מ"ג דברים כב ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


מקראות גדולות דברים


<< · מ"ג דברים כב · ט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לא תזרע כרמך כלאים פן תקדש המלאה הזרע אשר תזרע ותבואת הכרם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לֹא תִזְרַע כַּרְמְךָ כִּלְאָיִם פֶּן תִּקְדַּשׁ הַמְלֵאָה הַזֶּרַע אֲשֶׁר תִּזְרָע וּתְבוּאַת הַכָּרֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֹא־תִזְרַ֥ע כַּרְמְךָ֖ כִּלְאָ֑יִם פֶּן־תִּקְדַּ֗שׁ הַֽמְלֵאָ֤ה הַזֶּ֙רַע֙ אֲשֶׁ֣ר תִּזְרָ֔ע וּתְבוּאַ֖ת הַכָּֽרֶם׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
לָא תִזְרַע כַּרְמָךְ עֵירוּבִין דִּלְמָא תִסְתָּאַב דִּמְעַת זַרְעָא דְּתִזְרַע וְעַלְלַת כַּרְמָא׃
ירושלמי (יונתן):
לָא תִזְרְעוּן כַּרְמֵיכוֹן עֵירוּבִין דִּלְמָא תִתְחַיֵּיב יַקִידְתָּא דִּימְעַת זַרְעָא דְתִזְרְעוּן וַעֲלָלַת כַּרְמָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כלאים" - (קידושין לט חולין פב) חטה ושעורה וחרצן במפולת יד

"פן תקדש" - כתרגומו תסתאב כל דבר הנתעב על האדם בין לשבח כגון הקדש בין לגנאי כגון איסור נופל בו ל' קדש כמו (ישעיהו סה) אל תגע בי כי קדשתיך

"המלאה" - זה מילוי ותוספת שהזרע מוסיף

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

ראו רמב"ן על דברים כב ח

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)


סט.

לא תזרע כרמך כלאים . מה אני צריך, והלא כבר נאמר (ויקרא יט) שדך לא תזרע ? (מ"ק ב וש"נ) מלמד שכל המקיים כלאים, עובר בשני לאוין.

ע.

אין לי אלא כרם שלם. מנין אפילו כרם יחידי ועושה פירות? תלמוד לומר כרם , מכל מקום.

עא.

ומנין לכלאי הכרם שאסור בהנאה? נאמר כאן " קדש ", ונאמר להלן " קדש "; מה להלן איסור הנאה, אף כאן איסור הנאה.

עב.

פן תקדש המלאה הזרע (כלאים ז) מאימתי מלאה מתקדשת משתשריש וענבים משיעשו כפול הלבן (המצרי).

עג.

הזרע [ אשר תזרע ]. פרט (כלאים ה) לזרע שיצא עם הזבלים או עם המים. הזורע והרוח מסערתו.

יכול שאני (מרבה) [מוציא], הזורע והרוח מסייעתו? ת"ל אשר תזרע .

עד.

(כלאים ה) המקיים קוצים בכרם - רבי אליעזר אומר קדש, שנאמר אשר תזרע . וחכמים אומרים, " זרע " - פרט למקיים קוצים בכרם.

עה.

ותבואת הכרם . מאימתי התבואה מתקדשת – משתשריש, וענבים - משיעשו כפול הלבן.

אין לי אלא כרם שהוא עושה פירות, שאין עושה פירות מנין? תלמוד לומר ( כרם ) [ לא תזרע כרמך ], מכל מקום. אין לי אלא כרם שלך, כרם של אחרים מנין? תלמוד לומר ( לא תזרע כרמך ) [ כרם ], מכל מקום.

(כלאים ו) המתיח זמורות של גפן על גבי זרעים, אפילו אמה על אמה, הגפן אסורה היא ופרותיה.

עו.

יכול לא (יחרש על) [יזרע], זה בפ"ע (ועל) וזה בפ"ע? ת"ל יחדו , אבל זבפ"ע (=זה בפני עצמו) וזבפ"ע - מותר.

עז.

(ד"א) כלאים . לחייב משום כרם ומשום שדה.

ד"א פן תקדש המלאה , פן תאסר המלאה כדברי רבי יהודה.

עח.

אשר תזרע . אין לי אלא שזרע. זרע חבירו ורצה לקיים, מנין? תלמוד לומר תזרע , מכל מקום.

<< · מ"ג דברים · כב · ט · >>