מ"ג תהלים ב ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג תהלים ב · ז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אספרה אל חק יהוה אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֲסַפְּרָה אֶל חֹק יְהוָה אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֲסַפְּרָ֗ה אֶֽ֫ל־חֹ֥ק
  יְֽהֹוָ֗ה אָמַ֘ר אֵלַ֥י בְּנִ֥י אַ֑תָּה
    אֲ֝נִ֗י הַיּ֥וֹם יְלִדְתִּֽיךָ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אספרה אל חוק" - אמר דוד חוק קצוב הוא ומקבל עלי לספר זאת ולהודיע

"ה' אמר אלי" - על ידי נתן וגד ושמואל

"בני אתה" - ראש לישראל הקרוין בתורה בני בכורי והם יתקיימו על ידך כמו שנאמר באבנר (שמואל ב ג יח) כה אמר ה' ביד דוד עבדי אושיע את עמי ישראל ובשבילם אתה לפני כבן שכולם תלויין בך

"אני היום" - שהמלכתיך עליהם

"ילדתיך" - להיות קרוי בני וחביב עלי כבן בשבילם כמו שנאמר (דברי הימים א יד ב) וידע דוד כי הכינו ה' למלך על ישראל וכי נשאת מלכותו בעבור עמו ישראל ומצינו במלכי ישראל החביבין לפניו שקרוין בנים כמו שנאמר בשלמה (שמואל ב ז יד) הוא יהיה לי לבן ואני אהיה לו לאב ועוד מצינו בדוד (תהלים פט כז) הוא יקראני אבי אתה אלי וצור ישועתי

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אספרה" — דברי דוד עם הנבואה שלו או דברי המשורר מדבר בעדו וטעם אל חק זה שאספר אשים אותו לחק שיסופר והוא אמר אלי בני אתה לעבוד את השם כבן יכבד אב.

"אני היום ילדתיך" — כמו (דברים לב יח): "צור ילדך תשי".

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אספרה אל חק", כמו שיש חקים ודתות להתנהגות המדינה, כן יש חקים ודתות בין העמים, חקים כוללים בכל המדינות. למשל, חק קבוע ונימוס כולל, שאין לעם ומלך ליפול על גבולות מלכים ועמים בלא איזה טענה מספקת, וכל העובר על החקים האלה ויצא בזרוע להחריב עמים ולגזול נחלתם, יקרא בשם עריץ מרגיז הארץ וכדומה, אבל אני בצאתי לכבוש גוים ולהחריד ממלכות "אספר את החק" והנימוס שניתן לי על זה מאת ה', שה' אשר הארץ ומלואה שלו נתן לי רשות על זה ושם אותה לי לחק ולמשפט (כמ"ש במדרש שלא יאמרו לסטים אתם שכבשתם ארצות ז' עמים וכו' הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו וכו') ומהו החק? "ה' אמר אלי", אחר "שבני אתה, ואני היום ילדתיך", ממליץ כאילו היום עת רגשו גוים נגדו למרוד בו, ילד אותו ה' והיה לו לבן למשול על הכל, כבן המושל בנכסי אביו, כמ"ש ואני נסכתי מלכי, ואם כן.


ביאור המילות

"אל חק". כמו ותהי חק בישראל, ובא "אל" במקום "את" לומר שע"י ספורו יקבע אותו לחק אל יתר חקי הארצות והנימוסים.

"בני ילדתיך". בן ואב יהיו לפעמים ע"י שמגדלו ואמנו כמו ויהי לה לבן, לכן יוסיף לפעמים אביך זה ילדך (משלי כ"ג) אמך אשר ילדתך (ירמיה כ"ב):

 

אלשיך (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אספרה כו'" - הנה אומרו חק הוא גזרה כאמרם ז"ל חוקה חקקתי גזרה גזרתי. ונבא אל הענין, והוא כי אחר אומרו כי הוא יתב' לא רצה להמליכו על כל העולם פן יכלה אותם ולא ישאיר מלכיות למשול על ישראל, הנה יש מקום לומר, ימליך את דוד על כל העולם ולא יכלה את האומות כאשר עשה שלמה?

אך יראה, כי לא היה רצונו שלם עם דוד להמשילו על הכל, לז"א דוד "הנה אספרה אל חק" וגזרה זו אשר גזר ה' בזה. והוא, כי לא מבלתי היותי חשוב בעיניו ית' לא המליכני על כל הגוים, כי הלא ה' אמר אלי "בני אתה" כלומר לא כשאר בני אדם ש(קידושין ל ב): "שלשה שותפין באדם אביו ואמו והקב"ה", כי אם כאלו בני בלבד אתה, כי הלא נפל היית והחייתך כאלו היום ילדתיך. וזהו, "אני היום ילדתיך" ואם נדקדק אומרו אני שהוא מיותר יאמר במה שכתבנו מרז"ל בבמד' רבה כי באומרו ואני הוא השם הגדול ובית דינו שהוי"ו הוא השם ומלת אני הוא בית דינו שהיא השכינה יאמר בזה כי השם הוא השם הגדול אמר אלי: "בני אתה" כאב, ושכינה אומרת אני שהיא שכינה היום ילדתיך כאלו שתי הבחינות הן הם אבי ואמי:

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אני היום ילדתיך" - ר"ל חביב אתה בעיני כבן לאב ביום הולדו

"אספרה" - אמר דוד אספר את הדבר החקוק בספר שה' אמר אלי בני אתה כמ"ש בני בכורי ישראל (שמות ד) והמלך יחשב ככל העם

מצודת ציון

"אל חק" - את חוק וכן וירדפו אל מדין (שופטים ז')

"חק" - מלשון חקיקה וכתיבה

<< · מ"ג תהלים · ב · ז · >>