מ"ג דברים כב ח
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך ולא תשים דמים בביתך כי יפל הנפל ממנו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ כִּי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֤י תִבְנֶה֙ בַּ֣יִת חָדָ֔שׁ וְעָשִׂ֥יתָ מַעֲקֶ֖ה לְגַגֶּ֑ךָ וְלֹֽא־תָשִׂ֤ים דָּמִים֙ בְּבֵיתֶ֔ךָ כִּֽי־יִפֹּ֥ל הַנֹּפֵ֖ל מִמֶּֽנּוּ׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | אֲרֵי תִבְנֵי בֵּיתָא חֲדַתָּא וְתַעֲבֵיד תְּיָקָא לְאִגָּרָךְ וְלָא תְשַׁוֵּי חוֹבַת קְטוֹל בְּבֵיתָךְ אֲרֵי יִפּוֹל דְּנָפֵיל מִנֵּיהּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | אֲרוּם תִּבְנֶה בֵּיתָא חַדְתָּא וְתַעֲבֵיד תֵּיאַק גִּפוּפִין לְאִיגְרָךְ לָא תִגְרְמוּן לְאִסְתַּקְפָא חוֹבַת אֲדַם דִּיקְטוֹל בְּבֵיתָךְ דִּלְמָא יִפּוֹל דֵּין דְּחָמֵי לְמֵיפַל מִנֵּיהּ: |
| ירושלמי (קטעים): | וְתַעֲבֵיד גִּיפוּף לְאִיגְרָךְ וְלָא תְשַׁוֵּי חוֹבַת שְׁפִיכוּת אֲדַם זַכַּאי בְּבֵיתָךְ: |
רש"י
"מעקה" - גדר סביב לגג ואונקלוס תרגם תיקא כגון תיק שמשמר מה שבתוכו
"כי יפול הנופל" - ראוי זה ליפול ואף עפ"כ לא תתגלגל מיתתו על ידך שמגלגלין זכות ע"י זכאי וחובה ע"י חייב
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
מַעֲקֶה – גָּדֵר סָבִיב לַגָּג. וְאוֹנְקְלוֹס תִּרְגֵּם "תְּיָקָא", כְּגוֹן תִּיק, שֶׁמְּשַׁמֵּר מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ.
כִּי יִפֹּל הַנֹּפֵל – רָאוּי זֶה לִפֹּל; וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא תִּתְגַּלְגֵּל מִיתָתוֹ עַל יָדְךָ, שֶׁמְּגַלְגְּלִין זְכוּת עַל יְדֵי זַכַּאי, וְחוֹבָה עַל יְדֵי חַיָּב (ספרי רכט; שבת צ"ב ע"א).
רשב"ם
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
וע"ד המדרש ועשית מעקה לגגך כי יפול הנופל ממנו, ראוי היה ליפול מששת ימי בראשית, אבל אתה לא תגרום שתהא מיתתו על ידך. וענין המדרש הזה, כי כל הנבראים כלן נבראו בחפצם ורצונם והקב"ה הודיעם בראשית הבריאה כל עניניהם כלם וכל המקרים העתידים לבא עליהם, וכן הודיעם ימי חייהם ומיתתם היאך תהיה, וכן ענין מזונותם אם בריוח אם בצער אם ע"י עצמן אם משל אחרים, וכן דרשו רז"ל כל מעשה בראשית לדעתם נבראו לצביונם נבראו שנאמר (בראשית ב) וכל צבאם, והכל רצו וקבלו, ועל זה אמרו ראוי היה ליפול מששת ימי בראשית, ואף על פי כן יש עונש גדול למי שמסבב, ולכך ועשית מעקה לגגך.
וע"ד הקבלה ועשית מעקה לגגך, אחר שהזכיר בשלוח הקן הבינה שהיא האם לשבעה בנים שגדלה, הוצרך להזכיר במצוה זו היראה והחכמה הדבקים עמה כדי להשלים כל העשר, כי המעקה הוא דבר הסובב והמקיף והוא מקור עליון, קדוש הוא בחכמה ובתבונה ובדעת, והגג הפרוש על הבית הוא החכמה, ולכך צריך הגג מעקה כדי שלא יפריד ויקצץ, כי ראשית חכמה יראת ה', וזהו עשר ולא תשע, שאם לא כן ישים דמים בבית ה' וישם אשם בנפשו להסתכן בעצמו, ובודאי יפול ממעלתו ויכשל בהשגתו, זהו כי יפול הנופל ממנו ולא אמר פן יפול, כי בודאי יפול משם כיון שאין מעקה. או יאמר כי יפול הנופל ממנו, כי יפול כמו הנופל ממנו, וירמוז לאלישע בן אבויה אחר שנפל וקצץ בנטיעות, ואף על פי שהוא לא נפל ממנו מאותו מקום ממש שהיה קצוצו למטה, מ"מ הכל נקרא קצוץ בין למטה בין למעלה.ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
דון יצחק אברבנאל
• לפירוש "דון יצחק אברבנאל" על כל הפרק •
כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
כי תבנה בית חדש . אין לי אלא בונה. לקח, ירש ונתן לו במתנה, מנין? תלמוד לומר ( בית , מכל מקום.)
