ביאור:תוספתא/זבחים/א
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
תוספתא מסכת זבחים פרק ראשון
[עריכה]אשם ששחטו שלא לשמו
[עריכה]רבי יהושע אומר: כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן – כשרין, אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה
ר' אליעזר אומר: אף האשם; הפסח – בזמנו, וחטאת והאשם - בכל זמן.
רבי אליעזר אומר: חטאת באה על חטא, ואשם בא על אשמה
מה חטאת, פסולה שלא לשמה - אף אשם, פסול שלא לשמו
אמר לו רבי יהושע: לא! אם אמרת בחטאת, שדמה ניתן למעלה
לפיכך אם שחטה שלא לשמה - פסולה
תאמר באשם, שדמו ניתן למטה? ואם שחטו שלא לשמו – כשר!
אמר לו ר' אליעזר: פסח יוכיח, שדמו ניתן למטה, ואם שחטו שלא לשמו – פסול,
אף אשם, שדמו שנתן למטה, אם שחטו שלא לשמו - יהא פסול!
אמר לו רבי יהושע: לא! אם אמרת בפסח, שיש לו זמן קבוע, ואם שחטו שלא לשמו - פסול
תאמר באשם, שאין לו זמן קבוע? ואם שחטו שלא לשמו – כשר!
ואמר לו ר' אליעזר: חטאת תוכיח, שאין לה זמן קבוע, ואם שחטה שלא לשמה - היא פסולה
אף אשם, שאין לו זמן קבוע, אם שחטו שלא לשמו - יהא פסול!
אמר לו ר' יהושע: נחזור חלילה?
חזר ר' אליעזר ואמר: אף (ויקרא ה יב) "חטאת הוא" (ויקרא ה יט) ו"אשם הוא"
מה חטאת פסולה שלא לשמה, אף אשם פסול שלא לשמו
אמר לו רבי יהושע: בחטאת הוא אומר (ויקרא ד לג) "ושחט אותה לחטאת"
שתהא שחיטתה לשם חטאת
בפסח הוא אומר (שמות יב כז) "זבח פסח הוא לה'", שתהא זביחה לשם פסח
אבל אשם - אינו אומר "אשם הוא" אלא בשעת הקטר חלבים
הוא עצמו, אע"פ שלא הקטיר חלבו - כשר.
אשם בן שנה שהביאו בן שתים, ובן שתים שהביאו בן שנה
תעובר צורתו, ויצא לבית השרפה
עולת נזיר ועולת יולדת ועולת מצורע ששחטו בני שנים עשר חדש ויום אחד
או ששחטן מחוסר זמן בבעלים
ועולין על גבי מזבח, וטעונין נסכים, אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה.
זה הוא כללו של דבר: כל שאינו פוסל בעולת נדבה - אינו פוסל בעולה
וכל הפוסל בחטאת - פוסל באשם, חוץ מן האשם ששחטו שלא לשמו.
קרבנות פסולים שאינם פיגול
[עריכה]כבשים ששחטן לשם כבשים ונמצאו אילים - עלו לצבור לשם אילים.
אילי צבור ששחטן לשם אילים, ונמצאו כבשים - עלו לציבור לשם כבשים
והשאר יעלו על גבי המזבח, וטעונין נסכין.
שחטו לשמו ומלקו שלא לשמו – כשר, שכבר הוכשר בשחיטה
חוץ למקומו - פסול ואין בו כרת
חוץ למקומו וחוץ לזמנו- פסול ואין בו כרת
ורבי שמעון מכשיר בהילוך וכן בחוץ לזמנו וחוץ למקומו.
אמר ר"ש: מצאני יוסי בן רבי בצידן, ואמר לי: הילוך שהיה רבי מאיר פוסל בו, מה היא?
אמרתי לו.
אמר לי, זה טעם אמר לי: לפי שאי אפשר לעבודה שלא שחטה ושלא קבלה ושלא זרקה
אבל אפשר שלא בהילוך: שוחטו בצד המזבח
ר"א אומר: כל הילוך שעבודה צריכה לו - פוסל בעבודה
וכל הילוך שאין עבודה צריכה לו - אינו פוסל בעבודה
איזהו הילוך שעבודה צריכה לו? שחטו וקיבל לילך ולזרקו על גבי המזבח, ובשעת הילוכו חשב עליו
זה הילוך שעבודה צריכה לו
אבל שחט וקיבל לילך להניחו במקום אחר, ובשעת הילוכו חישב עליו
זה הוא הילוך שאין עבודה צריכה לו.
וכן היה ר' אליעזר אומר: אפילו רגלו אחת על גבי הרצפה - פסול
רגלו אחת על גבי הרצפה ורגלו אחת על גבי הלבינה
רגלו אחת על גבי הרצפה ורגלו אחת על גבי הכלי,
שאם ינטל הכלי, ויכול לעמוד בפני עצמו – כשר, ואם לאו - פסול.
קבל בימינו ובשמאלו כאחד – פסול. רבי שמעון מכשיר
היתה שמאל מסייעת את הימין - הכל מודים שהוא כשר.
היה ר"ש אומר: כל שנאמר בו יד - טעון ימין, וכל שלא נאמר בו יד - אין טעון ימין.
כל שנאמר בו אצבע - טעון ימין, וכל שלא נאמר בו אצבע - אין טעון ימין
ר' אלעזר בר רבי שמעון אומר: כל שנאמר בו מתנת יד, שינה במתנה – פסול, בקבלה - כשר
וכל שנאמר בו קבלת יד, שינה בקבלה – פסול, במתנה - כשר.
קיבל הכהן הכשר, קיבל בימינו, קיבל בכלי הקדש - כשר
חזר וקבל פסול, קבל בשמאל, קבל בכלי חול - פסול
קבל הכשר וזרק הפסול, קבל הפסול וזרק הכשר - פסול.
קבלת הדם
[עריכה]דרש רבי עקיבה: מנין לקבלת הדם שלא תהא אלא בכהן תמים ובכלי שרת?
ראו משנה ג, א. |
ת"ל (ויקרא א ה) והקריבו בני אהרן את הדם אליו
יכול זו זריקה? - כשהוא אומר "וזרקו" - זו זריקה אמורה
הא אינו אומר כאן "והקריבו", אלא זו קבלה
מקיש קבלה לזריקה: מה זריקה, בכהן תמים ובכלי שרת - אף בקבלה, בכהן תמים ובכלי שרת
ולהלן הוא אומר (שמות מ טו) ומשחת אותם וכהנו לי
מה כהן האמור להלן, בכהן תמים וכלי שרת - אף כהן האמור כאן - כהן תמים וכלי שרת
א"ל ר"ט: עקיבה, עד מתי אתה מגבב ומביא עלינו
אקפח את בני אם לא הפרש שמעתי בין קבלה לזריקה
ואתה השוותה קבלה לזריקה!
אמר לו: תרשני לומר לפניך מה שלמדתני? אמר לו: אמור
אמר לו: קבלה לא עשה בה מחשבה כמעשה, זריקה עשה בה מחשבה כמעשה
המקבל בחוץ - כשר, הזורק בחוץ - פסול
קבלוהו פסולין - אין חייבין עליו, זרקוהו פסולין - חייבין עליו
אמר לו: העבודה, שלא היטיתה ימין ושמאל
אני שמעתי ולא היה לי לפרש, ואתה דורש ומסכים להלכה!
הא כל הפורש ממך - כפורש מחייו.
דם פרת חטאת - שוחט בימינו ומקבל בשמאלו, ומזה באצבע הימנית. ואם שינה פסול
רבי יהודה אומר: בימינו היה שוחט, ונותן את הסכין לפניו, או לזה שעומד בצידו
ומקבלו בימינו ומערה בשמאלו, ומזה באצבע הימנית. ואם שינה - פסול.
הזיות שבפרה, היזן שלא לשמן, או שאינן מכוונות
או שחיסר אחת מהן - שטבל אחת והזה שתים, או שטבל שתים והזה אחת - הרי אלו פסולות.
הזיות שבמצורע, שהיזן שלא לשמן, שאינן מכוונות - הרי אלו כשרות.
דם אשמו של מצורע - מקבל בימינו ומערה בשמאלו, ומזה באצבע הימנית. ואם שנה - פסול
פינה משמאלו לימינו וערה לשמאלו, וחזר והזה בימינו - פסול
לא מפני ששינה פסול, אלא שחיסר הלוג טיפה כל שהוא.
דם כל הנתנין למעלן שנתנן שלא כדרכן, או שאינן מכוונות - הרי אלו כשרין.
דם הנתנין למגען שנתנן שלא כדרכן, או שמכוון שלא כנגד היסוד - הרי אלו פסולין.
דם כל הניתנין למעלן מקצת כלי, ונותן ביד, ואם נתן בכלי - פסול
לוג שמן של מצורע - נוטל בימינו ומקבל בשמאלו, ומזה באצבע הימנית. ואם שינה פסול
אבל בעוף אינו כן, אלא שבעולת העוף ממצה מעצמו, ובחטאת העוף מזה וממצה מעצמו
כולן שקבלו ביד והיזוה בכלי, בכלי והיזוה ביד - הרי אלו פסולין.
הקטר חלבין ואימורין ועצים שנתנן ע"ג האישים, בין ביד בין בכלי, בין בשמאלו בין בימינו
הרי אלו כשרין
היין שנסכו בקסווה, הקומץ והלבונה, ומנחת כהנים, ומנחת כהן משיח, ומנחת נסכים שקדשו בכלי
שנתן על גבי האישים, בין ביד בין בכלי, בין בימין בין בשמאל - הרי אלו כשרין.
וכולן שניסכו בקסווה, ונסכו בהין – כשר. ביד ובכלי חול - פסול
א' ניסוך המים וא' ניסוך היין, שנסכו בין בהין בין בקרקעות, בין בקסווה בין במניקות - הרי אלו כשרין.