מ"ג משלי א כב
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עד מתי פתים תאהבו פתי ולצים לצון חמדו להם וכסילים ישנאו דעת
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עַד מָתַי פְּתָיִם תְּאֵהֲבוּ פֶתִי וְלֵצִים לָצוֹן חָמְדוּ לָהֶם וּכְסִילִים יִשְׂנְאוּ דָעַת.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עַד־מָתַ֣י ׀ פְּתָיִם֮ תְּֽאֵהֲב֫וּ־פֶ֥תִי
וְלֵצִ֗ים לָ֭צוֹן חָמְד֣וּ לָהֶ֑ם
וּ֝כְסִילִ֗ים יִשְׂנְאוּ־דָֽעַת׃
רש"י
רלב"ג
ביאור המילות
"עד מתי פתים". הם אשר דעתם קלה והם מתפתים בקלות אל איזה דבר שיעלה במחשבתם מזולת חקירה אם הוא ראוי אם לא, "לצים" הם האנשים המדברים דברי לעג ושחוק, "וכסילים" הם בעלי הסכלות שהוא קנין ר"ל שתהא להם דעת כוזבת בדברים אם מפני מיעוט חקירתם או מפני שגדלו על האמנתם או בעלי הסכלות שהוא העדר קנין חכמה:
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ולצים" - מוסב על עד מתי האמור בתחלת המקרא, וכן וכסילים וגו'.
מצודת ציון
"פתים" - כמו פתאים, ר"ל שוטים הנפתים מהר.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"פתים. לצים, כסילים", הפתי אין לו הבנה כלל לקבל חקי החכמה כי הוא כיונה פותה אין לב (כנ"ל ד'), והכסיל אינו פתי והוא לפעמים חכם גדול, רק מואס בחכמה מפני תאות לבו, כמ"ש תאוה נהיה תערב לנפש ותועבת כסילים סר מרע, והלץ ילוצץ על חקי החכמה מפני שלא ישיגם בדעת ברורה אבל אינו שונא דעת, ולא יליץ על דבר שבא עליו מופת, כמ"ש לקמן (י"ד ז', ט"ו י"ב, ובכ"מ), אבל הכסיל שונא דעת, כמ"ש לקמן (י"ב כ"ג, י"ג י"ט ובכ"מ):נחמיאש
• לפירוש "נחמיאש" על כל הפרק •
ולצים לצון חמדו להם — כי על כן נקראים לצים, לפי שלצון חמדו להם והם מתלוצצים ומלעיגים על בני אדם על ידי גאותם וגסות רוחם, כמה דאת אמר: "זד יהיר לץ שמו" (לקמן כא, כד).
וכסילים ישנאו דעת — כי מי שאינו חפץ בדבר, שונאהו.