חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח

חוק מס הבולים על מסמכים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חוק מס הבולים על מסמכים מתוך ספר החוקים הפתוח

חוק מס הבולים על מסמכים, תשכ״א–1961


קישור למאגר החקיקה הלאומי ס״ח תשכ״א, 64; תש״ם, 136; תשנ״ב, 59; תשס״ב, 241; תשס״ג, 435; תשס״ה, 913; תשע״ו, 1261. ק״ת תשמ״ג, 1531; תשס״ה, 40.

שינוי התוספות: ק״ת תשכ״א, 2387; תשכ״ב, 375, 376, 2023; תשכ״ג, 845, 1307, 1377, 1637, 1990, 2021, 2081, 2115, 2116, 2151; תשכ״ד, 763, 1080, 1443, 1523, 1681, 1714; תשכ״ה, 594, 594, 595, 1334, 1404; תשכ״ו, 25, 753, 1701, 1854, 2136, 2759; תשכ״ז, 366, 417; תשכ״ח, 753, 1322, 1564, 1816, 1859, 2088; תשכ״ט, 30, 142, 513, 839, 1215, 1216, 1424, 1425; תש״ל, 137, 375, 1136, 1141, 1142; תשל״א, 119, 120, 531, 531, 532, 939; תשל״ב, 1633, 1693; תשל״ג, 153, 839, 1396; תשל״ד, 98, 176, 176, 204, 535, 849, 965, 1577; תשל״ה, 1806, 2172, 2173; תשל״ו, 1952, 1991, 2020; תשל״ז, 19, 268, 352, 1282; תשל״ט, 203, 894, 1692, 1692; תש״ם, 868, 1848; תשמ״א, 266, 364, 396, 1150, 1224; תשמ״ב, 1571; תשמ״ד, 1568; תשמ״ה, 362; תשמ״ו, 373, 626, 755, 1121; תשמ״ז, 913; תש״ן, 830; תשנ״א, 370; תשנ״ב, 826, 1030; תשנ״ג, 62, 62, 371; תשנ״ה, 1666; תשנ״ו, 613, 712; תשנ״ז, 132, 411; תשנ״ח, 892, 944; תשנ״ט, 991; תש״ס, 75; תשס״ג, 813; תשס״ד, 157; תשס״ה, 336, 337; תשס״ו, 296.


חוק מס הבולים על מסמכים, תשכ״א–1961 הטיל מס בולים על מסמך מהמסמכים המפורטים בתוספת א׳ לחוק. התוספת האמורה בוטלה לגבי מסמכים שנחתמו החל משנת 2006, ולכן מס הבולים על מסמכים אינו חל עוד.


לפי הודעת פקידי הממשלה (שינוי תארים), התשמ״ג–1983, במקום התואר ”מנהל המכס והבלו“ יבוא התואר ”מנהל המכס והמע״מ“; לפי הודעת פקידי הממשלה (שינוי תארים), התשס״ה–1995, במקום התואר ”מנהל המכס ומס ערך מוסף“ יבוא התואר ”מנהל רשות המסים בישראל“.


הגדרות [תיקון: ק״ת תשמ״ג, ק״ת תשס״ה]
בחוק זה –
”בול“ – כל סימן שקבע שר האוצר בצו לציון מס בולים לפי חוק זה;
”ביול כדין“ – ביול בשיעור, בדרך ובמועד שנקבעו בחיקוק;
”המנהל“ – מנהל רשות המסים בישראל [במקור: מנהל המכס והבלו];
”מסמך“ – מסמך בכתב;
”נכס“ – מקרקעין, מטלטלין ולרבות זכויות וטובות הנאה מכל סוג אחר;
”שירות“ – כל מלאכה, עבודה או פעולה אחרת הנעשית בתמורה.
הטלת המס
מסמך מהמסמכים המפורטים בתוספת א׳, שנחתם בישראל, או שנחתם מחוץ לישראל והוא מתייחס לנכס או לדבר אחר שבישראל או למעשה שנעשה או עומד להיעשות בישראל, יהא חייב מס בולים (להלן – המס) בסכום או בשיעור שנקבעו בתוספת א׳.
סמכות לשנות את תוספת א׳
שר האוצר רשאי בצו לשנות את תוספת א׳, אלא ששינוי אשר כתוצאה ממנו מוגדל מס, או מוטל מס על מסמך שלא היה חייב מס, יהיה טעון אישור מוקדם של הכנסת.
פטור
המסמכים המנויים בתוספת ב׳ יהיו פטורים ממס על אף האמור בסעיף 2, אולם שר האוצר רשאי, בצו, להוסיף עליהם וכן רשאי הוא, באישור מוקדם של הכנסת, לגרוע מהם.
ביול נפרד
(א)
מסמך המכיל יותר מענין אחד, או המתייחס ליותר מענין אחד, חייב במס החל על כל אחד מהם כאילו נערך לכל ענין מסמך נפרד.
(ב)
נכתב יותר ממסמך אחד על גבי עצם אחד, חייב כל אחד מהם במס החל עליו.
(ג)
מסמך שנקובה בו גם תמורה שעליה הוא חייב מס לפי ערך וגם תמורה אחרת, חייב מס על כל אחת מן התמורות כאילו היה מסמך נפרד לכל אחת מהן.
המס לפי השיעור הגבוה יותר
מסמך שלפי ההגדרים וההוראות שבתוספת א׳ ניתן לסווגו גם כמסמך חייב מס וגם כמסמך שאינו חייב מס, יהא חייב מס; ואם אפשר לסווגו באופן שיחולו עליו שיעורי מס שונים, יחול המס הגבוה יותר.
תמורה הנקובה במטבע־חוץ [תיקון: תש״ם]
מקום שנקבע מס לפי ערך והערך נקוב במטבע־חוץ, יחושב המס כאילו נקבע הערך במטבע ישראלי לפי כללים שקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת ולאחר התייעצות עם נגיד בנק ישראל.
דרכי הביול
שר האוצר רשאי להתקין תקנות, אם דרך כלל או לסוג של מסמכים טעוני ביול, בדבר –
(1)
צורתו של הבול ואופן סימונו על המסמך;
(2)
האופן שבו יבוטל הבול שעל המסמך;
(3)
המועד בו יראו מסמך כחתום לענין חוק זה;
(4)
המועד בו יבוייל המסמך;
(5)
ציון תאריך החתימה או תאריך אחר על המסמך.
גביה על ידי עובד המדינה
שר האוצר רשאי להתקין תקנות לפיהן המס החל על מסמך הטעון רישום או אישור על ידי עובד המדינה, ייגבה על ידי אותו עובד בדרך שקבע.
דין מסמך שלא בוייל כדין
(א)
מסמך החייב מס ולא בוייל כדין לא יקובל לראיה לפני בית משפט, בית דין, בורר, וגוף או אדם בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית.
(ב)
מסמך כאמור בסעיף קטן (א) לא יקובל לשום צורך על ידי עובד ציבורי או משרד ציבורי.
(ג)
הוראות סעיף זה לא יחולו על הליך או חקירה בפלילים.
רישום מסמך חייב מס
(א)
אדם שמתפקידו לרשום, על יסוד מסמך חייב־מס, עסקה כלשהי בפנקס המתנהל על פי דין, ורשם את העסקה כשהמסמך אינו מבוייל כדין, דינו – קנס 2000 לירות.
(ב)
אדם שמתפקידו לרשום מסמך חייב־מס, ורשם אותו כשהמסמך אינו מבוייל כדין, דינו – קנס 500 לירות.
(ג)
תהיה זו הגנה טובה בהליכים לפי סעיף זה אם הנאשם הוכיח שפעל בתום־לב וללא רשלנות.
הגשת מסמך לשומה
(א)
רשאי אדם להגיש למנהל מסמך לשם שומת המס החל עליו, ובלבד שיוגש במועד ובדרך שנקבעו בתקנות.
(ב)
רשאי המנהל לדרוש ממגיש המסמך שימציא לו ידיעות והוכחות אשר לדעתו הן נוגעות למסמך וביולו, לרבות תרגום מסמך שאינו כתוב בשפה רשמית.
(ג)
המנהל יודיע למבקש את החלטתו בדרך שנקבעה בתקנות והמסמך יבוייל לפי השומה.
(ד)
החליט המנהל שאין המסמך חייב מס, תצויין החלטתו על גבי המסמך.
ערעור
(א)
הרואה עצמו מקופח בשומת המנהל לפי סעיף 12, רשאי לערער עליה לבית המשפט המחוזי בדרך ובמועד שנקבעו בתקנות על ידי שר המשפטים.
(ב)
לא ייזקק בית המשפט לערעור כל עוד לא שולם אותו חלק מסכום המס שאינו שנוי במחלוקת.
(ג)
החליט בית המשפט בערעור, ישולם או יוחזר המס, כולו או מקצתו, הכל לפי החלטת בית המשפט.
ביול לאחר זמן
(א)
אדם שיש בידו מסמך שלא בוייל כדין רשאי לבקש מהמנהל, בדרך שנקבע בתקנות, לבייל את המסמך לאחר שישלם, בנוסף למס, דמי פיגורים בשיעורים אלה:
(1)
הוגש המסמך לביול תוך 30 יום לאחר המועד שנקבע לביולו – רבע מסכום המס החל עליו, ואם בוייל בחסר – רבע מסכום החסר, ובלבד שדמי הפיגורים לא יפחתו מלירה אחת;
(2)
הוגש המסמך לביול כעבור 30 יום לאחר המועד שנקבע לביולו – מחצית מסכום המס החל עליו, ואם בוייל בחסר – מחצית מסכום החסר, ובלבד שדמי הפיגורים לא יפחתו מ־5 לירות;
(3)
היה המסמך מבוייל בשיעור ובמועד שנקבעו בחוק זה או על פיו, אך לא בדרך שנקבע – שמינית מסכום המס החל עליו, ובלבד שדמי הפיגורים לא יפחתו מלירה אחת.
(ב)
הוגש המסמך לביול ללא ציון תאריך החתימה עליו, יראוהו כמסמך שהוגש לביול כעבור 30 יום מהמועד שנקבע לביולו.
(ג)
רשאי המנהל לוותר על תשלום דמי הפיגורים, כולם או מקצתם, אם נוכח שהיתה סיבה סבירה לאי־ביול המסמך כדין.
(ד)
אדם שביקש לבייל מסמך לפי סעיף זה, רשאי לבקש מהמנהל שישום את המס המוטל על המסמך כאמור בסעיף 12 והמסמך יבוייל לפי השומה בתוספת דמי הפיגורים שנקבעו לפי סעיף זה.
(ה)
מסמך שבוייל לפי סעיף זה דינו כדין מסמך שבוייל כדין, אך ביול כאמור לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם לפי חוק זה או לפי חוק אחר.
הוראות מיוחדות לגבי מסמכים מסויימים [תיקון: תשס״ג]
(א)
ואלה החייבים בביול המסמכים המנויים להלן:
(1)
איגרת חוב – המוציא את איגרת החוב;
(2)
הסכם ביטוח – המבטח;
(3)
שטר משכון – הממשכן;
(4)
דוח הקצאת מניות – החברה המקצה;
(5)
מסמך אחר – הצדדים החתומים על המסמך, יחד או לחוד, או צד למסמך שהתחייב באותו המסמך לשלם את מס הבולים.
(ב)
מסמך מהמסמכים המנויים בסעיף קטן (א) שלא בוייל כדין, החייב בביולו יהא חייב בתשלום המס החל עליו בתוספת דמי פיגורים בשיעורים המפורטים בסעיף 14, ופקודת המסים (גביה), למעט סעיף 12 שבה, תחול על גביית המס ודמי הפיגורים מבלי לפגוע בזכות להגיש תביעה אזרחית על תשלום המס ודמי הפיגורים.
(ג)
שולמו המס ודמי הפיגורים כאמור בסעיף קטן (ב), יצויין על המסמך, על פי דרישת המחזיק בו, כי בוייל כדין.
(ד)
מסמך מהמסמכים המנויים בסעיף קטן (א) שנתפס כשאינו מבוייל כדין, יראוהו כאילו הוגש לביול ביום התפיסה.
סמכות לבדוק ולתפוס
המנהל, או עובד אחר המועסק בבקורת שהוסמך לענין זה, רשאי, למען הבטיח מילוי הוראות סעיף 15, להיכנס בכל עת סבירה לכל מקום, למעט מקום המשמש למגורים, כדי לבדוק פנקסים ומסמכים אחרים, ולתפוס כל דבר העשוי, לדעתו, לשמש ראיה, ובלבד שתקופת התפיסה לא תעלה על שלושה חדשים. המונע את כניסתו או מפריע במילוי תפקידו, דינו – מאסר ששה חדשים.
השתמטות ממס על קבלה
(א)
אדם ששולם לו סכום כסף חייב ליתן קבלה מבויילת כדין על פי דרישת המשלם.
(ב)
המסרב ליתן קבלה כאמור בסעיף קטן (א) וכן החייב לתת קבלה על פי דין ולא נתן קבלה מבויילת כדין, דינו – קנס 50 לירות.
(ג)
אדם ששולם לו סכום כסף והוא נותן קבלה על סכום פחות ממנו או שהוא מחלק את הסכום לקבלות אחדות והכל מתוך כוונה להשתמט מתשלום המס, דינו – קנס 50 לירות.
ביול חשבון
(א)
אדם המוכר סחורה או הנותן שירות במהלך עסקו חייב ליתן לקונה הסחורה או למקבל השירות, חשבון מבוייל כדין אם החשבון חייב מס.
(ב)
מי שלא נתן חשבון כאמור בסעיף קטן (א), או הנותן חשבון על שירות שניתן או על סחורה שנמכרה והוא נוקב בחשבון סכום פחות משניתן, או שהוא מפריד או מחלק את הסכום לחשבונות אחדים, והכל מתוך כוונה להשתמט מתשלום המס, דינו – קנס 250 לירות.
מנהל מס הבולים
המנהל ממונה על הנהלת עניני מס הבולים והוא רשאי להרשות בכתב אדם אחר, אם דרך כלל ואם לענין מסויים או לאזור מסויים, לשמש בכל סמכות מסמכויותיו לפי חוק זה ולמלא כל תפקיד מתפקידיו; על הרשאה כאמור תפורסם הודעה ברשומות.
ביצוע ותקנות
שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, ובכלל זה –
(1)
הוראות בדבר מכירת בולים ודמי עמלה שישולמו למוכרי בולים;
(2)
הוראות בדבר החזרת המס תמורתם של בולים.
הוראות מעבר
חוק זה לא יחול על מסמכים שנחתמו ובויילו כדין לפי פקודת מס הבולים, או שהוגשו לחוות דעתם של הממונים על מס בולים לפי סעיף 13 לאותה פקודה, לפני תחילתו של חוק זה, או שנחתמו לפני תחילתו של חוק זה ויהיו פטורים ממס לפי אותה פקודה.
דין המדינה
הוראות חוק זה יחולו גם על המדינה.
ביטול
בטלים –
(א)
הביטול שולב בפקודת מס הבולים.
(ב)
הביטול שולב בפקודת מס הבולים.
(ג)
תקנה 9 לתקנות ההגנה (כספים), 1941.
(ד)
סעיף 15 לחוק בול־בטחון (תיקון והארכת תקופת ההיטל), תשי״ח–1958.
תחילה
תחילתו של חוק זה היא ביום ט״ו בניסן תשכ״א (1 באפריל 1961).
[תיקון: ק״ת תשמ״א, ק״ת תשס״ה־2, ק״ת תשס״ו]

תוספת א׳ (בוטלה)

(סעיף 2)

מסמכים חייבים מס

(תוספת א׳ בוטלה לגבי מסמכים שנחתמו ביום א׳ בטבת התשס״ו (1 בינואר 2006) ואילך).
מסמכים חייבים מס
(א)
כל מקום בתוספת זו שבו נקבע מס לסכום פלוני, אף לחלק מאותו סכום במשמע.
(ב)
כל מקום בתוספת זו, שבו נקבע שמס על מסמך משתלם מערך הנשוא, מן התמורה או מכל סכום אחר, הנקובים במסמך (בסעיף קטן זה – המסמך הראשון) יראו כאילו ערך הנשוא, התמורה או הסכום האחר (בתוספת זו – הערך), נקובים במסמך הראשון גם אם הם נקובים במסמך אחר הנזכר במסמך הראשון.
(ג)
בוייל מסמך, כולו או מקצתו, בסכום קצוב מחמת שהערך, כולו או מקצתו, היה נקוב בסכום בלתי מסויים ונתברר לאחר מכן שניתן לייחס לו ערך בסכום מסויים, או שהוצע אחריו מסמך נוסף שיש בו כדי לקבוע את הערך כולו או מקצתו בסכום מסויים, יהיה המסמך או המסמך הנוסף חייב בתשלום הפרש המס שבין סך כל המס שהיה חייב בו המסמך הראשון, אילו היה אותו ערך נקוב בסכום מסויים בעת ביולו.
(ד)
בתוספת זו, סכום בלתי מסויים גם סכום בלתי מוגבל או לא נקוב כלל.
(ה)
הוצא מסמך שיש בו ערובה להבטחת פרעונו של סכום כסף (בסעיף קטן זה – הסכום המובטח) –
(1)
אם נקובים בו הסכום המובטח ושווי הנכס שיועד להבטחת הפרעון (בסעיף זה – שווי הערובה), יהיה המסמך חייב במס לפי הסכום המובטח, ובלבד שאם הוכח להנחת דעתו של המנהל ששווי הערובה נמוך מן הסכום המובטח יהיה המסמך חייב במס לפי שווי הערובה;
(2)
אם הסכום המובטח בלתי מסויים, יבוייל המסמך בסכום הקצוב.
(ו)
(1)
בוייל מסמך לפי סעיף מסעיפי תוספת זו (להלן בסעיף קטן זה – המסמך הראשון) והוצא אחריו מסמך נוסף, בין אותם הצדדים ולאותה עסקה, הבא לתקן או לשנות את המסמך הראשון, יסווג לפי סיווגו של המסמך הראשון ויחולו ההוראות הבאות:
(א)
אם המסמך הנוסף מגדיל את הערך שבמסמך הראשון יהיה המסמך הנוסף חייב במס על ההפרש שבין הערך הנקוב במסמך הראשון לבין הערך הנקוב במסמך הנוסף;
(ב)
אם המסמך הנוסף מגדיל את שווי הערובה יהיה המסמך הנוסף חייב במס על ההפרש שבין שווי הערובה הנקוב במסמך הראשון לבין שווי הערובה הנקוב במסמך הנוסף ולא יותר מן הסכום המובטח;
(ג)
בכל מקרה אחר יבוייל המסמך הנוסף בסכום קצוב, אולם לא יותר מסכום המס שבוייל בו המסמך הראשון.
(2)
בוייל מסמך לפי סעיף מסעיפי תוספת זו והוצא אחריו מסמך נוסף שיש בו העברה או הסבה של הזכויות או החובות, כולן או מקצתן, שבמסמך הראשון – יסווג המסמך הנוסף לפי סיווגו של המסמך הראשון ויהיה חייב במס בהתאם.
(ז)
בסעיף זה, ”ערובה“ – איגרת חוב, הסכם משכון, מסמך שיש בו שעבוד אחר, התחייבות או ערבות, וכן מסמך שיש בו אחד או יותר מאלה, הכל כמשמעותם בתוספת זו.
הסכם ומסמך כללי [תיקון: ק״ת תשמ״ו, ק״ת תשס״ה־2]
(א)
הסכם או חלק ממנו, לרבות זכרון דברים, בין שהוא בבחינת ראיה להסכם ובין שהוא מחייב את הצדדים (להלן בסעיף זה – הסכם), למעט הסכם הלוואה והסכם שכירות של דירת מגורים שנחתמו ביום כ׳ בטבת התשס״ה (1 בינואר 2005) ואילך, ולמעט הסכם כאמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ג), וכן מסמך אחר שיש בו התחייבות או הקניית נכס או חלק ממסמך כאמור, שאינם חייבים מס לפי סעיף אחר לתוספת זו; לענין זה, לא יראו הסכם מכר או הסכם למתן שירותים שתמורתם משולמת בשיעורים וכן הסכם מקח אגב שכירות כהסכם הלוואה –
(1)
אם ערך הנשוא, כולו או מקצתו, נקוב בסכום מסויים
1 שקל חדש לכל 250 שקלים חדשים
(2)
אם מקצתו של ערך הנשוא נקוב בסכום בלתי מסויים
5 שקלים חדשים נוסף על המס הנקוב בפסקה (1)
(3)
אם כל ערך הנשוא בלתי מסויים
5 שקלים חדשים
(ב)
הסכם לרכישת כלי שיט או כלי טיס, הסכם לבניית כלי שיט או כלי טיס, הסכם להשבחת כלי שיט או כלי טיס, הסכם לרכישת מכולות לתובלה ימית או הסכם למתן הלוואה לאחת המטרות האמורות אם פורש כך בהסכם, כשאינם חייבים מס לפי סעיף אחר לתוספת זו
(1)
אם ערך הנשוא נקוב בסכום
1 שקל חדש לכל 5000 שקלים חדשים
(2)
אם ערך הנשוא, כולו או מקצתו, נקוב בשיעור שאינו מסויים או שלא היה נקוב כלל בפסקה (1)
1 שקל חדש נוסף על המס הנקוב
לענין סעיף קטן זה, ”השבחה“ – תיקון, חידוש, שיפוץ, שיפור או כל פעולה כיוצא בזה.
(ג)
הסכם עם המדינה למתן ערבות על ידה כבטחון לאחד ההסכמים המנויים בסעיף קטן (ב), אם פורש כך באותו הסכם ואינו חייב מס לפי סעיף אחר לתוספת זו
(1)
אם ערך הנשוא נקוב בסכום
1 שקל חדש לכל 5000 שקלים חדשים
(2)
אם ערך הנשוא, כולו או מקצתו, נקוב בשיעור שאינו מסויים
1 שקל חדש נוסף על המס הנקוב בפסקה (1).
שטרות [תיקון: ק״ת תשמ״ו]
(א)
שטר חוב ושטר חליפין כמשמעותם בפקודת השטרות, למעט שטר חוב או שטר חליפין כאמור בסעיפים קטנים אחרים בסעיף זה ולמעט שיק — 1 שקל חדש לכל 250 שקלים חדשים.
(ב)
שטר חליפין שנמשך בישראל, בידי מי שעסקו תובלה של אנשים, כבודה או מטען בכלי שיט (בסעיף קטן זה – המוביל), על אדם מחוץ לישראל ולפקודת מוסד בנקאי, שאושר לצורך סעיף זה בידי שר התחבורה או מי שהוא הסמיך, כבטחון להלוואה שניתנה מאת אותו מוסד בנקאי למוביל, ובלבד שהמוסד הבנקאי אישר על גבי השטר כי מטרת ההלוואה היתה אחת מאלה:
(1)
תשלום דמי שכירות על כלי שיט שחכר המוביל;
(2)
מימון ביניים עד לתשלום דמי שכירות שחייבים למוביל על כלי שיט שהחכיר;
(3)
מימון ביניים עד לתשלום דמי הובלה שחייבים למוביל;
(4)
אחת המטרות המנויות בסעיף 2(ב) — 1 שקל חדש לכל 5000 שקלים חדשים.
(ג)
שטר חוב שנעשה בישראל בידי מי שעסקו תובלה של אנשים, כבודה או מטען בכלי טיס, לפקודת אדם שאושר לצורך סעיף זה בידי שר התחבורה או מי שהוא הסמיך, ובלבד שהוכח להנחת דעתו של המנהל כי נתקיימו כל אלה:
(1)
נחתם הסכם כאמור בסעיף 2(ב) בין עושה השטר לבין הנפרע, שבוייל לפי אותו סעיף;
(2)
עשיית השטר היא תנאי מתנאי ההסכם והוא נעשה כמותנה;
(3)
המדינה ערבה לפרעון השטר — 1 שקל חדש לכל 5000 שקלים חדשים.
אגרות חוב [תיקון: ק״ת תשמ״ו, ק״ת תש״ס]
איגרת חוב –
(א)
בסדרות:
(1)
איגרות חוב על שם:
(א)
אם הערך כולו נקוב בסכום מסויים
1 שקל חדש לכל 100 שקלים חדשים
(ב)
אם מקצתו של הערך נקוב סכום בלתי מסויים
5 שקלים חדשים נוסף על המס שבפסקת משנה (א)
(ג)
אם כל הערך בלתי מסויים
5 שקלים חדשים
(2)
איגרת חוב למוכ״ז
2 שקלים חדשים לכל 100 שקלים חדשים
(3)
איגרת חוב למוכ״ז שהוצאה במקום איגרת חוב על שם, למעט איגרת חוב למוכ״ז שהוצאה בהתאם לסעיף 138 לפקודת החברות
2 שקלים חדשים לכל 100 שקלים חדשים בניכוי המס ששולם על איגרת החוב על שם
(4)
מסמך שיש בו העברה או הסבה של איגרת חוב על שם, שהוצאה לפי שטר נאמנות כאמור בסעיף 10
סכום המס הנקוב בפסקה (1)
(ב)
איגרת חוב אחרת –
(1)
אם הערך, כולו או מקצתו, נקוב בסכום מסויים
1 שקל חדש לכל 250 שקלים חדשים
(2)
אם מקצתו של הערך נקוב בסכום בלתי מסויים
5 שקלים חדשים נוסף על המס שבפסקה (1)
(3)
אם כל הערך בלתי מסויים
5 שקלים חדשים
(ג)
בסעיף זה –
”איגרת חוב“ – מסמך שהנפיקה חברה המעיד על קיומה של התחייבות כספית שחבה החברה ומגדיר את תנאיה, למעט שטר חוב או שטר חליפין שנתנה החברה במהלך עסקיה;
”חברה“ – לרבות אגודה שיתופית רשומה לפי פקודת האגודות השיתופיות, ולרבות חברת חוץ כמשמעותה בפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983.
משכון, שעבוד והודעת מישכון [תיקון: ק״ת תשמ״ו, ק״ת תשס״ה־2]
(א)
הסכם לפי חוק המשכון, התשכ״ז–1967, וכן מסמך שיש בו שעבוד אחר, למעט מסמכים כאמור שנחתמו ביום כ׳ בטבת התשס״ה (1 בינואר 2005) ואילך, אם מסמכים אלה קשורים במישרין להסכם הלוואה כמשמעותו בסעיף 2(א) לתוספת זו, או להסכם שכירות של דירת מגורים שנחתמו ביום כ׳ בטבת התשס״ה (1 בינואר 2005) ואילך:
(1)
אם הערך, כולו או מקצתו, נקוב בסכום מסויים
1 שקל חדש לכל 250 שקלים חדשים
(2)
אם מקצתו של הערך נקוב בסכום בלתי מסויים
5 שקלים חדשים נוסף על המס שבפסקה (1)
(3)
אם כל הערך בלתי מסויים
5 שקלים חדשים
(ב)
הודעות מישכון לפי תקנות 3, 7 ו־10 לתקנות המשכון (סדרי רישום ועיון), התשכ״ז–1967, למעט מסמכים כאמור שנחתמו ביום כ׳ בטבת התשס״ה (1 בינואר 2005) ואילך, אם מסמכים אלה קשורים במישרין להסכם הלוואה כמשמעותו בסעיף 2(א) לתוספת זו, או להסכם שכירות של דירת מגורים שנחתמו ביום כ׳ בטבת התשס״ה (1 בינואר 2005) ואילך –
(1)
אם ערך החיוב המובטח, כולו או מקצתו, נקוב בסכום מסויים
1 שקל חדש לכל 250 שקלים חדשים
(2)
אם מקצתו של ערך החיוב המובטח נקוב סכום בלתי מסויים
5 שקלים חדשים נוסף על המס שבפסקה (1)
(3)
אם כל הערך האמור בלתי מסויים
5 שקלים חדשים
(ג)
הודעות לפי תקנה 12 לתקנות האמורות, למעט מסמכים כאמור שנחתמו ביום כ׳ בטבת התשס״ה (1 בינואר 2005) ואילך, אם מסמכים אלה קשורים במישרין להסכם הלוואה כמשמעותו בסעיף 2(א) לתוספת זו, או להסכם שכירות של דירת מגורים שנחתמו ביום כ׳ בטבת התשס״ה (1 בינואר 2005) ואילך
סכום המס החל על ההודעה לפי סעיף קטן (ב), או על המסמך שנערך לאותו ענין לפי סעיף קטן (א), ולא יותר מ־25 שקלים חדשים.
התחייבות או ערבות [תיקון: ק״ת תשמ״ו, ק״ת תשס״ה־2]
(א)
מסמך שהוא התחייבות או ערבות לתשלום סכום כסף נקוב, למעט מסמך כאמור שנחתם ביום כ׳ בטבת התשס״ה (1 בינואר 2005) ואילך, אם מסמך זה קשור במישרין להסכם הלוואה כמשמעותו בסעיף 2(א) לתוספת זו, או להסכם שכירות של דירת מגורים שנחתמו ביום כ׳ בטבת התשס״ה (1 בינואר 2005) ואילך, ולמעט מסמך שהוא ערבות כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג) ואינו חייב מס לפי סעיפים 3 עד 6 לתוספת זו
(1)
אם הוא ניתן להעברה במסירה
2 שקלים חדשים לכל 100 שקלים חדשים
(2)
אם אינו ניתן להעברה במסירה –
(א)
אם הערך, כולו או מקצתו, נקוב בסכום מסויים
1 שקל חדש לכל 250 שקלים חדשים
(ב)
אם מקצתו של הערך נקוב בסכום בלתי מסויים
5 שקלים חדשים נוסף על המס הנקוב בפסקת משנה (א)
(ג)
אם כל הערך בלתי מסויים
5 שקלים חדשים
(ב)
מסמך שהוא ערבות לתשלום סכום כסף נקוב שנתנה המדינה, כבטחון להסכם כאמור בסעיף 2(ב) לתוספת זו ושאינו חייב מס לפי סעיפים 3 עד 6 לתוספת זו
(1)
אם הוא ניתן להעברה במסירה
2 שקלים חדשים לכל 100 שקלים חדשים
(2)
אם אינו ניתן להעברה במסירה
1 שקל חדש לכל 100 שקלים חדשים
(ג)
מסמך, שהוא ערבות לתשלום סכום כסף נקוב, שנתנה המדינה, המתייחס לעיסקת סחר־חוץ ושאינו חייב מס לפי סעיף קטן (ב) או סעיפים 3 עד 6 לתוספת זו, ובלבד שהמסמך אושר לצורך סעיף קטן זה בידי שר האוצר או מי שהוא הסמיך –
(1)
אם הוא ניתן להעברה במסירה
2 שקלים חדשים לכל 100 שקלים חדשים
(2)
אם אינו ניתן להעברה במסירה
1 שקל חדש לכל 250 שקלים חדשים ולא יותר מ־60 שקלים חדשים
מסמך נוסף למסמך עיקרי [תיקון: ק״ת תשמ״ב, ק״ת תשמ״ו, ק״ת תשמ״ו־3, ק״ת תשנ״ו־2]
(א)
בסעיף זה, ”מסמך עיקרי“ – מסמך מן המסמכים הנקוב בסעיפים 2, 5, 6, 7 ו־10, למעט מסמך כאמור שבוייל בשיעור נמוך מ־1 שקל חדש לכל 250 שקלים חדשים ולמעט מסמך שבוייל בסכום קצוב בלבד, אך לרבות מסמך הפטור ממס לפי סעיף 2(כא) ו־(כג) לתוספת ב׳ לחוק.
(ב)
אם אחרי שהוצא מסמך עיקרי הוצא להבטחת ההתחייבות שבו ולאותה עסקה מסמך נוסף, שלולא סעיף זה היה מבוייל כמסמך עיקרי, יהא המס על המסמך הנוסף –
(1)
(בוטלה)
(2)
אם המסמך הנוסף היה חייב בסכום העולה על סכום המס שחב בו המסמך העיקרי
1 שקל חדש בתוספת ההפרש שבין סכום המס שהיה חייב בו המסמך הנוסף לולא סעיף זה, לבין סכום המס שחב בו המסמך העיקרי.
(ג)
הוראות סעיף זה יחולו רק אם נתקיימו התנאים שבפסקה (1) ועוד תנאי מהתנאים שבפסקאות (2) או (3) שלהלן:
(1)
המסמך העיקרי בוייל כדין;
(2)
המסמך הנוסף הוצא תוך שלושים יום מיום חתימת המסמך העיקרי והוגש לביול במועד שנקבע;
(3)
במסמך שהוצא לפני המסמך העיקרי והמתייחס לאותה עסקה או במסמך העיקרי, הותנה כי יוצא מסמך נוסף להבטחת ההתחייבות שבמסמך העיקרי וצויינו בו פרטי המסמך הנוסף, והמסמך הנוסף הוצא בהתאם לפרטים שצויינו.
שטר נאמנות [תיקון: ק״ת תשמ״ו]
שטר נאמנות כמשמעותו בפקודת החברות, לרבות שטר נאמנות שהוצא על פי חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968:
(1)
אם פורטו בנפרד בשטר הנאמנות סך כל הסכומים הנקובים של איגרות החוב על שם או איגרות החוב למוכ״ז, או שניהם, שיש להנפיק
1 שקל חדש לכל 100 שקלים חדשים או 2 שקלים חדשים לכל 100 שקלים חדשים, הכל לפי איגרות החוב שיש להנפיק לפי שטר הנאמנות.
(2)
אם לא פורט בשטר הנאמנות כאמור בפסקה (1)
2 שקלים חדשים לכל 100 שקלים חדשים מכלל הסכומים הנקובים באיגרות החוב שיש להנפיק לפי שטר הנאמנות.
מניות [תיקון: ק״ת תשמ״א־4, ק״ת תשמ״ו]
(א)
דו״ח על הקצאת מניות כאמור בסעיף 93 לפקודת החברות, למעט דו״ח כאמור בסעיף קטן (א1)
1 שקל חדש לכל 100 שקלים חדשים מסכום התמורה או משווי התמורה, שניתנו או שהתחייבו לתת בעד המניות שהוקצו, או מהערך הנקוב של המניות שהוקצו, הכל לפי הסכום הגבוה יותר.
(א1)
דו״ח על הקצאת מניות כאמור בסעיף 93 לפקודת החברות, של חברה שאינה חברה פרטית כמשמעותה באותה פקודה (בסעיף קטן זה – החברה), אם הוכח להנחת דעתו של המנהל כי נתקיימו כל התנאים האלה:
(1)
ההון הרשום של החברה עולה על 15,300,000 שקלים חדשים;
(2)
סך כל הערך הנקוב של המניות שהוקצו לפי הדו״ח האמור אינו קטן מ־4,600,000 שקלים חדשים;
(3)
המניות הוקצו בתמורה שחלקה מניות של חברה אחרת שאינה חברה פרטית, וחלקה הנותר – מניות של חברה הרשומה בישראל על פי הוראות סעיף 248 לפקודת החברות
0.75% מסכום התמורה או משווי התמורה, שניתנו או שהתחייבו לתת בעד המניות שהוקצו, או מהערך הנקוב של המניות שהוקצו, הכל לפי הסכום הגבוה יותר ולא יותר מ־7,650 שקלים חדשים.
(ב)
תזכיר התאגדות של חברה שיש לה הון מניות
1 שקל חדש לכל 100 שקלים חדשים מסכום התמורה או משווי התמורה, שניתנו או שהתחייבו לתת בעד המניות שנרשמו לצד שמם של החותמים על התזכיר, או מהערך הנקוב של אותן המניות, הכל לפי הסכום הגבוה יותר.
(ג)
מסמך שיש בו העברה או הסבה של מניות בחברה כמשמעותה בפקודת החברות
1 שקל חדש לכל 100 שקלים חדשים מסכום התמורה או משווי התמורה, שניתנו או שהתחייבו לתת בעד המניות שהועברו או שהוסבו, או מהערך הנקוב של אותן המניות, הכל לפי הסכום הגבוה יותר.
(ד)
שטר מניה למוכ״ז כמשמעותו בסעיף 28 לפקודת החברות
2 שקלים חדשים לכל 100 שקלים חדשים מסכום התמורה או משווי התמורה, שניתנו או שהתחייבו לתת בעד המניה, ובלבד שאם לגבי אותה מניה נעשה דו״ח שבוייל לפי סעיף קטן (א), ינוכה סכום המס ששולם לגבי אותה מניה שנכללה בדו״ח האמור.
הסכמי ביטוח [תיקון: ק״ת תשמ״ו]
(א)
הסכם ביטוח ימי, למעט הסכם כאמור בסעיף קטן (ב)
3 שקלים חדשים לכל 100 שקלים חדשים.
(ב)
הסכם ביטוח כלי שיט או כלי טיס
1 שקל חדש לכל 1000 שקלים חדשים מסכום הפרמיה.
(ג)
הסכם ביטוח שניתן עליו אישור החשב הכללי ושענינו הפסד מפרעון מילווה־חוץ הנובע משינוי בשער החליפין של המטבע
המס הנקוב בסעיף קטן (ד) אך לא יותר מ־5 שקלים חדשים.
בסעיף קטן זה, ”מילווה־חוץ“ – הלוואה במטבע־חוץ שניתנה לאדם בישראל, על ידי אדם שמקום מושבו הקבוע מחוץ לישראל.
(ד)
הסכם ביטוח מכל סוג אחר
3 שקלים חדשים לכל 200 שקלים חדשים מסכום הפרמיה.
(ה)
הסכם ביטוח שסכום הביטוח או הפרמיה, שממנו משתלם המס, הוא בלתי מסויים
1 שקל חדש.
כפל העתק [תיקון: ק״ת תשנ״ו־2]
כפל, וכן העתק מאושר על פי דין של מסמך החייב במס
סכום המס החל על המסמך המקורי, אם המסמך המקורי לא בויל כדין או אם אין על גבי הכפל או ההעתק אישור כנדרש בסעיף 14 בתוספת ב׳.
מסמך שבא במקום מסמך אחר [תיקון: ק״ת תשמ״ו]
(א)
מסמך שנערך ונחתם במקום אחר, שבוייל כדין לפי סעיף מן הסעיפים 2 ועד 12 ועד בכלל (בסעיף זה – המסמך הראשון), ונתקיימו בו כל אלה:
(1)
הצדדים לשני המסמכים זהים;
(2)
המטרה בשני המסמכים זהה;
(3)
המועדים הנקובים במסמך הראשון לא תמו או שהוא לא הוצא מידי חותמו;
(4)
לא שונה במסמך פרט מן הפרטים העיקריים שבמסמך הראשון –
אם לא הוגדל ערך הנשוא, התמורה או כל סכום אחר ממנו משתלם המס (בסעיף זה – התמורה) -
3 שקלים חדשים לכל 100 שקלים חדשים מסכום המס שבוייל בו המסמך הראשון או שלושה שקלים חדשים לכל 100 שקלים חדשים מסכום המס החל על המסמך, אלמלא סעיף זה, לפי הסכום הנמוך יותר.
אם הוגדלה בו התמורה ושיעור המס לפי אחד הסעיפים 2 עד 9 או 11 עד 12 לתוספת אינו מוגבל בסכום, או אם הוגדלה בו התמורה ושיעור המס הוא לפי סעיף 10 לתוספת -
השיעור החל על המסמך, אלמלא סעיף זה, מן ההפרש שבין התמורה הנקובה במסמך לבין הנקובה במסמך התמורה הראשון.
(ב)
הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אלא אם התמורה בשני המסמכים נקובה, כולה או מקצתה, בסכום; או שהתמורה בשני המסמכים נקובה, כולה או מקצתה, בשיעור שאינו מסויים.
[תיקון: ק״ת תשכ״ו־6, ק״ת תשמ״א]

תוספת ב׳

(סעיף 4)

מסמכים פטורים ממס

הגדרות [תיקון: ק״ת תש״ן, ק״ת תשנ״ט, ק״ת תש״ס, ק״ת תשס״ד]
”אגודה שיתופית חקלאית“ – אגודה שיתופית שסווגה כך בידי רשם האגודות השיתופיות לפי פקודת האגודות השיתופיות;
”איגרת חוב“ – כאמור בסעיף 5 לתוספת א׳.
”איגרת חוב מגובה במשכנתה“ – (הוחלפה);
”איגרת חוב מגובה בנכסים“ – איגרת חוב שנתקיימו בה כל אלה:
(1)
היא מונפקת על ידי חברה אורזת;
(2)
התשלומים למחזיקיה, מקורם בתזרים המזומנים הנובע מן הנכסים או במנגנוני הבטחת התשלומים והסיכונים שנקבעו לצורך תשלום למחזיקי איגרת החוב;
(3)
עורך דין או רואה חשבון אישר את קיום התנאים הנקובים בפסקאות (1) ו־(2);
”אשראי לזמן ארוך“ – (הוחלפה);
”בורסה“ ו”רשות ניירות ערך“ – כמשמעותן בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968 (להלן – חוק ניירות ערך);
”בית מלון“ – לרבות פנסיון, בית מרגוע, אכסניה וכל מקום כיוצא באלה שבו מספקים בתמורה לינה לחמישה אנשים או יותר ליום;
”דו״ח על הקצאת מניות, שטר העברת מניות או שטר מניה למוכ״ז“ – כאמור בסעיף 11 לתוספת א׳;
”החזרי הלוואה“ – תשלומי הקרן, הריבית, ריבית הפיגורים והפרשי ההצמדה, לרבות הבטוחות שניתנו בשלהם;
”הלוואה מגובה במשכנתה“ – (נמחקה);
”הערת אזהרה“ – כמשמעותה בחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969;
”חברה אורזת“ – חברה שנתקיימו בה כל אלה:
(1)
מטרתה, על פי מסמכי ההתאגדות שלה, ועיסוקה היחיד בפועל הם אחד מאלה:
(א)
רכישה או שכירות של נכסים בקשר עם הנפקת איגרות חוב מגובות בנכסים;
(ב)
רכישה או שכירות של נכסים בקשר עם הנפקת איגרות חוב מגובות בנכסים באמצעות חברה אחרת, שמטרתה היחידה על פי מסמכי ההתאגדות שלה, ועיסוקה היחיד בפועל הם כאמור בפסקת משנה (א); לענין פסקה זו, ”שכירות“ – כמשמעותה בחוק השכירות והשאילה, התשל״א–1971;
(2)
אין לחברה נכסים זולת הנכסים המפורטים בפסקה (1);
(3)
הנפקת איגרות חוב מגובות בנכסים תבוצע לא יאוחר מתום שנה מיום הרכישה או השכירות של כל נכס שבשלו מונפקות איגרות החוב;
(4)
רואה חשבון אישר את קיום התנאים הקבועים בפסקאות (1) עד (3);
”מבטח“ – כהגדרתו בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ״א–1981 (להלן – חוק הפיקוח), וכן תאגיד שהואגד במדינת חוץ ונתון לפיקוח שלטונותיה, אשר אילו ניהל עסקים בישראל היה חייב ברישיון על פי חוק הפיקוח;
”מוסד מיישב“ – מוסד ששר האוצר אישרו בצו כמוסד מיישב לצורך תוספת זו;
”מלווה“ – תאגיד בנקאי או מבטח;
”מקרקעין“ – (הוחלפה);
”משכון“ – (הוחלפה);
”משכנתה“ – (הוחלפה);
”נייר ערך מסחרי“ – (הוחלפה);
”נכסים“ – נכסים שעורך דין או רואה חשבון אישר, כי תזרים המזומנים שינבע מהם מיועד להחזר התשלומים למחזיקי איגרות החוב או להבטחת תשלומם;
”נמל“ – לרבות נמל תעופה;
”עסקת סחר חוץ“ – יצוא טובין בתמורה המתקבלת בישראל מידי אדם שמחוץ לישראל או מתן שירותים מחוץ לישראל בתמורה המתקבלת כאמור;
”רואה חשבון“ – כהגדרתו בחוק רואי חשבון, התשט״ו–1955;
”רשות מקומית“ – לרבות איגוד ערים כמשמעותו בחוק איגודי ערים, התשט״ו–1955;
”שטר חוב, שטר חליפין“ – כמשמעותם בפקודת השטרות;
”שטר נאמנות“ – כמשמעותו בסעיף 10 לתוספת א׳;
”תאגיד בנקאי“ – כהגדרתו בחוק הבנקאות, למעט חברת שירותים משותפים, וכן תאגיד שהואגד במדינת חוץ והנתון לפיקוח שלטונותיה, אשר אילו ניהל את עסקיו בישראל היה חייב ברישיון על פי חוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981;
”תייר“ – מי שנכנס לישראל ויושב בה על פי אשרה ורשיון לישיבת מעבר או על פי אשרה ורשיון לישיבת ביקור כמשמעותם בחוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952;
סייגים למתן פטור
לא ינתן פטור על מסמך מן המסמכים האמורים בתוספת זו שניתן מאת אגודה שיתופית חקלאית או ניתן לה על ידי חבר מחבריה אם המסמך אינו נושא עליו הודעה חתומה על ידי האגודה המאשרת שהמסמך ניתן לה, על ידיה או ניתן על ידי חבר מחבריה וכי הוא פטור ממס על פי החוק.
הסכם ומסמך כללי [תיקון: ק״ת תשמ״א־4, ק״ת תשמ״א־5, ק״ת תשמ״ב, ק״ת תשמ״ה, ק״ת תשמ״ו־2, ק״ת תשמ״ו־4, ק״ת תשמ״ז, ק״ת תשנ״ב, ק״ת תשנ״ז, ק״ת תשנ״ז־2, ק״ת תשנ״ט, ס״ח תשס״ב, ק״ת תשס״ד]
(א)
הסכם עבודה בין מעביד לעובד.
(ב)
הסכם בדבר מילווה הניתן לרשות מקומית בהתאם להוראה שבכל חוק.
(ג)
הסכם בין רשות מקומית לבין המדינה או לבין רשות מקומית אחרת או לבין רשות ניקוז כמשמעותה בחוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, התשי״ח–1957.
(ד)
שטר זכיון של מדינת ישראל או העברתו של שטר זכיון כאמור.
(ה)
הסכם בין מוסד מיישב לבין אדם המתיישב על קרקע בנוגע לתנאי התיישבותו.
(ו)
הסכם מטעם חבר לאגודה שיתופית לנהוג לפי תקנות האגודה ולפי הסכמים בענין שיווקים שנעשו על ידי האגודה.
(ז)
הסכם במסגרת תכנית חסכון להבטחת שכר לימוד לפי חוק לעידוד החסכון (ערבות למילוות והנחות ממס הכנסה), התשט״ז–1956.
(ח)
הסכם לפתיחת חשבון במוסד בנקאי.
(ט)
מסמך המקנה זכות או המעיד על זכות לנסיעה בשירות הסעה ציבורי.
(י)
(יא)
הסכם בענין רכישת מקרקעין או שכירותם אשר אחד הצדדים להסכם הוא נציגות דיפלומטית או קונסולרית של מדינת־חוץ, אלא אם מדינת החוץ אינה גומלת פטור כזה למדינת ישראל.
(יב)
הסכם בין המדינה לבין תובע לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי״ז–1957, שבו מתחייב התובע להחזיר לאוצר המדינה תשלום על חשבון הגימלה לפי אותו חוק, כולו או מקצתו, אם יקבל פיצוי או גימלה על נכותו מכל מקור אחר.
(יג)
הסכם לביטוח התמורה המגיעה מעסקת סחר־חוץ.
(יד)
מסמך כאמור בסעיף 2 לתוספת א׳ הבא רק כדי להפחית מערך הנשוא או התמורה הנקובים במסמך אחר, שבוייל כדין.
(טו)
הסכם פשרה שנעשה בין צדדים מתדיינים בבית משפט או בבית דין, וקיבל תוקף של פסק דין שבו צוינו, בין היתר, מספר התיק, שמות בעלי הדין ותיאורם.
(טז)
מסמך שיש בו התחייבות לשמור על ידיעות או מסמכים ולא למסרם לאחר, לצורך הוראות חוק העונשין, התשל״ז–1977, או חוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955, ופקודות המטה הכללי של צבא־הגנה לישראל – שניתן למשרד הבטחון או לצבא־הגנה לישראל.
(יז)
הסדר בכתב, בין החייב לבין הזוכה, כמשמעותם בסעיף 1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967, שניתן לגביו צו של ראש ההוצאה לפועל כאמור בסעיף 69 לחוק האמור, ובלבד שצויינו בו, בין היתר, מספר התיק, שמות בעלי הדין ותיאורם.
(יח)
טופס החוזה שבידי רשות מקומית לשכירת מקרקעין כשהיא השוכרת.
(יט)
שטר בוררין.
(כ)
הסכם למתן הלוואה לחברה עתירת השקעות חוץ למטרת מימון תכנית מאושרת, ובלבד שההסכם אושר לענין זה בידי מנהל מרכז ההשקעות או מי שהוא הסמיך.
בסעיף קטן זה, ”חברה עתירת השקעות חוץ“, ”תכנית מאושרת“ ו”מנהל מרכז ההשקעות“ – כמשמעותם בחוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959.
(כא)
הסכם כמשמעותו בסעיף 2 לתוספת א׳ המתייחס כולו או חלקו למכירת זכות במקרקעין או פעולה באיגוד מקרקעין שחוק מס שבח מקרקעין, התשכ״ג–1963, חל עליהם, לגבי אותו חלק מערך הנשוא המתייחס למקרקעין.
(כא1)
(1)
הסכם למכירת זכות ביחידה, ובתנאי שהומצא לגבי ההסכם אישור של מנהל מס שבח או פקיד השומה, לפי הענין (להלן – הגורם המוסמך), כי מכירת הזכות פטורה ממסים לפי פרק חמישי 4 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ״ג–1963 (להלן – חוק מיסוי מקרקעין), לגבי אותו חלק מערך ההסכם שאינו עולה על תקרת השווי; למונחים המופיעים בסעיף זה תהא המשמעות הנודעת להם בפרק חמישי 4 לחוק מיסוי מקרקעין;
(2)
הוראות סעיף 49כט לחוק מיסוי מקרקעין יחולו לענין סעיף זה, בשינויים המחויבים.
(כב)
הסכם בו שוכר אדם את כל הקיבולת של כלי טיס לשם מכירתה לאחרים או לשימוש עצמי, אך ורק לשם הטסתה של קבוצת תיירים לישראל.
(כג)
הסכם לקבלת הלוואה לדיור בידי זכאי משרד הבינוי והשיכון על פי תעודת זכאות של המשרד האמור.
(כד)
הסכם בין חברה שנקלעה לקשיים כספיים בדבר הסדר חובותיה לבין נושיה, שאושר על ידי המנהל.
(כה)
(1)
הסכם המסגרת שנחתם בין איחוד הפדרציות היהודיות של ארצות הברית של אמריקה, הסוכנות ומוסדות בנקאיים בישראל בקשר למתן ערבות להלוואות בין מוסדות בנקאיים לבין עולים, על פי הפניה של הסוכנות היהודית או של ההסתדרות הציונית, לרבות הסכמי המחאה שנעשו לטובת איחוד הפדרציות או הסוכנות היהודית בענין הלוואות כאמור;
”הסוכנות היהודית“ ו”ההסתדרות הציונית“ – כמשמעותן באמנות לפי חוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ ישראל, התשי״ג–1952.
(2)
הסכם שנערך בין איחוד הפדרציות היהודיות של ארצות הברית של אמריקה לבין מדינת ישראל להפקדת כספים בקשר להסכם המסגרת כאמור בפסקה (1).
(כו)
התחייבות הניתנת על ידי עמותת ”תלמוד תורה“ לתאגיד ”מרכז החינוך העצמאי“ להבטחת השימוש שייעשה בכספי תמיכה המוענקים מתקציב המדינה.
(כז)
הסכם למכירת נכסים או השכרתם לחברה אורזת, ובלבד שעורך דין או רואה חשבון אישר את קיומו של תנאי זה.
(כח)
(נמחק).
(כט)
הסכם לניהול וגביה שנערך בין מלווה לבין חברה אורזת או נאמן, המתייחס אך ורק לתפעול וניהול של נכסים שנמכרו על ידי מלווה, ובלבד שרואה חשבון אישר את קיומו של תנאי זה.
(ל)
הסכם שנערך בין חברה אורזת לבין מלווה בדבר מתן אשראי לחברה אורזת לשם מימון רכישת נכסים או שכירתם, ובלבד שעורך דין או רואה חשבון אישר את קיומו של תנאי זה.
(לא)
הסכם שנערך בין חברה המנפיקה איגרות חוב לבין חברה שעיסוקה דירוג ניירות ערך לשם קביעת דירוג איגרות החוב האמורות, ובלבד שעורך דין או רואה חשבון אישר את קיומו של תנאי זה; לענין זה, ”איגרת חוב“ – איגרת חוב המגובה בנכסים ואיגרת חוב העומדת בתנאי סעיף 5(ט).
(לב)
הסכם חיתום שנערך בקשר להנפקת איגרות חוב, ובלבד שעורך דין או רואה חשבון אישר את קיומו של תנאי זה; לענין זה, ”איגרת חוב“ – איגרת חוב המגובה בנכסים ואיגרת חוב העומדת בתנאי סעיף 5(ט).
שטר [תיקון: ק״ת תשמ״א־2, ק״ת תשנ״ב]
(א)
שטר חליפין שנמשך בישראל עם אדם מחוץ לארץ, או על אדם בישראל שעסקו יצוא סחורות, או על מוסד בנקאי בישראל, לפקודת מוסד בנקאי בישראל או לפקודת אדם בישראל שעסקו יצוא סחורות ושהתמורה לקיבולו היא סחורה שיוצאה מישראל, אם פורש כך בשטר.
(ב)
שטר חוב לפקודת מוסד בנקאי כמשמעותו בחוק בנק ישראל, התשי״ד–1954, אם המוסד הבנקאי אישר על גבי השטר כי הוא ניתן להבטיח החזרת כספים המשתלמים על ידי בנק מהקרן למימון היצוא או מהקרן למימון היבוא לשם יצוא.
(ג)
שטר חוב שניתן מאת אגודה שיתופית חקלאית או שניתן לה מאת חבר מחבריה.
(ד)
שטר חליפין, שניתן כאמור בסעיף קטן (ג).
(ה)
שטר חוב שניתן מאת רשות מקומית.
(ו)
שטר חוב לפקודת החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ בע״מ, אם החברה האמורה אישרה שהשטר ניתן כבטוחה לערבות כאמור בסעיף 7(יא) לתוספת זו.
(ז)
שטר חוב או שטר חליפין לפקודת מוסד בנקאי, אם הבנק אישר שהשטר ניתן כבטוחה להסכם הלוואה ממוסד בנקאי לעולה, שלגביו חל הסכם המסגרת כאמור בסעיף 2(כה)(1) לתוספת זו.
איגרת חוב [תיקון: ק״ת תשנ״ב, ק״ת תשנ״ט, ק״ת תש״ס, ק״ת תשס״ד, ס״ח תשס״ה, ס״ח תשע״ו]
(א)
איגרת חוב כאמור בסעיף 5(ב) לתוספת א׳ שניתנה מאת רשות מקומית.
(ב)
איגרת חוב כאמור בסעיף 5(ב) לתוספת א׳ שהוצאה בידי אגודה שיתופית חקלאית.
(ג)
העברת איגרת חוב של חברה שאינה חברה פרטית כמשמעותה בפקודת החברות.
(ד)
העברת איגרת חוב של רשות מקומית.
(ה)
איגרת חוב שהוצאה כערובה נוספת למשכנתה על אניה.
(ו)
(נמחק).
(ז)
איגרת חוב שהוצאה כערובה להסכם הלוואה ממוסד בנקאי לעולה, שלגביו חל הסכם המסגרת כאמור בסעיף 2(כה)(1) לתוספת זו.
(ח)
איגרת חוב מגובה בנכסים שמנפיקה חברה אורזת.
(ט)
הנפקת איגרת חוב כחלק מסדרה, אם הומצא לגביה אישור הבורסה, כי היא נרשמה למסחר בה, או אם הונפקה למשקיע מוסדי; לענין זה –
”סדרה“ – איגרות חוב המונפקות בתנאים זהים ואשר מספרן עולה על 10;
”משקיע מוסדי“ – תאגיד שהמציא אישור מגורם מוסמך, כי הוא נמנה עם המשקיעים המפורטים בתוספת הראשונה לחוק ניירות ערך, ובלבד שבמקרים שנקבע בה כי הרכישה תהיה בעבור גורם מסוים, יינתן לכך אישור עורך דין או רואה חשבון של התאגיד, וכאשר התאגיד הוא מבטח, יאשר עורך הדין או רואה החשבון של התאגיד גם שהרכישה היא בעבור המבטח או כנגד התחייבויות הנובעות מעסקי ביטוח חיים משתתף ברווחים, כהגדרתו בתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (פרטי דין וחשבון), התשנ״ח–1998;
”גורם מוסמך“ – כל אחד מאלה:
(1)
רשות ניירות ערך – לגבי –
(א)
קרן להשקעות משותפות בנאמנות, כמשמעותה בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994, או חברה לניהול קרן כאמור;
(ב)
(ג)
(ד)
חתם;
(2)
הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון כמשמעותו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981 (להלן – הממונה על שוק ההון) – לגבי –
(א)
(ב)
(3)
בנק ישראל, כמשמעותו בחוק בנק ישראל, התשי״ד–1954 – לגבי תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כמשמעותם בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981, למעט חברת שירותים משותפת;
(4)
הבורסה – לגבי חבר בורסה;
(5)
רואה חשבון – לגבי –
(א)
קרן הון סיכון;
(ב)
תאגיד שעיסוקו העיקרי בתחום שוק ההון;
(ג)
תאגיד שההון העצמי שלו עולה על 250 מיליון שקלים חדשים.
הסכם משכון, והודעות מישכון [תיקון: ק״ת תשנ״ב, ק״ת תשנ״ט, ק״ת תשס״ד]
(א)
הסכם או הודעה כאמור בסעיף 6 לתוספת א׳ שנעשו בידי רשות מקומית.
(ב)
הסכם משכון שנעשה בידי אגודה שיתופית חקלאית.
(ג)
הסכם משכון שנעשה לפקודת אגודה שיתופית חקלאית בידי חבר מחבריה.
(ד)
הודעת מישכון כמשמעותה בסעיף 6 לתוספת א׳ אם נעשה לפניה מסמך לענין זהה שבוייל כדין לפי אותו סעיף, ובלבד שהפטור לפי סעיף קטן זה יחול עד כדי סכום המס החל על המסמך האמור.
(ה)
הסכם משכון שנעשה לטובת מוסד בנקאי בידי עולה להבטחת הסכם הלוואה ממוסד בנקאי לעולה, שלגביו חל הסכם המסגרת כאמור בסעיף 2(כה)(1) לתוספת זו.
(ו)
מסמך שענינו הטלת שעבוד על נכסי חברה אורזת לטובת מחזיקי איגרות חוב מגובות בנכסים שהנפיקה חברה כאמור, ובלבד שעורך דין או רואה חשבון אישר את קיומו של תנאי זה.
(ז)
מסמך שענינו רישום הערת אזהרה על נכסי החברה האורזת לטובת מחזיקי איגרות חוב מגובות בנכסים או לטובת הנאמן שנתמנה להם, ובלבד שעורך דין או רואה חשבון אישר את קיומו של תנאי זה; בסעיף קטן זה, ”נאמן“ – כמשמעותו בפרק ה1 לחוק ניירות ערך.
התחייבות או ערבות [תיקון: ק״ת תשמ״א־5, ק״ת תש״ן, ק״ת תשנ״ב, ק״ת תשנ״ט, ק״ת תשס״ד]
(א)
התחייבות או ערבות שניתנו מאת רשות מקומית.
(ב)
ערבות שניתנה להבטחת חוב של רשות מקומית.
(ג)
התחייבות או ערבות שניתנו מאת אגודה שיתופית חקלאית או שניתנו לה מאת חבר מחבריה.
