משנה מועד קטן ב ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת מועד קטן · פרק ב · משנה ב | >>

וכן מי שהיה יינו ג בתוך הבור ואירעו אבל או אונס, או שהטעוהו (פועלים), זולף ד וגומר וגף כדרכו, דברי רבי יוסי.

רבי יהודה אומר: עושה לו לימודים, בשביל שלא יחמיץ.

משנה מנוקדת

וְכֵן מִי שֶׁהָיָה יֵינוֹ בְּתוֹךְ הַבּוֹר,

וְאֵרְעוֹ אֵבֶל אוֹ אֹנֶס,
אוֹ שֶׁהִטְעוּהוּ פּוֹעֲלִים,
זוֹלֵף וְגוֹמֵר וְגָף כְּדַרְכּוֹ,
דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי;
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
עוֹשֶׂה לוֹ לִמּוּדִים,
בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יַחֲמִיץ:

נוסח הרמב"ם

וכן - מי שהיה יינו בתוך הבור,

ואירעו - אבל או אונס, או שהטעוהו,
זולף, וגומר, וגף - כדרכו,
דברי רבי יוסי.
רבי יהודה אומר:
עושה לימודים - בשביל שלא יחמיץ.

פירוש הרמב"ם

לימודים - פירוש שיכסה אותם בנסרים.

והלכה כרבי יוסי:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

בתור הבור - חפירה שתחת הגת מסויידת בסיד לקבל היין:

למודים - נסרים של עץ. כלומר מכסה אותו שם בנסרים שלא יחמיץ, ולא ישלהו מן הבור. והלכה כר' יוסי:

פירוש תוספות יום טוב

וכן מי שהיה יינו וכו'. וצריכי דאי אשמועינן קמייתא בההיא קאמר רבי יוסי משום דמשחא [יקיר] ואיכא פסידא יתירא אבל חמרא דלא נפיש פסידא אימא מודי לר' יהודה ואי אשמועינן בתרייתא בההיא קאמר רבי יהודה וכו'. גמרא:

זולף כלומר מריק אותו בחביות. רש"י:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ג) (על המשנה) יינו וצריכי דאי אשמועינן קמייתא בההוא קאמר ר' יוסי משום דמשחא יקיר ואיכא פסידא יתירא. אבל חמרא דלא נפיש פסידיה אימא מודה לר"י ואי אשמועינן בתרייתא בההוא קאמר רבי יהודה כו'. גמרא:

(ד) (על המשנה) זולף. כלומר מריק אותו בחבית. רש"י:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

וכן מי שהיה וכו':    ירושלמי א"ר זעירא לא אמר אלא וכן מי שהיה יינו בתוך הבור הא בתחלה אסור מה אנן קיימין אם בשהגיע זמנו לבצור ולא בצר הוא חטא על נפשיה אם כשלא הגיע זמנו לבצור יכיל הוה קאים אלא כינן קיימין כשהגיע זמנו לבצור הוה סבר דויכיל קאים ולא קם ע"כ:

דברי ר' יוסי:    בשמן קתני מילתא דר' יהודה ברישא וכיון דאתחיל מילתא דר' יוסי מסיים לה:

וגף:    ביין לא ידענא אי אבור אי אחבית קאי מיהו לכאורה אחבית קאי דשייך בה מגופה ומדקתני בה זולף וגומר משמע דאבור קאי דאחבית לא שייר למודים דסגי בכסוי קטן תוס' ז"ל: ובגמ' אמר רב יצחק בר אבא מאן תנא שנוי במועד בדבר האבד דלא כר' יוסי:

תפארת ישראל

יכין

וכן מי שהיה יינו בתוך הבור:    שזב לתוכו היין מהגת:

וגומר:    שופך היין לחביות עד גמירה:

דברי רבי יוסי:    קמ"ל רישא בשמן אף דהפסדו מרובה, לרבותא דת"ק דאסור כדרכו. וקמ"ל סיפא ביין, אף דהפסדו מועט משמן, אפ"ה שרי ר' יוסי:

רבי יהודה אומר עושה לו לימודים:    ר"ל מכסהו בנסרים:

בועז

פירושים נוספים