מ"ג דברים כב ז
<< · מ"ג דברים כב · ז · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך למען ייטב לך והארכת ימים
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שַׁלֵּ֤חַ תְּשַׁלַּח֙ אֶת־הָאֵ֔ם וְאֶת־הַבָּנִ֖ים תִּֽקַּֽח־לָ֑ךְ לְמַ֙עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ וְהַאֲרַכְתָּ֖ יָמִֽים׃
תרגום
| אונקלוס: | שַׁלָּחָא תְּשַׁלַּח יָת אִמָּא וְיָת בְּנַיָּא תִּסַּב לָךְ בְּדִיל דְּיִיטַב לָךְ וְתוֹרֵיךְ יוֹמִין׃ |
| ירושלמי (יונתן): | מִפְטַר תִּפְטוֹר יַת אִמָּא וְיַת בְּנַיָא תִסַּב לָךְ מִן בִּגְלַל דְּיוֹטַב לָךְ בְּעַלְמָא הָדֵין וְתוֹרִיךְ יוֹמִין בְּעַלְמָא דְאָתֵי: |
רש"י (כל הפרק)
מדרש ספרי (כל הפרק)
סג.
שלח תשלח [ את האם ]. בנקבות הכתוב מדבר ולא בזכרים.
[קורא זכר,] רבי אליעזר מחייב בשלוח, שנאמר שלח תשלח ; וחכמים פוטרים, האם - פרט לקורא זכר.
סד.
הנוטל אם מעל הבנים, (רבי יוסי ב)רבי יהודה אומר לוקה ואינו משלח; וחכמים אומרים, משלח ואינו לוקה. זה הכלל, כל מצות עשה שיש בה קום עשה, אין חייבים עליה.
( לא תקח האם על הבנים , אפילו לטהר בה את המצורע.)
[ והארכת ימים ,] והרי הדברים קל וחומר, מה מצוה קלה שהיא כאיסור, (אמרה תורה יטב לך והארכת ימים ,) כתוב בה אריכות ימים, מצות חמורות שבתורה, על אחת כמה וכמה.מלבי"ם - התורה והמצוה
סג.
שלח תשלח את האם . שם "אב" ו"אם" בהרחבה, יבואו גם על המגדל והמלמד. שהמלמד יקרא בשם "אב", והמגדלת תקרא בשם "אם". ולכן פרט כמה פעמים שמע לאביך זה ילדך , אמו אשר ילדתהו וכדומה.
ועל כן ס"ל לר"ש, שקורא זכר מחייב, כי הוא עושה מעשה האם, ודרכו לרבוץ על הבצים. ודעת חכמים שהגם שאם המגדלת, תקרא ג"כ בשם "אם", לא יקרא האב בשם "אם"! ופה דייק ואמר שנית תשלח את האם .
סד.
כבר פי' בגמ' חולין קמא ומכות יז, דר' 'י ס"ל שאינו לאו הניתק לעשה, ד" שלח ", מעיקרא משמע. ורבנן ס"ל, " שלח " בתר הכי משמע.
ומ"ש "והרי הדברים ק"ו", כן הוא במשנה סוף חולין.
והגהתי עפ"י הגר"א. ונוסחא הישנה, הוא העתק לשון המשנה.