משנה זבחים א ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש



זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת זבחים · פרק א · משנה ג | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

הפסח ששחטו בשחרית בארבעה עשר שלא לשמו, רבי יהושע מכשיר כאילו נשחט בשלשה עשר.

בן בתירא פוסל כאילו נשחט בין הערבים.

אמר שמעון בן עזאי, מקובל טו אני מפי שבעים ושנים זקן ביום שהושיבו רבי אלעזר בן עזריה בישיבה, שכל הזבחים הנאכלים שנזבחו שלא לשמן, כשרים, אלא שלא עלו לבעלים משום חובה, חוץ מן הפסח ומן החטאת.

ולא הוסיף בן עזאי אלא העולה, ולא הודו לו חכמים.

משנה מנוקדת

[עריכה]

הַפֶּסַח שֶׁשְּׁחָטוֹ בְּשַׁחֲרִית בְּאַרְבָּעָה עֲשַׂר שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ -

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מַכְשִׁיר, כְּאִלּוּ נִשְׁחַט בִּשְׁלֹשָׁה עֲשַׂר.

בֶּן בְּתֵירָא פּוֹסֵל, כְּאִלּוּ נִשְׁחַט בֵּין הָעַרְבַּיִם.


אָמַר שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי:

מְקֻבָּל אֲנִי מִפִּי שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם זָקֵן,

בְּיוֹם שֶׁהוֹשִׁיבוּ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה בַּיְּשִׁיבָה:

שֶׁכָּל הַזְּבָחִים הַנֶּאֱכָלִים שֶׁנִּזְבְּחוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן כְּשֵׁרִים,

אֶלָּא שֶׁלֹּא עָלוּ לַבְּעָלִים מִשּׁוּם חוֹבָה,

חוּץ מִן הַפֶּסַח וּמִן הַחַטָּאת.

וְלֹא הוֹסִיף בֶּן עַזַּאי אֶלָּא הָעוֹלָה,

וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים.

נוסח הרמב"ם

הפסח ששחטו בשחרית בארבעה עשר שלא לשמו רבי יהושע מכשיר כאילו נשחט בשלשה עשר בן בתירה פוסל כאילו נשחט בין הערביים אמר שמעון בן עזאי מקובל אני מפי שבעים ושנים זקנים ביום שהושיבו את רבי אלעזר בן עזריה בישיבה שכל הזבחים הנאכלים שנזבחו שלא לשמן כשרים אלא שלא עלו לבעלים משום חובה חוץ מן הפסח ומן החטאת ולא הוסיף בן עזאי אלא העולה ולא הודו לו חכמים.

פירוש הרמב"ם

הפסח ששחטו בשחרית בארבעה עשר שלא לשמו כו': כבר ידעת מה שאמרה תורה בפסח בין הערבים והודעתיך שפסח ששחטו בלא זמנו שלא לשמו כשר ואומר רבי יהושע שזמנו לענין שלא לשמו הוא זמן שחיטת בין הערבים אבל קודם לכן אם שחטו בתחלת היום לא. בן בתירא אומר יום י"ד מקצתו ראוי ולפיכך כל זמן ששחטו שלא לשמו יום י"ד פסול אפילו בתחלת היום וכבר ידעת שהעולה כליל לאשים כמו שבארנו בתחלת דברינו ואין הלכה כבן עזאי והלכה כבן בתירא:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

רבי יהושע מכשיר. דחשיב ליה כפסח בשאר ימות השנה, הואיל ואין זמנו עד בין הערבים:

בן בתירא פוסל. הואיל ומקצת היום ראוי, הוה ליה כפסח בזמנו יד. והלכה כן בתירא:

שבעים ושנים זקן. להודיעך שבישיבה אחת היו יושבים וכולן הורו כאיש אחד, לכך תני זקן ולא תנא זקנים:

כל הזבחים הנאכלים. אבל עולה לא:

ולא הוסיף בן עזאי. על דברי חכמים לפסול חוץ מפסח וחטאת, אלא עולה:

פירוש תוספות יום טוב

בן בתירא פוסל. פירש הר"ב הואיל ומקצת היום ראוי וכו' ולא דס"ל דכל היום כשר ומש"ה פוסל שלא לשמו. אלא איהו נמי פוסל פסח שנשחט קודם חצות כדתנן במ"ג פ"ה דפסחים. גמרא:

מקובל אני. מסקינן בגמרא דגמרא גמירי ליה לבן עזאי ולית ליה טעמא בגוה. ומכאן ראיה למה שכתבתי במ"ב פ"ב דסוטה דגמירי לה לאו מסיני היא. ועיין במ"ג פ"ג דתמורה:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יד) (על הברטנורא) ולא דס"ל דכל היום כשר ומש"ה פוסל שלא לשמו, אלא איהו נמי פוסל פסח שנשחט קודם חצות כדתנן במ"ג פ"ה דפסחים. גמרא:

(טו) (על המשנה) מקובל. גמרא גמירי ליה ולית ליה טעמא בגויה. גמרא:


פירושים נוספים


העריכה בעיצומה
שימו לב! דף זה כולל תוכן חדש (למעלה) ותוכן ישן (למטה).

יש לשלב ביניהם ואח"כ למחוק תבנית זו.


משנה הקודמת - משנה - סדר קדשים - מסכת זבחים - משנה הבאה


משנה פתוחה

הפסח ששחטו בשחרית בארבעה עשר שלא לשמו -
רבי יהושע מכשיר, כאילו נשחט בשלשה עשר.
בן בתירא פוסל, כאילו נשחט בין הערבים.
אמר שמעון בן עזאי:
מקובל אני מפי שבעים ושנים זקן,
ביום שהושיבו רבי אלעזר בן עזריה בישיבה:
שכל הזבחים הנאכלים שנזבחו שלא לשמן כשרים,
אלא שלא עלו לבעלים משום חובה,
חוץ מן הפסח ומן החטאת.
ולא הוסיף בן עזאי אלא העולה,
ולא הודו לו חכמים.


משנה מנוקדת

הַפֶּסַח שֶׁשְּׁחָטוֹ בְּשַׁחֲרִית בְּאַרְבָּעָה עֲשַׂר שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ -

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מַכְשִׁיר, כְּאִלּוּ נִשְׁחַט בִּשְׁלֹשָׁה עֲשַׂר.
בֶּן בְּתֵירָא פּוֹסֵל, כְּאִלּוּ נִשְׁחַט בֵּין הָעַרְבַּיִם.


אָמַר שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי:
מְקֻבָּל אֲנִי מִפִּי שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם זָקֵן,
בְּיוֹם שֶׁהוֹשִׁיבוּ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה בַּיְּשִׁיבָה:
שֶׁכָּל הַזְּבָחִים הַנֶּאֱכָלִים שֶׁנִּזְבְּחוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן כְּשֵׁרִים,
אֶלָּא שֶׁלֹּא עָלוּ לַבְּעָלִים מִשּׁוּם חוֹבָה,
חוּץ מִן הַפֶּסַח וּמִן הַחַטָּאת.
וְלֹא הוֹסִיף בֶּן עַזַּאי אֶלָּא הָעוֹלָה,
וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים.