מ"ג ישעיהו מג יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש



<< · מ"ג ישעיהו מג · יב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אנכי הגדתי והושעתי והשמעתי ואין בכם זר ואתם עדי נאם יהוה ואני אל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אָנֹכִי הִגַּדְתִּי וְהוֹשַׁעְתִּי וְהִשְׁמַעְתִּי וְאֵין בָּכֶם זָר וְאַתֶּם עֵדַי נְאֻם יְהוָה וַאֲנִי אֵל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אָנֹכִ֞י הִגַּ֤דְתִּי וְהוֹשַׁ֙עְתִּי֙ וְהִשְׁמַ֔עְתִּי וְאֵ֥ין בָּכֶ֖ם זָ֑ר וְאַתֶּ֥ם עֵדַ֛י נְאֻם־יְהֹוָ֖ה וַאֲנִי־אֵֽל׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

אֲנָא חֲוֵיתִי לְאַבְרָהָם אֲבוּכוֹן מָה דַעֲתִיד לְמֵיתָא אֲנָא פָּרְקִית יַתְכוֹן מִמִּצְרָיִם כְּמָא דְקַיְמִית לֵיהּ בֵּין בִּתְרַיָא וַאֲנָא אַשְׁמְעֵית יַתְכוֹן אוּלְפַן אוֹרַיְתִי מִסִּינַי וְעַד אַתּוּן קַיָמִין וְלֵית בְּכוֹן נוֹכְרִי וְאַתּוּן סָהֲדִין קֳדָמַי אֲמַר יְיָ וַאֲנָא אֱלָהָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אנכי הגדתי" - הגליות לאברהם

"והושעתי" - לקיים דברי בעת רץ

"והשמעתי" - לכם הראשונו'

"ואין בכם זר" - באותן הימים שעשיתי כל אלה לא נראה בכולכם ביני העכו"ם אל זר להראות גדולתו ואלהותו בפני

"ואתם עדי" - שפתחתי לכם שבעה רקיעים ולא ראיתם כל תמונה

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

מצודת דוד

"ואני אל" - ר"ל אני הוא אשר הושעתי אתכם

"ואתם עדי" - שכן הוא האמת

"ואין בכם זר" - ר"ל לא היה מי בכם זר מלדעת הדבר כי כולכם שמעתם מהנביא

"והשמעתי" - ר"ל לא להנביא לבד הגדתי כי אם לכולכם השמעתי על ידו

"אנכי הגדתי" - קודם כל תשועה הגדתי אותה וכן הושעתי

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק


"אנכי", מביא ראיה נגד מ"ש אני הוא לפני לא נוצר אל ואחרי לא יהיה, כי הלא "אנכי הגדתי הושעתי", כי הגדתי בזמן העבר והבטחתי להושיע בעתיד והושעתי באמת, וזה לא יצוייר אצל עובדי אלילים, שהאליל המולך אחר הראשון לא יקים דבר הראשון והבטחתו, ונגד מ"ש אנכי אנכי ה' ואין מבלעדי מושיע, מביא ראיה כי הלא "והשמעתי ואין בכם זר", בעת שהשמעתי את דברי הלא ראיתם כי אין בכם אל זר מבלעדי רק אני לבדי, כמ"ש אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלהים אין עוד מלבדו.

"ואתם עדי נאם ה'" כי השגתם זאת בעיניכם במעמד הר סיני, וגם "ואני אל ע�ד" שהאלהות בעצמה תעיד על זה, שכבר התבאר במופתים שגדר האלהות שיהיה אחד נצחי בלתי משתנה, ומי שאינו אחד נצחי ובלתי משתנה אינו אל בהכרח: