מ"ג ישעיהו כה י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


י. כִּי תָנוּחַ יַד יְהוָה בָּהָר הַזֶּה וְנָדוֹשׁ מוֹאָב תַּחְתָּיו כְּהִדּוּשׁ מַתְבֵּן במי [בְּמוֹ] מַדְמֵנָה.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: כי תנוח יד יהוה בהר הזה ונדוש מואב תחתיו כהדוש מתבן במי [במו] מדמנה

מנוקד: כִּי תָנוּחַ יַד יְהוָה בָּהָר הַזֶּה וְנָדוֹשׁ מוֹאָב תַּחְתָּיו כְּהִדּוּשׁ מַתְבֵּן במי [בְּמוֹ] מַדְמֵנָה.

עם טעמים: כִּֽי־תָנ֥וּחַ יַד־יְהוָ֖ה בָּהָ֣ר הַזֶּ֑ה וְנָ֤דוֹשׁ מוֹאָב֙ תַּחְתָּ֔יו כְּהִדּ֥וּשׁ מַתְבֵּ֖ן במי [בְּמ֥וֹ] מַדְמֵנָֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי תנוח יד ה'" - גבורתו של מקום

"ונדוש" - יהא נידש

"תחתיו" - במקומו ונדוש כמו ונרוץ הגלגל (קוהלת יב)

"מתבן" - תבן

"מדמנה" - טיט וכן לדומן על פני האדמה (ירמיהו טו)

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי תנוח", אומר נגד מואב ואדום שהם העתידים להנתן תחת יד ישראל באחרית הימים, כמ"ש אדום ומואב משלוח ידם, וכמ"ש חז"ל בקבלתם ששני המלכים אדום ומואב שסבבו ישראל את גבול ארצם בעלותם ממצרים, וצוה ה' אז בל ילחמו בם עתידים ישראל לכבשם בעתיד. אומר הנה על מואב שיבואו להר ציון להלחם בישראל "יניח ה' את ידו" ונדוש מואב תחת ההר כמי שדש תבן לעשות ממנו דומן, שנרמס ונשחק ונשתנה לדומן ואשפה:


ביאור המילות

"יד ה'". מכת ידו וגבורתו, הנה יד ה' הויה במקנך.

"תחתיו". הכינוי מוסב אל ה', או תחת ההר, כי היד היא נקבה.

"כהדוש", השור"ק במקום חול"ם.

"במו מדמנה". במדמנה, בדומן, באשפה, והמ"ם של מתבן ומדמנה, הוא מ"ם ההפעיל, הנותן תבן, לעשות דומן, והאדם הפועל נקרא מדמן שעושה דומן ע"י שדש התבן ברגלים, מלת במו, הוא כמו כי תלך במו אש, כי אותיות כל"ב המשמשות יתוסף עליהם לפעמים ההברה מו, כי ירבו בניו למו חרב, וכן כמו כמוהם כמו הם:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כהדוש מתבן" - כמו שנדוש התבן בתוך האשפה כי הדרך להשליך תבן במקום האשפה להיות נדוש ברגלי אדם ובהמה להיות זבל לזבל בהם את השדות

"מואב תחתיו" - מואב יהיה נדוש וכתוש במקומו על שעזרו את הבאים למלחמה על ירושלים

"כי תנוח יד ה'" - להכות בעמים אשר צבאו על ירושלים

מצודת ציון

"תנוח" - מלשון הנחה

"ונדוש" - מלשון דישה וכתישה

"תחתיו" - במקומו

"מתבן" - מלשון תבן

"במו" - בתוך כמו כי תלך במו אש (לקמן מג)

"מדמנה" - ענינו אשפה כמו כדומן על פני השדה (ירמיהו ט)