מצודות על דניאל יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש


<< · מצודות על דניאל · יא · >>

תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואני" - הוא דברי המלאך

"עמדי" - עמדתי למחזיק ולמעוז למיכאל שרכם בדבר השאלה אשר שאל הוא ולא פירש מה היתה השאלה ואולי שאל שיקח כורש את המלוכה וישלח את ישראל לארצם והוא היה מתחזק עמו על זאת ולזה גם הוא התחזק עתה עמו על אלה

מצודת ציון

"ולמעוז" - מלשון עוז וחוזק

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אמת" - דבר המתקיים בבל ישונה

"שלשה מלכים" - עם כורש המולך עתה כי הנבואה ההיא היתה בימי כורש כמ"ש בתחלת הענין בשנת שלש לכורש וגו' בימים ההם וגו' ואחר כורש מלך אחשורוש ואחריו דריוש בנו

"והרביעי" - הוא דריוש בן אחשורוש שהוא רביעי לדריוש המדי שלקח המלוכה מבלשאצר והוא היה הראשון למלכי מדי ופרס

"מכל" - ר"ל מכל מלכי פרס שלפניו

"וכחזקתו" - וכאשר יתחזק מאוד בעושר רב

"יעיר הכל" - יעורר כל בני ארצות ממשלתו להלחם עם מלכות

מצודת ציון

"יעיר" - יעורר כמו יעיר קנאה (ישעיהו מג)

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ועמד מלך גבור" - הוא אלכסנדרוס מוקדון

"ועשה כרצונו" - כי יהרוג את דריוש ויכבוש את פרס

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וכעמדו" - כאשר יעמוד להתחזק ביותר

"תשבר מלכותו" - ימות אלכסנדרוס

"ותחץ" - והמלכות תחולק לד' מלכיות בארבעת הרוחות של ארצות ממשלת אלכסנדרוס והם רומא ומצרים וארץ ישראל ופרס כמ"ש למעלה

"ולא לאחריתו" - המלכיות האלו לא יחולק לבניו ונקראים הבנים אחרית על כי המה נשארים אחר אביהם וכן ואחריתכם בסירות דוגה (עמוס ד)

"ולא כמשלו וגו'" - המלכיות ההם לא ימשלו ממשל רב כממשלת אלכסנדרוס

"כי תנתש מלכותו" - כי מלכות אלכסנדרוס תתחלק לד' מלכיות האמורים למעלה וגם למלכיות אחרים קטנים מלבד אלה ולזה לא יתחזקו ביותר להיות כמוהו

מצודת ציון

"ותחץ" - ענין חלוקה כמו ויחץ את הילדים (בראשית לג)

"תנתש" - ענין עקירה כמו לנתוש ולנתוץ (ירמיהו א)

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מלך הנגב" - הוא המולך במצרים ור"ל שיתחזק הוא על בעל מלחמתו והוא מלך הצפון המפורש למטה בענין והוא המולך ברומא

"ומן שריו" - כאלו אמר מן מלך הצפון ומן שריו אשר ילחמו עמו והוא מקרא קצר ויובן מעצמו

"ויחזק עליו" - ר"ל בעת המלחמה יחזק עליו ואח"ז ימשול בו ולא ילך ממנו וזמן רב יהיה ממשלתו

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולקץ שנים" - ולסוף שנים הרבה יתחברו יחד באהבה ושלום ר"ל יהיו חפצים להיות בשלום

"לעשות מישרים" - לפשר בין אביה ובין מלך הצפון בדברי ריבותם

"ולא תעצור" - אבל לא תוכל לעכב כח הזרוע למנוע מביניהם המיית שאון המלחמה והנצחון

"ולא יעמוד" - אבל בפעם ההיא לא יעמוד מלך הנגב על עמדו להתחזק במלחמה כמו מאז

"וזרועו" - אנשי זרועו ועוזריו גם הם לא יעמדו במלחמה ההיא

"ותנתן" - ביד מלך הצפון

"היא" - בת מלך הנגב

"ומביאיה" - הם השרים שהביאו אותה והלכו עמה קודם המלחמה אל מלך הצפון לעשות מישרים

"והיולדה" - הוא אביה מלך הנגב

"ומחזיקה בעתים" - הם אצטגנינים המחזיקים אותה בהודעת פעולות העתים לפי מהלך הכוכבים

