מ"ג בראשית טז ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות בראשית


<< · מ"ג בראשית טז · ו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר אברם אל שרי הנה שפחתך בידך עשי לה הטוב בעיניך ותענה שרי ותברח מפניה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל שָׂרַי הִנֵּה שִׁפְחָתֵךְ בְּיָדֵךְ עֲשִׂי לָהּ הַטּוֹב בְּעֵינָיִךְ וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי וַתִּבְרַח מִפָּנֶיהָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֨אמֶר אַבְרָ֜ם אֶל־שָׂרַ֗י הִנֵּ֤ה שִׁפְחָתֵךְ֙ בְּיָדֵ֔ךְ עֲשִׂי־לָ֖הּ הַטּ֣וֹב בְּעֵינָ֑יִךְ וַתְּעַנֶּ֣הָ שָׂרַ֔י וַתִּבְרַ֖ח מִפָּנֶֽיהָ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַאֲמַר אַבְרָם לְשָׂרַי הָא אַמְתִּיךְ בִּידִיךְ עֲבִידִי לַהּ דְּתָקֵין בְּעֵינַכִי וְעַנִּיתַהּ שָׂרַי וַעֲרַקַת מִן קֳדָמַהָא׃
ירושלמי (יונתן):
וַאֲמַר אַבְרָם לְשָרַי הָא אַמְתִיךְ בִּרְשׁוּתִיךְ עֲבִידִי לָהּ דְתַקִין בְּעֵיְנָיכִי וְסַגְפָתָא שָרַי וְעַרְקַת מִן קָדָמָהָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ותענה שרי" - היתה משעבדת בה בקושי (ב"ר)

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ותענה שרי ותברח מפניה" - חטאה אמנו בענוי הזה וגם אברהם בהניחו לעשות כן ושמע ה' אל עניה ונתן לה בן שיהא פרא אדם לענות זרע אברהם ושרה בכל מיני הענוי

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(ו)" ויאמר אברם", אני לא הוצאתיה לחירות והיא עדיין "שפחתך", והיא" בידך" שתעשי לה הטוב בעיניך, כמו שיעשה במקנת כספו:

 

ילקוט שמעוני (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויאמר אברם אל שרי הנה שפחתך בידך וגו'. אמר לה: מה איכפת לי, לא בטובתה ולא ברעתה. כתיב: "לא תתעמר בה" וגו', ודא מאחר שצערנו אותה אנו משעבדים אותה? לא איכפת לי לא בטובתה ולא ברעתה. כתיב: "לעם נכרי לא ימשול למכרה" וגו', וזו מאחר שעשינוה גבירה, נעשה אותה שפחה? לא איכפת לי לא בטובתה ולא ברעתה.

ותענה שרי ותברח מפניה. ר' אבא בר כהנא אמר: מנעתה מתשמיש המיטה. רבי ברכיה אמר: קפחתה בקורדיקון על פניה. רבי ברכיה בשם רבי אבא בר כהנא אמר: דליין וסנדלריאות הוליכה לה למרחץ.

<< · מ"ג בראשית · טז · ו · >>