ביאור:משלי כג כו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

משלי כג כו: "תְּנָה, בְנִי, לִבְּךָ לִי, וְעֵינֶיךָ דְּרָכַי תרצנה[תִּצֹּרְנָה] -"

תרגום מצודות: בני! תְּנָה (הָכֵן) לבבך להבין אמריי, ואז עיניך דרכי תצורנה, כי תשכיל שהוא דרך הישר -

תרגום ויקיטקסט: בני! תן לי ללמד אותך דבר חשוב הקשור למחשבות ליבך, ולהדריך אותך בנצירת עיניך -


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כג כו.


הקבלות[עריכה]

1. בני ישראל נקראים בניו של ה'. ה' ציווה עליהם בתורה שיתנו לו את ליבם ואת עיניהם, (במדבר טו לט): "וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ, וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מצות ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם, וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם".

אולם בני ישראל לא שמעו בקול ה'. זמן קצר אחרי הציווי (במדבר כה), הם הגיעו לערבות מואב, ונפלו לשוחה עמוקה זונה, ובאר צרה נכריה - מארב מתוכנן של זונות מדייניות ומואביות (ע"פ ס. שרייבר, "משלי שלמה על אישי התורה", עמ' 491-493; במדבר רבה י ב).

2. שלמה היה בנו של דוד. הנטיה שלו ללכת אחרי ליבו ועיניו מתבטאת בדברים שאמר ב(קהלת יא ט): "שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶיךָ וִיטִיבְךָ לִבְּךָ בִּימֵי בְחוּרוֹתֶךָ וְהַלֵּךְ בְּדַרְכֵי לִבְּךָ וּבְמַרְאֵי עֵינֶיךָ וְדָע כִּי עַל כָּל אֵלֶּה יְבִיאֲךָ הָאֱלֹהִים בַּמִּשְׁפָּט". דוד כנראה הכיר את נטיותיו של בנו, ולכן הזהיר אותו: שמור על ליבך ועל עיניך כדי שלא תיפול לשוחה עמוקה של נשים נכריות! אולם שלמה לא שמע בקול אביו, הלך בדרכי ליבו ועיניו וסופו שנכשל (ע"פ ס. שרייבר, "משלי שלמה על מלכות בית דוד", עמ' 540-542).




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/23-26