רש"י על ישעיהו כה
<< · רש"י על ישעיהו · כה · >>
פסוק א (כל הפסוק)
"עצות מרחוק אמונה אומן" - עצות שיעצת מרחוק לאברהם בברית בין הבתרים
"אמונה אומן" - אמונה נאמנת אומן כמו אוהל אוכל ואינו ל' פועל אלא ל' מפעל (אבויירמינ"ט בלע"ז)פסוק ב (כל הפסוק)
"כי שמת" - הר שעיר מעיר לגל
"ארמון זרים מעיר" - מעון שעשו בעירך שהחריבוה תתן ארמונותיה חורבן אשר לעולם לא יבנהפסוק ד (כל הפסוק)
פסוק ה (כל הפסוק)
"כחורב בציון" - בעת יובש שמייבש הזרעים להתמולל כן תכניע שאון זרים
"חורב בצל עב" - כשהשמים מתקשרים בענן עב בימי השרב שהכל שמחים בו כן יענה שיר הצדיקים על זמיר עריצים ומפלתן
"זמיר" - ל' לא תזמור (ויקרא כה)פסוק ו (כל הפסוק)
"ועשה ה' צבאות לכל העמים" - כשיבאו לצבא על ירושלים
"משתה שמנים" - שהם סבורים שיהא נוח להם כשמן יהפוך למשתה שמרים
"שמנים ממוחים" - נוחים ושמנים כמוח עצמות יהיה שמרים מזוקקין מכל משקה שמן יין שלא יהא שם אלא שמרים לבדם וכל זה במלחמות גוג ומגוגפסוק ז (כל הפסוק)
"הלוט" - הכסוי הלוט על כל העמים המכסה את כל העמים הלוט כמו וילט פניו (מלכים א יט) הנה היא לוטה בשמלה (שמואל א כא)
"והמסכה" - לשון נסיכות ושררהפסוק ח (כל הפסוק)
פסוק ט (כל הפסוק)
"ואמר" - עמו ביום ההוא הנה וגו'
"קוינו לו ויושיענו" - היינו מקוים לו שיושיענופסוק י (כל הפסוק)
"כי תנוח יד ה'" - גבורתו של מקום
"ונדוש" - יהא נידש
"תחתיו" - במקומו ונדוש כמו ונרוץ הגלגל (קוהלת יב)
"מתבן" - תבן
"מדמנה" - טיט וכן לדומן על פני האדמה (ירמיהו טו)פסוק יא (כל הפסוק)
"ופרש ידיו" - ישבר ידיו וזרועותיו בספוק כפים בבכי
"השוחה" - השט במים
"לשחות" - לשוט וכן מי שחו (יחזקאל מז י')
"והשפיל" - המשפיל את גאוותו
"עם ארבות ידיו" - לשון וארב לו (דברים יט) תירגם יונתן אשוות ידוהי מקום שהוא שם לו ידים לארוב והם מגדלים גבוהים אשוות חומות ומגדלים כמו (ירמיהו ג) נפלו אשיותיה