מ"ג ירמיהו ט ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג ירמיהו · ט · ד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואיש ברעהו יהתלו ואמת לא ידברו למדו לשונם דבר שקר העוה נלאו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאִישׁ בְּרֵעֵהוּ יְהָתֵלּוּ וֶאֱמֶת לֹא יְדַבֵּרוּ לִמְּדוּ לְשׁוֹנָם דַּבֶּר שֶׁקֶר הַעֲוֵה נִלְאוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאִ֤ישׁ בְּרֵעֵ֙הוּ֙ יְהָתֵ֔לּוּ וֶאֱמֶ֖ת לֹ֣א יְדַבֵּ֑רוּ לִמְּד֧וּ לְשׁוֹנָ֛ם דַּבֶּר־שֶׁ֖קֶר הַעֲוֵ֥ה נִלְאֽוּ׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וּגְבַר בְּחַבְרֵיהּ מְשַׁקְרִין וְקוּשְׁטָא לָא מְמַלְלִין אֲלִיפוּ לִישָׁנְהוֹן פִּתְגָמֵי שְׁקַר אִיטַפְשׁוּ טְעוֹ:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"העוה נלאו" - יגעו וטרחו לעוות את דרכם "העוה" - כמו הכבד את לבו (שמות ח) להעוות

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"למדו" - הרגילו את לשונם לדבר שקר כי מתמידים בזה

"העוה נלאו" - כאלו נתייגעו לעוות דרכם כי הרבה עוות עשו והוא ענין מליציי

"ואיש" - כל איש מהתל ומלעיג ברעהו 

מצודת ציון

"יהתלו" - ענין לעג כמו הנה התלת בי (שופטים יז)

"למדו" - ענין ההרגל כמו פרה למד מדבר (לעיל ב)

"העוה" - מלשון עוות ועקום

"נלאו" - ענין יגיעה כמו ונלאתי כלכל (לקמן כ)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואיש", ר"ל והגם "שאיש מרעהו ישמרו" בכל זאת "איש ברעהו יהתלו", להוציא עליו רכיל ודבה שלא שמע ממנו כלל, כי כ"ז שדרכם שלא לשקר לא יוכל להוציא דבה רק אם שמע ממנו איזה דבר שאז יעוה ויעקש את דבריו להוסיף או לגרוע דבר לספר אותו באופן שיגיע נזק לחבירו, וכשישמר ממנו לא יוכל לילך עליו רכיל כיון שאין בדבורו שום דבר אמת, אבל הם יהתלו להוציא דבה הגם שלא דבר עמו כלל כי "אמת לא ידברו" כלל, כי "למדו לשונם דבר שקר" לגמרי שאין בו אף קצת אמת, כי כבר "נלאו להעוה" ולעקם הדברים, שזה טורח רב אצלם, רק בודים מלבם שקרים גמורים:

 

<< · מ"ג ירמיהו · ט · ד · >>