ו לא תשים דמים בביתך , [מכל מקום.] אין לי אלא בית. מנין הבונה בית התבן ובית הבקר ובית העצים ובית האוצרות? תלמוד לומר [ כי תבנה ] ( ולא תשים דמים בביתך ).
יכול אף הבונה בית שער, אכסדרה ומרפסת? תלמוד לומר בית . מה בית מיוחד, שהוא בית דירה; יצאו אלו, שאינם בית דירה.
סו.
אין לי אלא גג. מנין לרבות בורות, שיחין ומערות, חריצים ונעיצים? תלמוד לומר ולא תשים דמים בביתך . אם כן למה נאמר גג ? פרט לכבש בית, (לרבות היכל גג,) פרט לאולם.
סז.
חדש . רבי אומר, משעת חדושו עשה לו מעקה. כמה הוא מקום מעגילו - שלשה טפחים, בית דורסו - עשרה.
סח.
ועשית מעקה לגגך . זו מצות עשה. לא תשים דמים בביתך . מצות לא תעשה.
כי יפול הנופל ממנו . ראוי זה שיפול, אלא שמגלגלין זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב.
ממנו . ולא לתוכו. שאם היה רשות הרבים גבוה ממנו עשרה טפחים, ונפל ממנו לתוכו – פטור, שנאמר " ממנו ", ולא לתוכו.
ד"א, כי תבנה , ר' ישמעאל אומר, בא הכתוב ללמדך כיצד הוא נדון, שנאמר (קהלת ט) כי לא ידע האדם את עתו, כדגים שנאחזים במצודה .
(סוכה ג) בית שאין בו ד' על ד' –
- פטור מן המעקה
- ומן המזוזה
- ומן הערוב
- ואין עושין אותו עיבור לעיר
- ולא טיבול למעשרות
- ואין נותנים לו ד' אמות לפתחו
- הנודר מן הבית - מותר לישב בו
- ואין מטמא בנגעים
- (ואין צמות ביובל)
- [ואין נחלט בבתי ערי חומה]
- ואין חוזרים עליו מעורכי המלחמה.
מלבי"ם - התורה והמצוה
סה.
כי תבנה בית חדש . מ"ש כי תבנה , אינו בדוקא, דהא אמר הטעם ולא תשים דמים בביתך , מכל מקום.
והנה מלשון " בביתך ", הייתי אומר בית שדר בו, ולמעט בית התבן ובית הבקר. כמו שמיעט אותם בספרי ואתחנן לו ממזוזה, ממה דכתיב " ביתך ", מה ביתך מקום כבוד ובית דירה. אך הלא אמר כי תבנה בית , משמע כל שבנה; כמו שמרבה כל אלה בספרי שופטים קו , ממ"ש אשר בנה בית!
ובכ"ז משם "בית", ממעט בית שער ואכסדרה, שהוא אולם הבית או שער הבית, לא בית.
והעתקתי גי' הגר"א.
סו.
ועשית מעקה לגגך . ה"ה בכל מקום שיש סכנה ויוכל ליפול משם, כגון בורות שיחין ומערות, שעז"א ולא תשים דמים בביתך .
ותפס " גג " - פרט לכבש, שהאדם נשמר בעלותו עליו.
ומ"ש " בית , לרבות היכל", ופי' בז"א עפמ"ש (מדות ד ו) שהיה להיכל מעקה ג' אמות. וצ"ע, הלא בתי כנסיות פטורים מן המעקה? ועיין בח"מ תכז ג.
והגר"א גרס " בית , פרט לאולם".
סז.
כי תבנה בית חדש ועשית מעקה . מ"ש " חדש ", הוא למותר (=מיותר) ! ובא לומר, שתיכף כשתרצה לחדש הבית, צריך שתעשה מעקה.
ומ"ש "כמה מקום מעגלו", ברמב"ם (ה' רוצח יא ג) גובה המעקה י' טפחים. וכתב הראב"ד, "דוקא ממקום דורסו, והוא מקום הנמוך שבו; אבל שאר צדדים ג' טפחים". ונראה פירושו, שהגג הוא משופע קצת. וכשהיה מעגל במעגלה, מגלגל העץ ממקום הגבוה אל מקום הנמוך, כמ"ש במשנה דמכות ז "היה מעגל במעגלה וכו'". ומקום סוף השפוע, שהוא מקום הנמוך, קורא "בית דורסו", שם צריך י' טפחים. ומקום שמעגילו משם מן הגובה, די בג' טפחים. ויש עוד פי' בזה, עיין בז"א.
סח.
כי יפול הנופל . ר"ל שראוי ליפול מכבר, ובכ"ז צריך אתה לעשות מעקה, שלא תהיה אתה הגורם לזה.
ותיבת " ממנו " – דרש, כמ"ש בב"ק נא " ממנו , ולא לתוכו".
ור' ישמעאל ס"ל, שבמקום סכנה יפול הנופל, אף שלא נגזר עליו מקדם. ומ"ש יפול הנופל ממנו , ר"ל " ממנו " להביא ראיה, כמ"ש בשבת לב. אולם בגמ' שם אמר זה בשם ר' יצחק, ותנא דבי ר"י אמרו כלשון הראשון! וצ"ל שר"י לחוד ותנא דבי ר"י לחוד.
ומ"ש "בית שאין בו ד' על ד' ", הוא בסוכה ג, עיי"ש.