(ד)
ערבות שניתנה להבטחת חוב של אגודה שיתופית חקלאית.
(ה)
תלוש ריבית המחובר לבטוחה ומוצא יחד עמה או שהוא אחד מתוך סדרת תשלומים בין שהסדרה הוצאה בצירוף לבטוחה ובין לאחר מכן בגליון נפרד.
(ו)
התחייבות או ערבות שנתן עובד המדינה או עובד רשות מקומית בקשר עם מילוי תפקידו.
(ז)
ערבות כאמור בסעיף 57(א) לפקודת השטרות, שניתנה על פני שטר שבוייל כדין כשהשטר הוא שטר חליפין או שטר חוב.
(ח)
התחייבות של יצואן לבנק ישראל להבטחת הפרשי ריבית על אשראי מכוון שניתן לו מקרנות למימון היצוא.
(ט)
התחייבות הניתנת מאת מעביד, לשירות התעסוקה, על תשלום משכורת ותשלומים אחרים בעד עובדים תושבי יהודה והשומרון, חבל עזה, רמת הגולן, סיני ודרום סיני.
(י)
התחייבות הניתנת לבנק ישראל להחזרת תעודות מילווה, שהוצהר עליהן כי אבדו, אם יימצאו.
(יא)
ערבות הניתנת מאת החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ בע״מ למוסד בנקאי כבטוחה לפרעון אשראי שנותן המוסד הבנקאי מקרן למימון היצוא או מקרן למימון היבוא לשם היצוא על־פי היתר בנק ישראל.
(יב)
התחייבות או ערבות שנתן חייל כמשמעותו בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955, לצה״ל או למשרד הבטחון עקב מילוי תפקידו.
(יג)
התחייבות או ערבות הניתנים לפי הוראות כל דין.
(יד)
ערובה להבטחת הלוואה כאמור בסעיף 2(כ).
(טו)
(נמחק).
(טז)
התחייבויות או ערבויות להבטחת הסכם הלוואה ממוסד בנקאי לעולה, שלגביו חל הסכם המסגרת כאמור בסעיף 2(כה)(1) לתוספת זו.
(יז)
בטוחות שניתנו לחברה אורזת לשם הבטחת תשלום תזרים המזומנים הנובע מן הנכסים שרכשה או שכרה החברה האורזת, או בטוחות שנתנה החברה האורזת לצורך הבטחת פירעון התשלומים שעליה לפרוע למחזיקי איגרות חוב מגובות בנכסים שהנפיקה החברה האורזת, ובלבד שעורך דין או רואה חשבון אישר את קיומו של תנאי זה.
(יח)
התחייבות תאגיד בנקאי שבו הופקדה מלוא תמורת הנפקת איגרות חוב בהתאם לתקנה 51(ב) לתקנות ניירות ערך (פרטי תשקיף, מבנהו וצורתו), התשכ״ט–1969, למלא את תנאי התשלום כמצוין באיגרות החוב, ובלבד שעורך דין או רואה חשבון אישר את קיומו של תנאי זה.
מסמך נוסף [תיקון: ק״ת תשנ״ו־2]
(א)
מסמך נוסף כאמור בסעיף 9 לתוספת א׳ שניתן מאת אגודה שיתופית חקלאית או שניתן לה מאת חבר מחבריה.
(ב)
מסמך נוסף כאמור בסעיף 9 לתוספת א׳, אם הוא חב בסכום המס שחב בו המסמך העיקרי או פחות ממנו.
שטר נאמנות [תיקון: ק״ת תשנ״ט, ק״ת תש״ס, ק״ת תשס״ד]
(א)
שטר נאמנות בדבר הנפקת איגרות חוב הפטורות ממס על פי הוראות חוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959, ובלבד שהפטור לפי סעיף זה יחול עד כדי סכום המס שהיה חל על כל אותן איגרות חוב לולא היו פטורות ממס וכל עוד הן פטורות.
(ב)
שטר נאמנות או הסכם נאמנות שנערך בין חברה אורזת לבין הנאמן לבין מחזיקי איגרות חוב מגובות בנכסים, ובלבד שעורך דין או רואה חשבון אישר את קיומו של תנאי זה; בפסקה זו, ”נאמן“ – כמשמעותו בפרק ה1 לחוק ניירות ערך.
(ג)
הסכם נאמנות שנערך בין חברה אורזת לבין נאמן שלפיו הבטוחות להלוואות מוחזקות בידו בנאמנות לטובת החברה האורזת; בפסקה זו, ”נאמן“ – כמשמעות בחוק הנאמנות, התשל״ט–1979.
(ד)
שטר נאמנות בדבר הנפקת איגרות חוב ובלבד שאיגרות החוב בוילו כדין בהתאם להוראות סעיף 5 לתוספת א׳ ושהפטור לפי סעיף זה יחול עד לסכום המס ששולם בגין איגרות החוב.
(ה)
שטר נאמנות בדבר הנפקת איגרות חוב העומדות בתנאי סעיף 5(ט), ובלבד שיונפק אישור לקיום תנאי זה; לגבי הנפקת איגרות חוב בבורסה – אישור רשות ניירות ערך, ולגבי הנפקת איגרות חוב שלא בבורסה למשקיע מוסדי – אישור עורך דין או רואה חשבון.
מניה ומסמך בענין מניה [תיקון: ק״ת תשמ״א־5, ק״ת תשמ״ד, ק״ת תשנ״א, ק״ת תשנ״ב־2, ק״ת תשנ״ג, ק״ת תשנ״ג־2, ק״ת תשנ״ג־3, ק״ת תשנ״ו, ק״ת תשנ״ח, ק״ת תשנ״ח־2, ק״ת תש״ס, ס״ח תשע״ו]
(א)
העברת מניה של חברה שאינה פרטית כמשמעותה בפקודת החברות.
(ב)
דו״ח על הקצאת מניות תמורת איגרות חוב באותה חברה, אם איגרות החוב היו מבויילות כדין, בהתאם להוראות סעיף 5 לתוספת א׳ ובלבד שהפטור לפי סעיף זה יחול עד לסכום המס ששולם בגין איגרות החוב.
(ג)
שטר מניה למוכ״ז שהוצא במקום שטר מניה על שם אם הוצא שטר המניה על שם עקב המרת איגרת חוב למוכ״ז של אותה חברה, שבוייל כדין.
(ד)
דו״ח על הקצאת מניות, או שטר העברת מניות, אם נתקיימו בהם כל אלה:
(1)
החברה שהקצתה את המניות היא חברה שאינה פרטית כמשמעותה בפקודת החברות;
(2)
שם החברה אינו נושא את המלים ”בערבון מוגבל“ בתוקף הרשאה שניתנה כאמור בסעיף 23 לאותה פקודה;
(3)
נקבע בתקנותיה של החברה כי זכות ההשתתפות באסיפותיה או זכות ההצבעה בהן נתונה לבעלים הרשומים של מניות היסוד בלבד;
(4)
מדינת ישראל היא הבעלים הרשום של מעל למחצית מסך כל מניות היסוד;
(5)
נקבע בתזכיר ההתאגדות כי החברה לא תשלם דיבידנדה, וכן נקבע בו כי אם החברה תפורק, יועבר רכוש החברה למדינת ישראל או לפקודתה.
(ה)
דו״ח על הקצאת מניות של החברה שניתן לה זכיון או זכיון משנה לפי חוק זכיון צינור הנפט, התשכ״ח–1968.
(ו)
דו״ח על הקצאת מניות בידי חברה עתירת השקעות חוץ כנגד הון שאושר בתכנית מאושרת.
בסעיף קטן זה, ”חברה עתירת השקעות חוץ“ ו”תכנית מאושרת“ – כמשמעותן בחוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959.
(ז)
דו״ח על הקצאת מניות על שם תמורת מניות למוכ״ז של אותה חברה ללא כל תוספת בתמורה, אם המניות למוכ״ז היו מבוילות כדין.
(ח)
דו״ח על הקצאת מניות הטבה אם נתקיימו כל אלה:
(1)
החברה המקצה הינה מפעל מאושר כמשמעותו בחוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959, אשר חלות עליו תקנות איזור סחר חופשי באילת (קביעת מקום באיזור אילת), התשמ״ח–1987 (להלן – החברה);
(2)
הקצאת מניות ההטבה נעשתה רק מתוך פרמיה ששולמה בעד מניות החברה שבגינה הוציאה החברה לפני ההקצאה האמורה דו״ח על הקצאת מניות בפרמיה אשר בויל כדין (להלן – הדו״ח בפרמיה);
(3)
הקצאת מניות ההטבה בידי החברה הינה לאותם בעלי מניות שהיו בעלי מניותיה בעת הוצאת הדו״ח בפרמיה;
(4)
סכום המס שהיה חל על דו״ח הקצאת מניות הטבה אלמלא הוראות סעיף זה אינו עולה על סכום מס הבולים ששולם על הדו״ח בפרמיה שממנה הוקצו מניות ההטבה הכלולות בדו״ח נשוא הפטור שבסעיף זה;
(5)
רואה חשבון מוסמך של החברה אישר את קיום פסקאות (1) עד (4).
(ט)
דו״ח על הקצאת מניות הטבה, שהקצתה אי די בי חברה לאחזקות בע״מ בשנת 1992, וכן דו״חות על הקצאת מניות הטבה, שהוציאו בנק לאומי לישראל בע״מ, בנק הפועלים בע״מ ובנק המזרחי המאוחד בע״מ עד יום י״א בתמוז התשנ״ג (30 ביוני 1993), וכל מסמך אחר הכרוך באותה הקצאה ובלבד שההקצאה אושרה בידי שר האוצר או בידי חברת נכסים מ״י בע״מ.
(י)
הסכם חיתום, הסכם נאמנות, הסכם המשכון והשעבוד של מניות בהון המוצא של אי.די.בי. חברה לאחזקות בע״מ, בנק לאומי לישראל בע״מ, בנק הפועלים בע״מ (להלן – החברות), לרבות מניות הטבה שיחולקו בגינן, כל הזכויות בגין מניות כאמור, כל הזכויות בחשבון שבו יופקדו המניות וכל מסמך אחר הכרוך בהם, שנערכו בקשר לביצוע הצעות מכר על פי הוראת הממשלה של מניות החברות ושל אופציות לרכישת מניות כאמור.
(יא)
דו״חות על הקצאת מניות הטבה שהוצאו בשנים 1996, 1998 או 1999 על ידי בנק דיסקונט לישראל בע״מ, בנק המזרחי המאוחד בע״מ ובנק איגוד לישראל בע״מ, וכל מסמך אחר הכרוך בהקצאות האמורות, ובלבד שההקצאות אושרו בידי שר האוצר או בידי חברת נכסים מ.י. בע״מ.
