מ"ג תהלים ב ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג תהלים ב · ו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואני נסכתי מלכי על ציון הר קדשי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַאֲנִי נָסַכְתִּי מַלְכִּי עַל צִיּוֹן הַר קָדְשִׁי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַ֭אֲנִי נָסַ֣כְתִּי מַלְכִּ֑י
  עַל־צִ֝יּ֗וֹן הַר־קׇדְשִֽׁי׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואני נסכתי מלכי" - למה רגשתם ואנכי מניתי לי את זה לנסוך ולמלוך על ציון הר קדשי

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואני נסכתי" — המלכתי והטעם שהוא נסיכי כמו חמשת מלכי מדין שהיו (יהושע יג כא): "נסיכי סיחון" ודע כי הסמיכה פעם היא מהנכבד לנבזה והפך הדבר כמו (תהלים מד ה): "אתה הוא מלכי אלהים" "ואני נסכתי מלכי" (דברים י ט): "ה' הוא נחלתו" (דברים ט כט): "והם עמך ונחלתך" וכמוהו (זכריה יד טז): "להשתחות למלך ה' צבאות" שהוא המשיח כדרך (תהלים עב יא): "וישתחוו לו כל מלכים" כי אילו היה על השם היה הלמ"ד פתוח.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ואני נסכתי מלכי", אתם רוגשים למרוד, ואני בעת ההיא שחשבתם לפרוק עול מלכות בית דוד, בעת ההיא נסכתי מלכי, שעל ידי מרידתכם יתגלה שהוא הנמשח מאתי למשול "על ציון הר קדשי":


ביאור המילות

"ואני". מלת הגוף הנוסף על סימן הגוף הנכלל בפעל מורה דיוק, ולרוב יורה הפוך וסתירה (כמ"ש אילת השחר כלל כ"ט) אבל אני, "נסכתי". מענין הגדלה, כמו נסיכי סיחון, ובא על שנוסכים שמן על ראשו לסימן גדולה, "מלכי". המלך שלי שהמלכתיו, ואלהים מלכי מקדם המולך עלי, וכן ושמחתים בבית תפלתי לך ה':

 

אלשיך (כל הפרק)(כל הפסוק)

ושמא תאמר, ולמה יאריך להם ולא יכלה אותם המלך דוד מעתה? לז"א שאומרת רוח הקדש כאלו הוא יתב' המדבר: "ואני נסכתי מלכי כו'". והוא בהזכיר מאמרם ז"ל על פסוק (בראשית טו יא): "וירד העיט על הפגרים כו'". שבקש דוד, הנמשל לעיט, לכלות את כל האומות ולא הניחו אברהם, וזהו: "וישב אותם אברם". והוא, כי אברם שמכרנו למלכיות באמור עליו הוא ית', יבחר לבניו גיהנם, או מלכיות, היה סבה שמנע הוא ית' מדוד, כליון האומות. וכן ארז"ל כי אברם, קראו לירושלים הר. ויצחק, קראו שדה, ככתוב אצלנו כי ידעו החרבן ואברם קרא לבית הראשון שהוא בזכותו הר כי הר שמם יהיה בחרבן, ויצחק קראו שדה על כי הבית השני שבזכותו שדה יחרש. עוד נזכיר מאמרם ז"ל במדבר רבה ככתוב אצלנו פרשת נח כי כמו שוה' הוא ובית דינו כך באומרו ואני הוא ובית דינו כי אני הוא הב"ד והוא ית' הוי"ו. ונבוא אל הענין בשום לב אל אומרו "נסכתי" והיה ראוי יאמר: המלכתי מלכי, והוא שאומר הוא ית' אל תתמהו אם לא המלכתי מעתה את דוד על כל העולם ויכלה את הכל. כי הנה ואני שהוא עם בית דינו נמנינו לעשות נסיך את מלכי. כי עם היותו מלך שלי שמתייחס מינויו אלי, היה ראוי יהיה מולך בכיפה מלכות שלמה. ולא עשיתיו כי אם נסיך שמתייחס אל שר. וכל זה עשיתי "על ציון" שעתיד להיות "הר קדשי" ולא בית כי עתיד ליחרב, כמו שכתבנו שעל כן אברהם קראו הר כלומר שע"י החרבן עתידים מלכיות למשול על ישראל, ואיך ימלוך דוד בכיפה ויכלה את כל האומות אם מאִתי הוא שימשלו האומות על ישראל:

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואני" - וכה יאמר אבל אני הוא אשר המשלתי אותו למלך ואיך א"כ תוכלו לו לעמוד למולי וכאומר נראה דבר מי יקום שלכם או שלי

מצודת ציון

"ואני" - הוי"ו במקום אבל כמו ועבדיך באו לשבר אוכל (בראשית מב י)

"נסכתי" - ענין ממשלה כמו נסיכי סיחון (יהושע יג כא)

<< · מ"ג תהלים · ב · ו · >>