ביאור:ספרי דברים/ניצבים
ספרי דברים לפרשת ניצבים-וילך[עריכה]
פיסקה שד[עריכה]
על דברים לא יד
לדברי ר' שמעון קיבל משה את הגזירה על מותו, וביקש רק שימונה לו מחליף ראוי. |
רבי שמעון בן יוחי אומר: ברוך דיין האמת אדון כל המעשים, שאין עולה ומשוא פנים לפניו!
וכן הוא אומר (מיכה ז ה-ז) "אל תאמינו ברע ואל תבטחו באלוף... ואני בה' אצפה".
הראיני אדם נאמן שיעמוד על ישראל, שאצא ידיהם לשלום
וכן הוא אומר (במדבר כז יז) "אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם"
ואומר (במדבר כז יח) "ויאמר ה' אל משה קח לך את יהושע בן נון"
ואומר (שיר השירים ח ח) "אחות לנו קטנה ושדים אין לה"
למרות שלא התקבלה בקשתו של משה, ובתקופות מסוימות אכן נפוצו ישראל 'כצאן אשר אין להם רועה' ולא היו להם מנהיגים ראויים להצילם ('שדיים'), הגן עליהם הקב"ה עצמו אפילו בתקופות אלה והצילם. וראו ספרי במדבר שם, מדרש על שיר השירים א ח, העוסק בדימוי הצאן. |
בימי אחאב מלך ישראל ובימי יהושפט מלך יהודה
היו (מלכים א כב יז) "ישראל נפוצים על ההרים כצאן אשר אין להם רועה"
(במדבר כז יז) "ולא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה".
פיסקה שה[עריכה]
על דברים לא יד
(במדבר כז יח) "ויאמר ה' אל משה קח לך את יהושע בן נון" - קח לך, גברתן גיבור כמותך.
"קח לך", אינו אלא בלקיחה; לפי שאין חבר נקנה אלא בקשי קשין
מכאן אמרו: (אדר"נ ח ג) יקנה אדם חבר לעצמו שיהא קורא עמו ושונה עמו
אוכל עמו ושותה עמו וגולה לו סתריו,
וכן הוא אומר (קהלת ד ט-יב) "טובים השנים מן האחד... והחוט המשולש לא במהרה ינתק"
ויהא שואל ודורש ומורה הוריות בחייך,
שכשתפטר מן העולם לא יהו ישראל אומרים לו: בחיי רבך לא היית מדבר, ועכשיו אתה מדבר?
ויש אומרים: העמידו מן הארץ והושיבו בין ברכיו
והיה משה וישראל מגביהים ראשיהם לשמוע דבריו של יהושע
יהושע מוצג כתלמיד המכבד את רבו, בניגוד לפשט שבספר יהושע, ראו למשל יהושע כד, שבו מוזכר משה רק פעם אחת. |
רבי נתן אומר: היה משה מתעצב בלבו שלא עמד אחד מבניו
אמר לו הקדוש ברוך הוא: במה אתה מתעצב בלבך שלא עמד אחד מבניך?
והלא בני אהרן אחיך כאילו בניך הם; אף אדם שאני מעמיד על ישראל ילך ויעמוד על פתחו של אלעזר
משל למה הדבר דומה? - למלך בשר ודם שהיה לו בן ולא היה ראוי למלכות
נטל המלכות ממנו ונתנו לבן אוהבו. אמר לו: אף על פי שנתתי לך גדולה, לך ועמוד על פתחו של בני
כך אמר הקדוש ברוך הוא ליהושע: אף על פי שנתתי לך גדולה, לך ועמוד על פתחו של אלעזר
שנאמר (במדבר כז כא) "ולפני אלעזר הכהן יעמוד".
באותה שעה נתגבר כחו של משה, והיה מחזק את יהושע לעיני כל ישראל
שנאמר (דברים לא ז) "ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו לעיני כל ישראל חזק ואמץ"
הדרשה על הגדיים קשורה לשיר השירים א ח, שלא צוטט לפנינו. משה מטיף ליהושע שימנע מכעס על ישראל, בניגוד לו עצמו, שכעס על העם במי מריבה, וכינה אותם (במדבר כ י 'המורים'. |
אל תקפיד עליהם על כל מה שהם עושים, שאף רבונם לא הקפיד עליהם על כל מה שעשו
וכן הוא אומר (הושע יא א) "כי נער ישראל ואוהבהו"
רבי נחמיה אומר: אין לי רשות. הא יש לי רשות - אכניסם בצד אהלי רועים שיהו יושבים בו.
מות משה נקשר כאן לאגדות החורבן, גם בגלל האוירה הקודרת, אבל ראו אדר"נ יז ג-ד. גם שם הוצמדו שני הנושאים, ששניהם מכילים דרשות על שיר השירים א ח. |
וראה ריבה אחת מלקטת שעורים מתחת רגלי בהמתם של ערביים
כיון שראתה את רבן יוחנן בן זכיי - נתעטפה בשערה ועמדה לפניו
ואמרה לו: רבי פרנסני. אמר לה: בת מי את? אמרה לו: בתו של נקדימון בן גוריון אני
אמרה לו: רבי, זכור אתה כשחתמת בכתובתי?