מצודת ציון

"מישרים" - מלשון ישר ור"ל פשרה שהוא ישר ונוח לזה ולזה

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ועמד" - ואח"ז יעמוד מן ענף הבא משרשיה על כנו של אביה ר"ל אחד מבני בת מלך הנגב ישב על כסא המלכות של אביה

"אל החיל" - של מלך הצפון

"במעוז" - בערי המבצר

"ועשה בהם" - כחפצו

"והחזיק" - יחזיק ויאחז בהם ויכבשם

מצודת ציון

"מנצר" - ענין ענף כמו ונצר משרשיו יפרה (ישעיהו יא)

"כנו" - מלשון כן ובסיס

"והחזיק" - ענין אחיזה כמו והחזיק בה האיש (דברים כב)

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אלהיהם" - העבודת כוכבים

"והוא" - מלך הנגב החדש שנים רבות יעמוד במלוכה יותר ממה שיעמוד מלך הצפון

מצודת ציון

"נסיכיהם" - שריהם כמו נסיכי סיחון (יהושע יג)

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ובא וגו'" - ר"ל שיבוא במעלת מלכות מלך הנגב אבי אמו להיות מלכותו גדולה כמו שהיה מלכות אבי אמו

"ושב אל אדמתו" - אחר שיקנה כבוד נצחון המלחמה לא יעמוד בארץ הצפון כי ישוב אל אדמתו אל ארץ הנגב

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ובניו" - בני מלך הצפון יתגרו מלחמה עם מלך הנגב

"ובא בוא" - ויבוא ביאה וחוזר הוא על ההמון

"ושטף ועבר" - יעבור במרוצה כשטף מים על פני ארץ הנגב

"וישוב" - אח"ז ישוב ויתגרה מלחמה

"עד מעוזו" - היא מבצר עיר המלוכה

מצודת ציון

"יתגרו" - מלשון תגר ומריבה

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויתמרמר" - יתאכזר במרירות רב

"ונלחם עמו" - וחוזר ומפרש עם מלך הצפון

"והעמיד" - מלך הצפון

"בידו" - ביד מלך הנגב

מצודת ציון

"ויתמרמר" - מלשון מרירות

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ונשא ההמון" - מלך הנגב ישא ההמון לעצמו ויביאה בשבי ובזה ירום לבבו

"והפיל" - עם שיפיל כמה רבאות מהמון של מלך הצפון עכ"ז לא יתחזק למשול בו

מצודת ציון

"ונשא" - ענין לקיחה

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מן הראשון" - יותר מן הראשון שנפל במלחמה

"ולקץ העתים שנים" - לסוף זמן שנים מרובים

"יבוא בוא" - יבוא ביאה בחיל גדול ובנכסים מרובים מכסף וזהב

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"רבים יעמדו" - מלבד מלך הצפון יעמדו עוד רבים על מלך הנגב

"ובני פריצי עמך" - ר"ל רשעי ישראל

"ינשאו" - ירוממו א"ע להעמיד חזון אבל יוכשלו כי ימותו ויאבדו בעבור זה

מצודת ציון

"פריצי" - רשעים הפורצים גדר האמת והצדק

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וישפוך סוללה" - על מבצרי מלך הנגב

"וזרועות הנגב" - אנשי זרועו ועוזריו ולא יעמדו במלחמה

"ועם מבחריו" - ואף כי יהיו עמו במלחמה ההיא מבחורי גבוריו עמו אעפ"כ לא יהיה הכח בהם לעמוד ולהתחזק במלחמה

מצודת ציון

"סוללה" - הוא תל העפר העושים מול העיר לעלות עליו ללחום על העיר

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הבא אליו" - מלך הצפון הבא על מלך הנגב יעשה בו כרצונו ואין מי יעמוד לפניו

"ויעמוד" - יעמוד במלחמה על ארץ ישראל

"וכלה בידו" - ישחיתה בכחו והוא אנטיוכס מלך יון למלכות אחת תחשב עם רומא כי לאחר זמן לקח רומא את מלכותו

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וישם פניו" - מלך הצפון והוא אטניוכס ישים מחשבתו לבוא בארץ ישראל בחוזק עם רב מכל אנשי מלכותו

"וישרים עמו" - ומעם ישרים הם ישראל מקצת מהם יהיו בעזרתו והם רשעי ישראל אשר התחברו עמו

"ועשה" - יעשה בארץ ישראל בחוזק עם כחפצו

"ובת הנשים" - היא עדת ישראל הנקראה היפה בנשים (שיר השירים ה)

"יתן לו" - ימסור למי שאסר את המלחמה והוא פוליפוס שר הצבא לו ימסור את עדת ישראל להשחיתה ולגזור עליהם גזירות

"ולא תעמוד" - אבל גזרת הרעה ההיא לא תעמוד ולא תהיה לו עדת ישראל לעבדים וכאשר יאמר למטה

מצודת ציון

"בתוקף" - בחוזק כמו מעשה תקפו (אסתר י)

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וישב פניו" - אח"ז יחזור פניו ללכת למלחמה על איי הים וילכוד רבים מהם

"והשבית קצין" - אח"ז ישבית שר העולם את חרפתו אשר חרף כלפי מעלה ויתן החרפה עליו כאשר יאמר למטה

"בלתי חרפתו" - לבד גמול עונש החרוף ישיב לו גמול עונש יתר פשעיו יהיה שמור לו אחר המיתה

מצודת ציון

"והשבית" - ויבטל

"קצין" - שר ומושל כמו קצין תהיה לנו (ישעיהו ב)

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וישב פניו" - אחר שילכוד איי הים יחזיר פניו ללכת אל מבצרי ארצו

"ונכשל" - יוכשל בדרך מהלכו כי הוכה בשחין רע ונסרח בשרו ונפלו ממנו איברים איברים כמ"ש ביוסיפון

"ולא ימצא" - עוד לא ימצא בעולם כי מת ואיננו

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ועמד על כנו" - על חזקו ובסיסו יעמוד מעביר מישראל נגישת והוא מלכות חשמונאי

"הדר מלכות" - בהם יותן פאר מלכות כי יהיו מיקירי כהונה גבורים ומוצלחים

"ובימים אחדים" - אבל במעט זמן ישבר ויחלש המלוכה ולא בעבור חרון אף מאומה אחרת ולא במלחמת עם אחר כי אם מהם ובהם כי האחים הורקנוס וארסתובלוס יתקנאו זה בזה בדבר המלוכה ויביאו הרומים על עצמן למשול בהם כמ"ש ביוסיפון

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ועמד על כנו" - על חזקו ובסיסו יעמוד עם נבזה והוא כרך גדול וגו' שנאמר בו בזוי אתה מאד (עובדיה א) כי אדום הוא כרך גדול כי בני אדום נתישבו בה ומשלו בתוכה כמ"ש למעלה

"ולא נתנו עליו וגו'" - לא נתנו מן השמים על כרך גדול הוד ופאר המלוכה ר"ל לא ניתן בהם גבורה להתגבר בכח ידם במלחמה כגבורים מעולם אנשי השם

"ובא בשלוה" - אבל יבוא בדברי שלוה לרמות את כולם ויחזיק המלכות בעבור חלקלקות אמרים ודברי חנף כי עי"ז הכל חשבוהו לאוהב וגלו לו מצפוני לבם ובזה התחזק עליהם

מצודת ציון

"בחלקלקות" - מלשון חלק ר"ל חניפה ודברים רכים וחלקים

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וזרועות השטף" - אנשי הזרוע שהיו שוטפים העובדים כוכבים ומשחיתים אותם והם המון בני עובדי כוכבים סופם יהיו נשטפים מלפני רומא ויהיו שבורים ונשחתים וגם נגיד הברית יהיה נשטף מלפני רומא והוא מלך ישראל אשר כרת עמו הברית ולבסוף חלל הברית ושטפו

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ומן התחברות אליו" - מן העת אשר התחבר אל מלך ישראל בכריתת ברית היה עושה עמו מעשה מרמה

"ועלה ועצם" - היה עולה למלחמה על העובדי כוכבים אשר סביבות ירושלים ונתחזק עליהם במעט עובדי כוכבים אשר הביא מבני עמו כי במרמה פיתה את מלך ישראל לעזרו במלחמה עם אנשיו כמ"ש ביוסיפון

