (לקמן מ)
"פקדו" - גם הוא ענין חסרון כמו כי יפקד מושבך (שמואל א כ)
"קבצן" - ענין אסיפהפסוק יז
מצודת דוד
"והוא הפיל" - ר"ל נתנה לחלקם כאלו נפל להן בגורל
"חלקתה" - בידו חלק להם בקו המדה והוא ענין מליצה
מצודת ציון
"בקו" - הוא חבל המדה
<< · מצודות על ישעיהו · לד · >>