מ"ג משלי א כא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג משלי · א · כא · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר אמריה תאמר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּרֹאשׁ הֹמִיּוֹת תִּקְרָא בְּפִתְחֵי שְׁעָרִים בָּעִיר אֲמָרֶיהָ תֹאמֵר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּרֹ֥אשׁ הֹמִיּ֗וֹת תִּ֫קְרָ֥א
  בְּפִתְחֵ֖י שְׁעָרִ֥ים בָּעִ֗יר
  אֲמָרֶ֥יהָ תֹאמֵֽר׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בראש הומיות תקרא" - במקום שהיא נשמעת ונכרזת שם היא קוראת ואומרת ענין שלמטה עד מתי פתאים וגו' "בפתחי שערים" - הם מקום ישיבת הזקנים

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

בראש, המדברת בקול גדול היא קוראה לאנשים, בפתחי כל שער ושער בעיר תאמר דברי' והנה אמר זה להגלות חכמת הש"י בנמצאות הגלות נפלא כשיעויין באופן החכמה הנפלאה שיש ביצירת נמצא הנה זאת החכמה הנפלאה תקרא האנשים קריאה חזקה כשיעיינו בה מצד תשוקה הטבעית שתהיה לאישי האדם בזה מזה כמו שבארנו בספר שיר השירים כאמרו לריח שמניך טובים ואמר חכמות בחוץ תרונה בלשון רבות לפי שבחוץ יראו דברים רבים יעידו על חכמות רבות נפלאות יותר ממה שיראה מזה ברחובות העיר ובפתחי שעריה ולזה אמר תתן קולה, אמריה תאמר לשון יחידה.

ביאור המילות

"בראש הומיות". מדברות בקול רם:

 

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"בראש הומיות" - בראש מקום שנשמע שם המיית בני אדם.

"בפתחי שערים" - מקום הנכנסים והיוצאים.

"בעיר" - בכל עיר ועיר תאמר כל חכמה את אמריה.

והוא ענין מליצה, וכאומר: הלא התורה גלויה לכולם ומזהירה על קיומה.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בראש הומיות תקרא", תתגלה במקום השוק ששם מתקבצים כל בני העיר למסחר, ואז תקרא, שהקריאה הוא יותר מנתינת קול, שהקורא יכוין לאנשים שיקרא עליהם, מה שאין כן הנתינת קול הוא אל הכולל, ורצה לומר שאז יעמוד הנביא או הדורש לפני המונים רבים, ואח"כ "בפתחי שערים (אשר) בעיר אמריה תאמר", ששם יושבים השופטים והזקנים, ושם תאמר אמריה ותגלה חכמתה לזקני שער, עד שאור החכמה יתבקע כאור נוגה מוסיף והולך ואור עד נכון היום, והיא אומרת,  

נחמיאש

לפירוש "נחמיאש" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

בראש הומיות תקרא בפתחי שערים בעיר אמריה תאמר — טעם שערים, מפני העוברים והשבים. ויש מפרשים שמשפטו: בפתחי שערים או בעיר, והטעם, בפתחי שערים כשהשערים פתוחים, או בעיר כשהשערים סגורים.

תאמר — המ"ם בצרי במקום פתח.

<< · מ"ג משלי · א · כא · >>