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בשלוה" - במרמה בא בדברי שלוה ונכנס במשמני המדינה ר"ל במקום הזהב והכסף למען ירגל אותה ולא היו נשמרים ממנו על כי בא בדברי שלוה

"ועשה וגו'" - ושם עשה מעשים אשר לא עשו אבותיו וגו' וחוזר ומפרש מה הם המעשים ואמר ביזה ושלל וגו' ר"ל שהיה מבזבז שם ומפזר ממון רב אשר לא בזבז אדם מעולם כי כדי לרמוז לבל ירגישו בו שבא לרגל בזבז שם הבזה והשלל שלקח מן העובדי כוכבים במלחמה להראות אשר כביר מצאה ידו ואין כסף וזהב נחשב לו למאומה

"ועל מבצרים יחשב" - אבל באמת יחשב הוא במחשבותיו ללכד את המבצרים ההם אשר שם הזהב ולרגל בא

"ועד עת" - מחשבתו שמורה אצלו עד בוא העת אשר יהיה לאל ידו לכבשם

מצודת ציון

"יבזור" - יפזר וכן בזר עמים (תהלים סח)כי בומ"ף מתחלף

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויער" - והוא יעורר כחו ויאמץ לבבו ללכת למלחמה בחיל גדול על מלך הנגב וגם הוא יתגרה למולו ללכת עמו למלחמה בחיל גדול

"ולא יעמוד" - אבל מלך הנגב לא יתחזק במלחמה כי אנשי רמולוס מלך הצפון יחשבו מחשבות על מלך הנגב לשחד שרי צבאו למען יבגדו במלכם ולא ילחמו בגבורה

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואוכלי פת בגו" - ר"ל שריו אוכלי שלחן המלך הם ישברו אותו כי ילחמו במרמה להיות נמסרים ביד מלך הצפון

"וחילו ישטוף" - החיל של מלך הנגב ישטוף מלך הצפון ונפלו מהם חללים רבים כי מלך הצפון יהרוג בהם

מצודת ציון

"פת בגו" - מאכלו

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ושניהם המלכים" - מלך הצפון ומלך הנגב

"לבבם למרע" - יהיה לבבם לעשות רעה לישראל

"ועל שלחן אחד" - בהיותם מסובים לאכול ידברו כזב ר"ל ידברו לאבד את ישראל והמלאך קוראו כזב על כי לא נתקיימה עצתם

"ולא תצלח" - עצתם זאת לא תצלח

"כי עוד קץ למועד" - כי יש עוד זמן על קץ המיועד להם כי עדיין לא נתמלאה הסאה ולא בא קצם להיות נאבדים

מצודת ציון

"למועד" - מלשון יעוד וקביעת זמן

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וישב" - מלך הצפון ישוב לארצו ברכוש גדול אשר שלל ממלך הנגב

"ולבבו" - מחשבת לבבו יהיה על כריתת הברית אשר כרת עם ישראל עם קודש ר"ל בלבבו יחשוב להפר הברית

"ועשה" - כאשר חשב כן יעשה ויפר הברית ונלחם בם ואח"ז יחזור לארצו

פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"למועד" - לזמן הזה בשנה האחרת ישוב לבוא בארץ הנגב להלחם בה

"ולא תהיה וגו'" - אבל לא תהיה דרכו מצלחת כמו שהיתה בראשונה ר"ל בשנה שלפניה שנאמר בה למעלה וישב ארצו ברכוש גדול

"ובאחרונה" - ולא כמלחמה האחרונה אשר תהיה לאחר המלחמה ההיא והיא המלחמה האמורה למטה ובעת קץ יתנגח וגו' ונאמר בה וארץ מצרים לא תהיה לפלטה

פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ובאו בו" - בארץ הנגב יבאו אנשי רומא באניות גדולות אבל יהיה נכאה ונשבר ולא יצליח

"ושב וזעם" - ויחזור ויכעס על הברית שכרת עם ישראל עם קודש ויהיה חפצו בהפרת הברית

"ועשה" - יקבץ עם רב להלחם בהם ושב ויבן ויחזור ויתן לב להתבונן על אשר עזבו ישראל את ברית קודש היא התורה הקדושה הנתונה בברית ועי"ז יערב לבו לגשת עליהם למלחמה ולהפר הברית כמ"ש ביוסיפון

