מדרש משלי (בובר) כ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · מדרש משלי (בובר) · כ · >>

<< · מדרש משלי (בובר) · כ א · >>

עריכה (משלי כ א): "לץ היין, הומה שכר" - אמר רבי זעירא: אלו דברי תורה שנמשלו ביין, שנאמר (משלי ט ה): "לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי", וכל מי שמתלוצץ בדברי תורה הוא נקרא לץ.

"לץ היין הומה שכר" - אמר רבי יוחנן: כל מיני משקין יפין לחלום חוץ מן היין, למה? אם זכה - משמחו, ואם לאו - משממו:

  • משמחו - דכתיב (תהלים קד טו): "יין ישמח לבב אנוש".
  • אם לא זכה משממו - דכתיב "לץ היין הומה שכר וכל שוגה בו לא יחכם".


<< · מדרש משלי (בובר) · כ א · >>


<< · מדרש משלי (בובר) · כ · ב · >>

עריכה (משלי כ ב): "נהם ככפיר אימת מלך" - אמר רבי יהודה ב"ר סימון: מה הרעמים הללו, כשהם יוצאים לעולם הן מרעישין כל העולם, אם הרעמים כך, נקמתושל הקב"ה על אחת כמה וכמה.

ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "נהם ככפיר" - אמר רבי חמא בר חנינא: מה הכפיר הזה, כיוון שהוא צווח בקולו, אדם השומע קולו מתיירא, אם הכפיר כך, נהמתו של הקב"ה על אחת כמה וכמה.

אמר רבי לוי: שבעה שמות נקראו לאריה, ואלו הן: ארי, כפיר, לביא, ליש, שחל, שחץ:

  • ארי - כמשמעו, שהכל מתייראין ממנו.
  • כפיר - שכל מי שרואה אותו כופר בחייו.
  • לביא - שהוא חוטף לבבות בני אדם.
  • ליש - שבשרן של בני אדם כלא יש בשיניו.
  • שחל - שהכל שוחל מלפניו.
  • שחץ - שהוא משחיץ בשיניו.

ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "נהם ככפיר" - אמר רבי יוחנן: בוא וראה, שאפילו הנביאים עשו סייג לדבריהם, שנאמר (עמוס ג ח): "אריה שאג מי לא יירא", יכול שלא היה קולו אלא כקול הארי בלבד? אמרת: מי נתן קול בארי, לא הוא?! וכל כך למה מכנין אותו לבריותיו, כדי שתכרע קול אוזן ותהא יכולה לשמוע.

וכן הוא אומר: (יחזקאל מג ב): "והנה כבוד אלהי ישראל בא מדרך הקדים, וקולו כקול מים רבים וגו'", יכול שלא היה קולו אלא כקול מים רבים? אמרת: מי נתן קול במים, לא הוא?! וכל כך למה מכנין אותו לבריותיו, כדי שתכרע האוזן ותהא יכולה לשמוע.

וכן הוא אומר: (שמות יט יח): "והר סיני עשן כולו", יכול כעשן הכבשן בלבד? והלא נאמר: (דברים ד יא): "וההר בוער באש עד לב השמיים חושך ענן וערפל", וכל כך למה מכנין אותו לבריותיו, כדי שתכרע אוזן ותהא יכולה לשמוע.

ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "נהם ככפיר" - אמר רבי ישמעאל: בוא וראה כוחו וגבורתו של הקב"ה, שכל מה שברא הקב"ה בעולמו קבעו בכיסא כבודו: ברא את האדם ואת הנשר ואת השור ואת האריה, וקבען בכיסא כבודו, וכיוון שהמקום נוהם כיסא כבודו מזדעזע, מפני מה? מפני שדמות אריה קבועה בו, לכך נאמר "נהם ככפיר אימת מלך".

<< · מדרש משלי (בובר) · כ · ב · >>


<< · מדרש משלי (בובר) · כ ט · >>

עריכה (משלי כ ט): "מי יאמר זכיתי לבי" - יהי שמו של הקב"ה מבורך לעלם ולעולמי עולמים, שטהרה וקדושה שלו היא, והוא בוחן ליבות וכליות, והוא מטהר את ישראל.

אמר שלמה: דוד אבי אמר לפני הקב"ה: ריבון העולמים! (תהלים נא יב): "לב טהור ברא לי אלהים", שאל שלא כעניין, וכיוון שידע ששאל שלא כעניין, חזר ואמר: (תהלים נא ד): "כבסני מעווני ומחטאתי טהרני", מה השיבתו רוח הקודש? אמרה לו: דוד, הואיל ונשפלת עצמך על השאלה ששאלת, אני נותן לך לב טהור, אף רוח הקודש אמרה עליו: (שמואל א יג יד): "ביקש ה' לו איש כלבבו".

כיוון שראה שלמה שהשפיל דוד עצמו, אף הוא אמר "מי יאמר זכיתי לבי טהרתי מחטאתי". מה שכר נטל על כך? (דברי הימים א כט כג): "וישב שלמה על כסא ה' למלך", וכי יש אדם שישב על כסא של הקב"ה? אלא, מה כסאו של הקב"ה שליט בכל עולם כולו, כך שלמה שלט בכל העולם, שנאמר (מלכים א ה ד): "כי הוא רודה בכל עבר הנהר מתפסח ועד עזה", והלא תפסח ועזה נתונות זו אצל זו, כדרך שיצא אדם מתפסח והולך למזרח, ומן המזרח למערב, ומן המזרח לצפון, ומן הצפון לדרום, מקיף ועולה עד שעולה לעזה, כך היה שלמה הולך ושולט ומקיף כל העולם מראש ועד סוף.

אמר רבי יוסי הגלילי: כל כך למה זכה שלמה? מפני שלא הגביה דעתו וליבו לפני הקב"ה. והלא דברים קל וחומר: ומה אם שלמה, אבי החכמה ואבי הנבואה, על שהשפיל עצמו זכה לשלוט מסוף העולם ועד סופו, שאר בני אדם על אחת כמה וכמה. מכאן אמרו חכמים: אשרי אדם שמשפיל את עצמו, ואינו מגביה את עצמו, כדי שיזכה לפני הקב"ה.


<< · מדרש משלי (בובר) · כ ט · >>

<< · מדרש משלי (בובר) · כ · >>