מצודות על ישעיהו לה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מצודות על ישעיהו · לה · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ותפרח" - תעלה פרחים כחבצלת

"יששום מדבר וציה" - א"י שהיא עתה כמדבר וציה ישישו אז

"ותגל ערבה" - א"י שהיא עתה כערבה תגל אז וכפל הדבר במ"ש

מצודת ציון

"ישושום" - המ"ם במקום נו"ן הנוספת בפעלים כגון ישמעון יזכרון

"וציה" - מקום שממון

"ערבה" - ענינו כמו מדבר

"כחבצלת" - הוא הורד וכן חבצלת השרון (שיר השירים ב)

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"המה" - יושבי הארץ ההיא יראו כבוד ה'

"כבוד הלבנון" - הפאר והכבוד שיש בלבנון יהיה נתן לה מה' וגם יותן לה הדר הכרמל והשרון ר"ל תהיה ממולא מכל טוב

"אף גילת ורנן" - ר"ל תגל גילה אחר גילה

מצודת ציון

"כבוד" - ר"ל פאר

"הלבנון" - שם יער בארץ ישראל

"הדר" - ענין יופי

"הכרמל" - כן נקרא מקום שדות וכרמים

"והשרון" - הוא מקום מרעה שמן

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וברכים" - את מי שברכיו כורעות ומטות לפול אמצו וחזקו והוא כפל ענין במ"ש

"חזקו" - הוא מאמר ה' אל הנביאים חזקו ידים הרפות ר"ל בשרו הגאולה למי שידיו רפות ומתייאש מן הגאולה

מצודת ציון

"רפות" - מלשון רפיון

"כושלות" - ענין חלשות ומטות לנפול

"אמצו" - ענין חוזק

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הנה" - באמת אלהיכם יבוא לנקום נקמת עמו ולשלם גמול הראוי לאלהים לפי מדת המשפט ואז יבוא הוא ויושיעכם

"לנמהרי לב" - לאלה שלבם מתאוות מהירות הגאולה ומצטערים על איחורה אמרו להם חזקו לבבכם ואל תיראו לחשוב פן לא תבוא עוד

מצודת ציון

"לנמהרי" - מלשון מהירות

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אז וגו'" - רצה לומר ישראל שהיו בין האומות כעורים וחרשים רואים עלבונם ושומעים חרפתם ועושים עצמם כאלו לא יראו ולא ישמעו הנה אז יראו וישמעו

מצודת ציון

"תפקחנה" - תפתחנה כמו אפקח את עיני (זכריה י"ב)

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ותרון" - ישראל שהיו כאלם לא יפתח פיו ימלא לשונם רינה

"כי נבקעו" - במקום שלא היה מים יבקעו מעינות מים וכן ונחלים בערבה ור"ל יצמח ישע רב להנדכאים

"אז ידלג" - ישראל שהיו תשושי כח כחגרים ידלגו אז כמו איל

מצודת ציון

"ידלג" - ענין קפיצה כמו מדלג על ההרים (שיר השירים ב)

"פסח" - חגר

"ותרון" - מלשון רנה

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בנוה" - במדור שהיה מרבץ לתנין תשוב להיות רטוב ויצמח שמה דשא להיות קנה וגומא שאינם גדלים אלא במקום רטוב מאוד

"והיה השרב" - מקום היובש מרוב החום יהפך להיות אגם מים ומקום צמאון יהפך להיות שמה מבועי מים ר"ל השפלות תהפך לממשל רב

מצודת ציון

"השרב" - ענין יבשות החום כמו ולא יכם שרב ושמש (לקמן מ"ט)

"לאגם" - מקום קבוץ המים

"וצמאון" - ר"ל מקום יובש

"למבועי" - ענין מעין ומקור וכן ותשבר כד על המבוע (קהלת י"ב)

"בנוה" - במדור

"תנים" - מין נחש

"רבצה" - ענין השכיבה לנוח

"חציר" - דשא

"לקנה וגומא" - שם מיני צמחים

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לא יתעו" - לא יהיו תועים בזה הדרך כי יהיה דרך כבושה

"הולך דרך" - בין הרגיל ללכת בדרך בין האוילים בענין הכרת הדרך על כי לא הורגלו ללכת בדרך

"והוא למו" - הדרך הזה יהיה מיוחד להם לישראל

"טמא" - אחד מהעכו"ם

"והיה שם מסלול" - בהמקומות השוממות יהיה מסילה ודרך כבושה ויקרא בשם דרך הקדש

מצודת ציון

"מסלול" - מלשון מסילה ודרך כבושה

"למו" - להם

"יתעו" - מלשון תועה

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והלכו גאולים" - ולכן ילכו שם ישראל הנגאלים מן הכשדים מבלי אימה ופחד

"לא יהיה שם" - בזה הדרך לא יבוא אריה ואפי' הפריץ שבחיות הפורץ גדר החיות ללכת במקום אנשים הנה לא יעלה בדרך הזה ולא תמצא שמה

מצודת ציון

"ופריץ" - ענין עזות והתחזקות

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ישיגו" - כאלו ירדפו אחריהם וישיגום

"ונסו" - היגון ואנחה ינוס ויברח מפניהם ולא עליהם יהיו

"ושמחת עולם" - השמחה שהיה להם מימות עולם תשכון על ראשם

"ופדויי ה'" - ישראל אשר יפדה ה' מן הגלות ישובון לארצם ויבואו לציון ברנה

מצודת ציון

"ישיגו" - ענין הקרוב והדבוק

"ונסו" - ענין בריחה

"יגון" - מלשון תוגה וצער