אמר להם רבן יוחנן בן זכיי לתלמידיו: אני חתמתי על כתובתה של זו
והייתי קורא בה אלף אלפים דינרי זהב של בית חמיה
ושל בית ריבה זו לא היו נכנסים להשתחוות בהר הבית, עד שהיו פורסים להם כלי מילת בדי משי תחת רגליהם
נכנסים ומשתחוים וחוזרים לבתיהם בשמחה.
וכל ימי בקשתי מקרא זה ומצאתיו (שיר השירים א ח) "אם לא תדעי לך היפה בנשים
צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיותיך על משכנות הרועים" אל תהי קורא גדיותיך אלא גויותיך
שכל זמן שישראל עושים רצונו של מקום - אין כל אומה ומלכות שולטת בהם
וכשאין ישראל עושים רצונו של מקום - מוסרם ביד אומה שפלה ערביים
ולא ביד אומה שפלה אלא תחת רגלי בהמתם של אומה שפלה.
בשנה אחת מתו שלשה צדיקים: משה ואהרן ומרים שוב לא מצאו ישראל נחת רוח אחרי משה,
שנאמר (זכריה יא ח) "ואכחיד את שלשת הרועים בירח אחד"
וכי בירח אחד מתו? והלא בשנה אחת מתו, שנאמר (תהלים מז י) "נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם"
מת אהרן - בטל עמוד ענן, וחזרו שניהם בזכות משה. מת משה - בטלו שלשתם ולא חזרו
אחרי מות אהרון חושדים ישראל במשה שהוא שהרג אותו, וכדי להפיג את החשד הוא נזקק להפגנת אבל מהשמים. |
אמר להם: אלהים גנזו לחיי העולם הבא - ולא היו מאמינים לו
אמרו לו: אנו יודעים בך שאכזרי אתה. שמא אמר לפניך דבר שאינו הגון וקנסת עליו מיתה?
מה עשה הקדוש ברוך הוא? הביא מטתו של אהרן ותלאה בשמי שמים
והיה הקדוש ברוך הוא עומד בהספד עליו, ומלאכי שרת עונים אחריו
ומה היו אומרים? (מלאכי ב ו) "תורת אמת היתה בפיהו ועולה לא נמצא בשפתיו
בשלום ובמישור הלך אתי, ורבים השיב מעון."
הלך ועמד לפניו, אמר לו: משה, תן לי נשמתך!
אמר לו במקום שאני יושב אין לך רשות לעמוד, ואתה אומר לי תן לי נשמתך? גער בו ויצא בנזיפה
הלך מלאך המות והשיב דברים לפני הגבורה
לפנינו דרשה על איוב כח פס' יב-יד ופס' כא-כג, המבוססת על קריאת התהליך של חיפוש החכמה כתהליך שבו הקב"ה שולח את מלאך המוות לחפש את משה, וכל הבריאה משיבה את פני המלאך ריקם ומעלימה מעיניו את משה; לבסוף ממית הקב"ה עצמו את משה, כפי שהבטיח לו. הקב"ה מתאבל על משה יותר משיהושע התאבל עליו! |
הלך אצל הים, אמר לו: משה, ראית אותו? אמר לו: מיום שהעביר את ישראל בתוכי לא ראיתיו
הלך אצל הרים וגבעות, אמר להם: משה, ראיתם אותו?
אמרו לו: מיום שקבלו ישראל את התורה על הר סיני לא ראינו אותו
הלך אצל גיהנם, אמר לה: משה, ראית אותו? אמרה לו: שמו שמעתי, אותו לא ראיתי
הלך אצל מלאכי שרת, אמר להם: משה, ראיתם אותו? אמרו לו: לך אצל בני אדם
הלך אצל ישראל, אמר להם: משה, ראיתם אותו? אמרו לו: אלהים הבין דרכו (לפי איוב כח כג)
אלהים גנזו לחיי העולם הבא, ואין כל בריה יודעת בו
שנאמר (דברים לד ו) "ויקבור אותו בגיא"
וכיון שמת משה היה יהושע בוכה ומצעק ומתאבל עליו במרד,
והיה אומר: אבי אבי, רבי רבי, אבי שגדלני, רבי שלמדני תורה
והיה מתאבל עליו ימים רבים, עד שאמר לו הקדוש ברוך הוא ליהושע: יהושע, עד כמה אתה מתאבל והולך
וכי לך בלבד מת משה? והלא לא מת אלא לי!
שמיום שמת אבל גדול הוא לפני, שנאמר (ישעיה כב יב) "ויקרא ה' אלהים ביום ההוא לבכי ולמספד" וגו'