(יב)
הסכם חיתום, הסכם נאמנות וכל מסמך אחר שהמדינה צד לו, בקשר לביצוע הצעות מכר על פי הוראת הממשלה של מניות בנק דיסקונט לישראל בע״מ, בנק המזרחי המאוחד בע״מ ובנק איגוד לישראל בע״מ, ושל אופציות לרכישת מניות כאמור.
(יג)
דו״ח על הקצאת מניות הטבה שהוצא על ידי מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981, וכל מסמך אחר שהממונה על שוק ההון אישר שהוא כרוך בו ובלבד שהפטור לא יחול לגבי סכום המס המתייחס לשיעור הגבוה מהיחס המזכה; בסעיף קטן זה, ”יחס מזכה“ – יחס שהממונה על שוק ההון אישר שאינו עולה על 50% בין ההון הבסיסי להון הראשוני כמשמעותם בתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (הון עצמי מינימלי הנדרש ממבטח), התשנ״ח–1988.
הסכם ביטוח [תיקון: ק״ת תשנ״ט, ק״ת תשס״ד]
(א)
הסכם לביטוח ימי על יצוא סחורות.
(ב)
הסכם ביטוח שנערך בין חברה אורזת (להלן – החברה) לבין מבטח, שענינו ביטוח הסיכונים הנובעים מרכישת נכסים או שכירתם על ידי החברה ובלבד שעורך דין או רואה חשבון אישר את קיומו של תנאי זה.
[תיקון: ק״ת תשנ״ה]
מסמך שאושר לענין סעיף זה בידי פקיד השומה, כקשור במישרין לשינוי מבנה העומד בתנאי חלק ה׳2 לפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה), והכל אם שינוי המבנה כבר בוצע, או אם הוגשה לגביו בקשה לאישור מוקדם על פי סעיף 103ט לפקודה או על פי סעיף 105ח לפקודה, לפי הענין, ובתנאי שאם לא בוצע שינוי המבנה תוך זמן סביר מיום הגשת הבקשה לא יחול הפטור.
כפל והעתק [תיקון: ק״ת תשנ״ו־2]
כפל וכן העתק מאושר על פי דין של מסמך החייב במס, אם נתקיימו לגביו תנאים אלה:
(1)
המסמך המקורי בוייל כדין;
(2)
על גבי הכפל או ההעתק המאושר על פי דין אושר בכתב, כי המסמך המקורי הוצג בפני המאשר וכן צויין סכום ביולו של המסמך המקורי, ובלבד שהמאשר הוא אחד מאלה:
(א)
המנהל, רק אם באותו מעמד בויל המסמך המקורי;
(ב)
נוטריון;
(ג)
מזכיר ראשי של בית משפט;
(ד)
רשות של המדינה שאליה מוגש מסמך לרישום על פי דין;
(ה)
עורך דין;
(ו)
רואה חשבון;
(ז)
מורשה לחתום חתימת היסב על שטר חוב בשם מוסד בנקאי או מוסד כספי, כמשמעותם בחוק בנק ישראל, כמשמעותם בחוק בנק ישראל, התשי״ד–1954, אף אם תוקף חתימתו מותנה בחתימת מורשה אחר, וכן כל עובד בנק שהוסמך לבייל מסמכים ובלבד שהמסמך המקורי –
(1)
בויל בסימן ובמכונה של אותו מוסד או בסימן בלבד של אותו מוסד, אם ניתן לכך היתר מאת המנהל בהתאם לתקנות מס הבולים על מסמכים (ביול בסימן), התשכ״ח–1967, ותקנות מס הבולים על מסמכים (סימנים שונים שישמשו כבולים), התשכ״ז–1967, או
(2)
בויל כדין רק בבול דבק ואותו מוסד חתום על המסמך או קיבל את המסמך מלקוחו במהלך העסקים הרגיל.
מסמכים שונים [תיקון: ק״ת תשמ״א־3, ק״ת תשמ״א־4, ס״ח תשנ״ב]
(סעיף זה סומן במקור כסעיף 21 ומספרו תוקן בפרסום תיקון טעות; תיקונים מאוחרים יותר התעלמו מתיקון הטעות, ולכן נוספו סעיפים 13 ו־14 לפניו וסעיפים 22 ו־23 אחריו).
(א)
מסמך שנחתם בשם המדינה בלבד או מסמך שכל הצדדים החתומים עליו דינם, על פי דין, כדין המדינה לענין מס בולים, לרבות ערבויות הניתנות מאת המדינה למילוות פיתוח של רשות מקומית, וכן ערבות הניתנת מאת המדינה כבטחון להתחייבות שבמסמך כאמור בסעיף קטן (ט), אם אושרה לצורך זה בידי שר האוצר או מי שהוא הסמיך, ולמעט ערבות אחרת לכל אדם.
(ב)
מכתב אשראי שניתן בישראל המרשה למשוך מחוץ לישראל המחאות שיהיו נפרעות בישראל.
(ג)
מסמך המעביר לערב לחוב שפרע לפי ערבותו את הערובות של החייב הנמצאות בידי הנושה.
(ד)
ערובה שניתנה כבטחון למילווה לפי פקודת המילוות לזמנים קצרים על יבול (בטחון), 1935.
(ה)
מסמך המעיד על העברת נכס למדינה בדרך חובה.
(ו)
שטר מטען.
(ז)
מסמך שיש בו ויתור על נכס הנמצא מחוץ לישראל לטובת אדם שמקום מושבו במקום הימצאו של הנכס, אם הוכח, להנחת דעתו של המנהל, שאין ביכולתו של המוותר לממש את זכויותיו באותו נכס.
(ח)
שטר הטעון רישום בפנקסי מקרקעין.
(ט)
מסמך שמדינת ישראל התחייבה, בהסכם בינה לבין מדינת חוץ, לפטור אותו ממס.
(י)
מסמך שענינו הקמת המפעל כמשמעותו בחוק זכיון צינור הנפט, התשכ״ח–1968, או מילווה או אשראי שמקבל בעל הזכיון או בעל זכיון המשנה לפי החוק האמור או בעל רשיון של בעל הזכיון או כל חברה אחרת שבעל הזכיון קבע אותה ושר האוצר אישר אותה לענין סעיף 22 לתוספת א׳ לחוק האמור, או החברה שהוכח להנחת דעתו של שר האוצר או מי שהוא הסמיך לכך שהיא בשליטת אחד מהם או יותר, או שענינו בטוחה למילווה או לאשראי כאמור, ובלבד ששר האוצר או מי שהסמיך לכך אישר את המסמך לענין סעיף קטן זה.
(יא)
מסמך שנחתם בין מפקד אזור יהודה והשומרון (להלן – האזור) או מי שהוא הסמיכו לכך ובין אדם אחר שמקום מושבו באזור והמתייחס לנכס או לדבר אחר שבאזור או למעשה שנעשה או עומד להיעשות באזור ובלבד שהמסמך מבוייל כדין לפי המשפט החל באזור.
(יב)
(1)
מסמך שנחתם לאחר יום י״ז בניסן התשל״ב (1 באפריל 1972) ועניינו כאחד ייסוד בנק כמשמעותו בפקודת הבנקאות, 1941, והקמת החברה בעלת המניות, כמשמעותה בסעיף 107(5) לפקודת החברות, של בנק כאמור;
(2)
הסכם מיזוג שנחתם בין הבנק כאמור בפסקה (1) לבין בנק אחר או הסכם לרכישת נכסי בנק והתחייבויותיו עבור הבנק כאמור, ובצירוף הסכמי הלוואי;
(3)
דו״ח על הקצאת מניות או מניות שנתחייבו לרכוש עם החתימה על התזכיר של הבנק והחברה כאמור בפסקה (1).
(יג)
מסמך הקשור עם ביצוע חוק רכישת מקרקעין בנגב (חוזה השלום עם מצרים), התש״ם–1980, שאושר לענין סעיף קטן זה בידי ראש מינהל הביצוע שמונה על־פי סעיף 10 לחוק האמור.
(יד)
הרשאה לבא־כוח להשתתף באסיפה כללית של בעלי דירות בבית משותף.
מסמכים הקשורים להפרטת חברה ממשלתית [תיקון: ק״ת תשס״ג]
(א)
מסמכים המפורטים בסעיף קטן (ב) הקשורים במישרין להפרטה של חברה ממשלתית שהיא חברה בהפרטה, אשר מניותיה מוצעות לראשונה לציבור, ובלבד ששר האוצר אישר, לפני שהחברה פרסמה לראשונה תשקיף, כי התקיימו כל אלה:
(1)
החברה היא צד למסמך;
(2)
המסמך קשור במישרין להפרטת החברה.
(ב)
הסכם בדבר מכירה, לרבות העברה או ויתור, של נכסים, זכויות והתחייבויות שהמדינה או תאגיד שהוקם על פי חוק הם צד לו, מסמכי שעבוד, דוח על הקצאת מניות למדינה או למי שהורתה המדינה, הודעה על תיקון תזכיר החברה, דוח הקצאת מניות החברה עקב איחוד וחלוקה מחדש של הון החברה.
(ג)
לענין סעיף זה –
”חברה ממשלתית“ ו”חברה בהפרטה“ – כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975;
”הצעה לציבור“ – כהגדרתה בסעיף 1 לחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968.
מסמך הקשור במישרין לשינוי מבנה [תיקון: ק״ת תשס״ה־3]
מסמך הקשור במישרין לביטול תאגיד שהוקם על פי חוק (להלן – התאגיד), ולהקמה של חברה ממשלתית כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975, במקומו (להלן – החברה) ובלבד שהמנהל, בהתייעצות עם הממונה על התקציבים במשרד האוצר או מי שהוא הסמיך לכך אישר כי התקיימו כל אלה:
(1)
החברה או התאגיד הוא צד למסמך;
(2)
המסמך קשור במישרין לביטולו של התאגיד ולהקמתה של החברה במקומו.


נתקבל בכנסת ביום י׳ בניסן תשכ״א (27 במרס 1961).
  • דוד בן־גוריון
    ראש הממשלה
  • לוי אשכול
    שר האוצר
  • יצחק בן־צבי
    נשיא המדינה
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך היוועצו בעורך-דין.