מצודת ציון

"ציים" - אניות כמו וצי אדיר (ישעיהו לג)

"כתים" - הם רומים כן תרגם אונקלוס בתורה

"ונכאה" - וישבר כמו ונכאה לבב (תהלים קט)

"ועשה" - ענין אסיפה וקבוץ כמו ויעש חיל (שמואל א י"ד)

פסוק לא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וזרועים" - אנשי מלחמה בעלי זרוע מבני רמולוס יתחזקו ויחללו את המקדש אשר הוא המעוז והחוזק של ישראל ר"ל ישרפו המקדש באש

"והסירו התמיד" - יבטלו הקרבת התמיד ע"י חורבן הבית

"ונתנו השקוץ משומם" - במקום המקדש יעמדו צורת עכו"ם המשוקץ הנאלם ומושתק כאבן דומם

פסוק לב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ומרשיעי ברית" - את מי מישראל אשר ירשיע לעזוב ברית ה' אותו יחניף בחלקלקות אמרים

"ועם יודעי אלהיו" - אבל עכ"ז כללות העם היודעים את ה' יחזיקו בדברי הברית ויעשו אותם ולא יפנו אל מול החנופה וחלקלקות האמרים

פסוק לג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ומשכילי עם" - החכמים שבהם

"יבינו לרבים" - ללמדם דברי הברית

"ונכשלו" - המשכילים ההם יוכשלו לפול בחרב ובלהבות אש וגו' משך זמן ימים רבים

פסוק לד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ובהכשלם" - ובעת הכשלם יהיו נעזרים מה' עזר מעט ולא יהיו כלים ביד האויב

"ונלוז" - אבל רבים מישראל יצאו מן הדת להתחבר עליהם בעבור חלקלקות אמריהם

מצודת ציון

"ונלוו" - ענין התחברות כמו הפעם ילוה (בראשית כט)

פסוק לה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ומן המשכילים" - ואז רבים מן החכמים יכשלו בחשבון בעת ישכילו לצרוף בחשבון זמן הגאולה ולדעת ברור הדבר ולבון חשבונו ר"ל יהיו תועים מדרך האמת בחשבון הגאולה

"עד עת קץ" - ר"ל וכן מאז בכל דור ודור עד עת הקץ רבים יחשבו ויטעו בה אבל בעת הקץ יופקחו עיני כל להבין רמזי זמן הגאולה

"כי עוד למועד" - כי עוד זמן רב למועד הגאולה ונטיית דעת המחשבים היא לזמן קרוב כי השכל נוטה אחר התאוה והם יתאוו לקרב ולא לרחק ולזה יטעו בחשבון

מצודת ציון

"לצרוף" - ענינו הבנת הדבר להפריש השקר מן האמת והוא מושאל מלשון צרוף כסף להסיר הסיג

"וללבן" - ענינו העמדת הדבר על בוריו ואמיתתו בבהירות הלובן

"עוד" - הוא ענין רבוי כמו ויבך על צואריו עוד (שם מ"ו)

פסוק לו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ועשה" - חוזר לדבריו הראשונים ואמר שמלך רומא יעשה בכל דבר כרצונו באין מוחה

"על כל אל" - על כל חוזק ובעל כח

"ועל אל אלים" - על האל המושל על כל החזקים ידבר דברים נפלאים ר"ל דברי חרוף אשר לא אמר מי מעולם

"והצליח" - ועם כל זה יצליח עד אשר יכלה זעמו של מקום מעל ישראל

"כי נחרצה נעשתה" - כאשר יהיה נעשתה הכריתה העצומה אז ימורק העון ויכלה הזעם ולא יצליח עוד

מצודת ציון

"אל" - ענין אומץ וחוזק כמו יש לאל ידי (שם לא)

"נפלאות" - מכוסות ר"ל שלא נשמע מעולם

"נחרצה" - נכרתה כמו נחרצת שוממות (לעיל ט)

פסוק לז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ועל אלהי וגו'" - לא יתן לב להתבונן לעבוד את אלהי אבותיו אשר עבדו מאז לכוכב צדק

"ועל חמדת נשים" - ר"ל לא יבין על מעלת ישראל הנקראת היפה בנשים (שיר השירים ה)

