מדרש משלי (בובר) יט כא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · מדרש משלי (בובר) · יט כא · >>

(משלי יט כא): "רבות מחשבות בלב איש" - אמר רבי יוסי הגלילׂי: כנגד מי אמר שלמה מקרא זה? לא אמרו אלא כנגד אבשלום אחיו, שהיה מחשב בליבו ואמר 'אם הורג אני דוד אבי, אני נוטל המלוכה לנפשי', והוא אינו יודע שמחשבתו של המקום קודם לשלו, שנאמר "ועצת ה' היא תקום".

ד"א דבר אחר - פירוש נוסף זה אדניה בן חגית, שהיה מתייעץ ואומר 'אני גדול משלמה, ואני נאה למלכות', והוא אינו יודע שעצת הקב"ה קודמת לשלו, דכתיב "ועצת ה' היא תקום".

ד"א דבר אחר - פירוש נוסף זה המן הרשע, שהיה מחשב בליבו ואומר 'למחר אני משכים ואומר למלך מעשה מרדכי, והוא משלימו בידי', והוא אינו יודע שמחשבתו של הקב"ה קודמת לשלו, שנאמר 'ועצת ה' היא תקום'.

ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "רבות מחשבות בלב איש" זה פרעה הרשע, שהיה מתייעץ ואומר 'אני מאבד כל זכורי ישראל, כדי שלא ירבו ויעמדו עליו', שנאמר (שמות א כב): "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו", ולא היה יודע שעצת הקב"ה קודמת לשלו, דכתיב (שמות א ז): "ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד".

אמר רבי חייא: מהו "במאד מאד"? כפליים כיוצא בהם. כתיב (שיר השירים ב טו): "אחזו לנו שועלים" - אלו מצרים גדולים, "שועלים קטנים" - אלו מצרים קטנים, שהיו קשין לישראל יותר מן הגדולים, שהיה אחד מהם נכנס לביתו של ישראל, ורואה את התינוק ומוסרו להריגה. "מחבלים כרמים" - אלו ישראל הגדולים, "וכרמינו סמדר" - אלו היונקים.

אמר רבי שמעון: מפני מה נמשלו ישראל לכרם? אלא, מה הכרם הזה בתחילה אדם מעדרו, ואחר-כך מנכשו, ואחר כך מסמכו, וכשהוא מוציא את האשכול חוזר וקוטפו, ואחר-כך עוצרו ומוציא ממנו יין, כן הם ישראל, כל רועה ורועה שהוא עומד עליהם צריך לנהוג עמהם. ומניין שנקראו ישראל כרם? שנאמר (ישעיהו ה ז): "כי כרם ה' צבאות בית ישראל וגו'", מה נטיעה זו, משעה שאתה נוטעה מקומה ניכרת, כך נטע הקב"ה מלכות בשבטו של יהודה, עד שיציץ מלך המשיח, שנאמר (בראשית מט י): "לא יסור שבט מיהודה".

אמר רב הונא: שבע שמות נקרא משיח, ואלו הן: ינון, צדקנו, צמח, מנחם, דוד, שילה, ואליהו:

  • ינון מנין? שנאמר (תהלים עב יז): "לפני שמש ינון שמו".
  • צדקנו מנין? דכתיב (ירמיהו כג ו): "וזה שמו אשר יקראו: ה' צדקנו".
  • צמח מנין? שנאמר (זכריה ו יב): "הנה איש צמח שמו".
  • מנחם מנין? שנאמר (ישעיהו נא ג): "כי ניחם ה' ציון".
  • דוד מנין? שנאמר (תהלים יח נא): "ועושה חסד למשיחו לדוד ולזרעו עד עולם".
  • שילה מנין? שנאמר (בראשית מט י): "עד כי יבוא שילה".
  • אליהו מנין? שנאמר (מלאכי ג כג): "הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא".

 

<< · מדרש משלי (בובר) · יט כא · >>