מ"ג תהלים יח י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים יח · י · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויט שמים וירד וערפל תחת רגליו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַד וַעֲרָפֶל תַּחַת רַגְלָיו.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֵּ֣ט שָׁ֭מַיִם וַיֵּרַ֑ד
  וַ֝עֲרָפֶ֗ל תַּ֣חַת רַגְלָֽיו׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויט שמים וירד" - לעבור בארץ מצרים וירד כמשמעו לשון אחר איאנטב"יש בלע"ז

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(י-יא) "ויט", פה נמשך החרוז "בצר לי אקרא ה' וישמע מהיכלו קולי ויט שמים וירד", שאז כשצעק שנית על הצרה החדשה, הטה שמים למטה וירד להושיעו, ותחת ששני יסודות שהם יסוד העפר ויסוד האש אשר בבטן הארץ רועשים לבלע ולהשחית, הכין ה' תשועה על ידי יסוד הרוח ויסוד המים, שבעת ירד ה' וערפל תחת רגליו להושיעו, "וירכב על כרוב", אז "יעוף על כנפי רוח", כאלו התעורר הרוח וישא את העננים לכבות את השרפה (כמ"ש השם עבים רכובו המהלך על כנפי רוח), עד שע"י הרוח התעורר יסוד המים, עד:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"תחת רגליו" - להיות מוכן ליפרע מהם בחושך של ערפל

"ויט" - נטה את השמים למטה לארץ וירד עליהם להיות קרוב להם להכות בהם והוא מדרך משל לומר שהיה ממהר ליפרע מהם

מצודת ציון

"וערפל" - אופל הענן

<< · מ"ג תהלים · יח · י · >>