"ועל כל אלוה לא יבין" - לא יתבונן לכבד שום אלוה ואף את האלוה האמיתי וכאומר אם על האלוה האמיתי לא יבין איך א"כ יבין על מעלת עמו ישראל

"על כל" - על כולם יתגאה

פסוק לח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולאלוה מעוזים" - את האלוה העומד בערי מבצר החזקים היה מכבד בהיותו על כנו ר"ל כשהיה במקום מושבו היה מכבדו לפני העם לרמות לב עובדיה למען יכבשם תחתיו

"ולאלוה וגו'" - זהו מה שהם עתה בו

"יכבד" - את מכון מושבו

"ובחמודות" - בדברים חמודים ונאים

מצודת ציון

"כנו" - מלשון כן ובסיס

פסוק לט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ועשה למבצרי מעוזים עם אלוה נכר" - ר"ל לאנשי מבצרי מעוזים יעשה כבוד עם אלוה העכו"ם ודומה לו וכ"ז להחניף ולרמות למען יכבשם תחתיו

"אשר יכיר" - את מי אשר יכיר שיועיל בו דבר החנופה היה מרבה לו כבוד

"והמשילם ברבים" - אנשים כאלה המשיל על עם רב להחניפם והיה מחלק אדמתו להם במחיר החזקת טובה וגניבת דעת וזה היה לו למחיר בעבור אדמתו

מצודת ציון

"במחיר" - דמי ערך הדבר כמו ומחיר שדה (משלי כ"ז)

פסוק מ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ובעת קץ" - בעת בוא קץ וסוף ימי הגולה

"יתנגח עמו וגו'" - מלך הנגב ילחם עם רומא כאלו ינגח בקרן

"וישתער עליו" - ומלך הצפון הוא רומא גם הוא למולו ילחם בו כמו רוח סערה ר"ל בחוזק ובגבורה

"ובאניות רבות" - ובהם אנשי מלחמה

"ובא" - מלך הצפון יבוא בארצות מלך הנגב וישטוף אנשיהם ויעבור משם

מצודת ציון

"יתנגח" - ענין הכאה ודחיפה

"וישתער" - כמו ויסתער בסמ"ך והוא מלשון רוח סערה

פסוק מא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בארץ הצבי" - היא א"י החמודה

"ורבות" - ארצות רבות יכשלו ויאבדו מפניו

"אדום" - הם היושבים בהר שעיר

"וראשית וגו'" - ר"ל מבחר עריהם

מצודת ציון

"וראשית" - ענין מיטב וכן ראשית גבורתם (ירמיהו מט)

פסוק מב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וישלח ידו" - להכות ולאבד

"בארצות" - ר"ל בארצות רבות

"לא תהיה לפליטה" - ר"ל אף שארית מעט לא ישאיר בה והכל יאבד

מצודת ציון

"לפליטה" - הצלה ושארית

פסוק מג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"במצעדיו" - יהיו רמוסים במצעדי כפות רגליו

מצודת ציון

"במכמני" - ענינו אוצרות מסתרים ודומה לו בלשון ארמית כי ואשר לא צדה (שמות כא)תרגם אונקלוס ודלא כמן

"ולובים וכושים" - שמות עובדי כוכבים

"במצעדיו" - מלשון צעד ופסיעות

פסוק מד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ושמועות" - יהיה נשמע לו שבא עליו מלחמה ממזרח והוא קרן הזעירה שהיא ממלכות ישמעאל האמור למעלה וגם יהיה נשמע לו שבא עליו מלחמה מפאת צפון והשמועות ההם יבהלו אותו ויצא לקראתם בחמה גדולה להשמיד את הרבים ההם

מצודת ציון

"בחמא" - כמו בחמה בה"א

פסוק מה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויטע" - יעמיד אהלי ארמונו בין הימים להר א"י החמודה ומקודשת

"ובא עד קצו" - שם יבוא עד סופו כי תכלה מלכותו ואין מי יעזור לו לשוב ולהתחזק עוד

מצודת ציון

"ויטע" - מצינו לשון נטיעה באהלים כמ"ש כאהלים נטע ה' (במדבר כד)

"אפדנו" - ענינו ארמון ובדרז"ל חזאי אפדנא דאביי דנפל (ברכות נח)ור"ל אוהליו אשר היו יפים ומשובחים כארמונות