מ"ג ישעיהו כה יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


יא. וּפֵרַשׂ יָדָיו בְּקִרְבּוֹ כַּאֲשֶׁר יְפָרֵשׂ הַשֹּׂחֶה לִשְׂחוֹת וְהִשְׁפִּיל גַּאֲוָתוֹ עִם אָרְבּוֹת יָדָיו.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: ופרש ידיו בקרבו כאשר יפרש השחה לשחות והשפיל גאותו עם ארבות ידיו

מנוקד: וּפֵרַשׂ יָדָיו בְּקִרְבּוֹ כַּאֲשֶׁר יְפָרֵשׂ הַשֹּׂחֶה לִשְׂחוֹת וְהִשְׁפִּיל גַּאֲוָתוֹ עִם אָרְבּוֹת יָדָיו.

עם טעמים: וּפֵרַ֤שׂ יָדָיו֙ בְּקִרְבּ֔וֹ כַּאֲשֶׁ֛ר יְפָרֵ֥שׂ הַשֹּׂחֶ֖ה לִשְׂח֑וֹת וְהִשְׁפִּיל֙ גַּֽאֲוָת֔וֹ עִ֖ם אָרְבּ֥וֹת יָדָֽיו׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ופרש ידיו" - ישבר ידיו וזרועותיו בספוק כפים בבכי

"השוחה" - השט במים

"לשחות" - לשוט וכן מי שחו (יחזקאל מז י')

"והשפיל" - המשפיל את גאוותו

"עם ארבות ידיו" - לשון וארב לו (דברים יט) תירגם יונתן אשוות ידוהי מקום שהוא שם לו ידים לארוב והם מגדלים גבוהים אשוות חומות ומגדלים כמו (ירמיהו ג) נפלו אשיותיה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ופרש", זאת תהיה רק בהנחת היד מלמעלה למטה, אח"ז יפרוש ידיו הנה והנה "כאשר יפרש השחה" ושט על פני המים, והשפיל ע"י מארב ידיו ותחבולותם כל גאות מואב, ר"ל תחלה יכניע הצבא שיבואו להר ציון וזה מצייר בהנחת היד במקום אחד, ואח"ז ילכו ישראל אל ארץ מואב וישפילום ויכניעום למס, וזה מדמה במליצתו שיפרש וישוט בידיו למרחוק, הנה והנה, ויהיה זה אצל השם בקלות גדול כשוחה השט במים שלא יעשה בידיו מאומה רק להציפם למעלה:


ביאור המילות

"ארבות". מענין מארב, הנלחמים בידיהם צריך לשכל את ידיו ע"י תחבולות להתגבר על יד חברו, וכאילו אורב בידיו לאחוז הנלחם ולתפשו:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והשפיל" - הוא ישפיל גאות מואב עם המקומות שהיה לו לארוב בהם והם המגדלים הגבוהים ר"ל לא יועילו המגדלים

"כאשר וגו'" - כי השט במים יפרש ידיו בכל כחו

"ופרש ידיו בקרבו" - האל יפרש ידיו בקרב מואב להכותו

מצודת ציון

"ופרש" - ענין שטיחה

"השוחה לשחות" - ענין השטיה במים כמו מי שחו (יחזקאל מז)

"ארבות" - מלשון מארב

"ידיו" - ענין מקום כמו יד אבשלום (שמואל ב יח)