מדרש משלי (בובר) כ ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · מדרש משלי (בובר) · כ · ב · >>

(משלי כ ב): "נהם ככפיר אימת מלך" - אמר רבי יהודה ב"ר סימון: מה הרעמים הללו, כשהם יוצאים לעולם הן מרעישין כל העולם, אם הרעמים כך, נקמתושל הקב"ה על אחת כמה וכמה.

ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "נהם ככפיר" - אמר רבי חמא בר חנינא: מה הכפיר הזה, כיוון שהוא צווח בקולו, אדם השומע קולו מתיירא, אם הכפיר כך, נהמתו של הקב"ה על אחת כמה וכמה.

אמר רבי לוי: שבעה שמות נקראו לאריה, ואלו הן: ארי, כפיר, לביא, ליש, שחל, שחץ:

  • ארי - כמשמעו, שהכל מתייראין ממנו.
  • כפיר - שכל מי שרואה אותו כופר בחייו.
  • לביא - שהוא חוטף לבבות בני אדם.
  • ליש - שבשרן של בני אדם כלא יש בשיניו.
  • שחל - שהכל שוחל מלפניו.
  • שחץ - שהוא משחיץ בשיניו.

ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "נהם ככפיר" - אמר רבי יוחנן: בוא וראה, שאפילו הנביאים עשו סייג לדבריהם, שנאמר (עמוס ג ח): "אריה שאג מי לא יירא", יכול שלא היה קולו אלא כקול הארי בלבד? אמרת: מי נתן קול בארי, לא הוא?! וכל כך למה מכנין אותו לבריותיו, כדי שתכרע קול אוזן ותהא יכולה לשמוע.

וכן הוא אומר: (יחזקאל מג ב): "והנה כבוד אלהי ישראל בא מדרך הקדים, וקולו כקול מים רבים וגו'", יכול שלא היה קולו אלא כקול מים רבים? אמרת: מי נתן קול במים, לא הוא?! וכל כך למה מכנין אותו לבריותיו, כדי שתכרע האוזן ותהא יכולה לשמוע.

וכן הוא אומר: (שמות יט יח): "והר סיני עשן כולו", יכול כעשן הכבשן בלבד? והלא נאמר: (דברים ד יא): "וההר בוער באש עד לב השמיים חושך ענן וערפל", וכל כך למה מכנין אותו לבריותיו, כדי שתכרע אוזן ותהא יכולה לשמוע.

ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "נהם ככפיר" - אמר רבי ישמעאל: בוא וראה כוחו וגבורתו של הקב"ה, שכל מה שברא הקב"ה בעולמו קבעו בכיסא כבודו: ברא את האדם ואת הנשר ואת השור ואת האריה, וקבען בכיסא כבודו, וכיוון שהמקום נוהם כיסא כבודו מזדעזע, מפני מה? מפני שדמות אריה קבועה בו, לכך נאמר "נהם ככפיר אימת מלך".

<< · מדרש משלי (בובר) · כ · ב · >>