המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"ועלתה ארמנותיה סירים" - כך דרך חורבות לצמוח בהם קוצים וסנאים והוא קימוש והוא חוח כולם מיני קוצים הם כגון ארוטיא"ש וכיוצא בהם
"נוה תנים" - הוא מדבר שהוא דרך להיו' בו תנים שהוא מין חיה רעה ופגשו
"ועלתה", הנה בעת שלום ידורו בארמון, ובעת מלחמה במבצר, אבל עתה בין הארמונות בין המבצרים יהיו מלאים קוצים, "והיתה נוה תנים" הנוה הוא מקום רבץ צאן, אבל העשבים שיגדלו שם שהם הקוצים יעשוהו לנוה של תנים, "החציר" הגדל שם יהיה "לבנות יענה", כי הם אוכלים אף שברי זכוכית וגחלת וכן תאכל הדרדרים שם:
