ביאור:דברים יז יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




סוג המשטר תלוי ברצון העם[עריכה]

בתורה ישנן הנחיות רבות לגבי אופי המשטר שיש להקים במדינה, אבל יש גם פרטים שהתורה משאירה לבחירת הציבור. אחד מהם הוא השאלה האם למנות מלך:

(דברים יז יד): "כִּי תָבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ, וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי - שום תשים עָלַיך מלָךְ אֲשֶׁר יבחר ה' אֶלהיך בו..."

מלך הוא שליט בעל סמכות מוחלטת, שכל האזרחים הם עבדים שלו ; השאלה אם למנות מלך היא למעשה שאלה על סמכויות השלטון - האם השלטון צריך להסתפק באכיפת החוקים (על-ידי שופטים ושוטרים, שנזכרו בפרק טז), או שהשלטון צריך להחזיק בידו סמכויות של כפיה וציווי מעבר לאכיפת החוקים.

ואמרת אשימה עליי מלך - איסור, רשות או מצוה?[עריכה]

כי = כאשר.

ואמרת 'אשימה עלי מלך' = תגיד לעצמך "אני רוצה לשים עליי מלך". כי תבוא.... ואמרת = כאשר תבוא ותחליט שאתה רוצה מלך, אז שום תשים עליך מלך אשר יבחר ה' , תמנה את המלך שה' יבחר ( כמו שמוסבר בפסוק הבא ).

כך פירש הנצי"ב : " "לפי לשון זה היה במשמע שאין זה מצווה במוחלט למנות מלך אלא רשות, כמו (דברים יב כ) ' ואמרת אוכלה בשר '; והרי ידוע בדברי חז"ל דמצווה למנות מלך! ואם כן, למה כתיב ' ואמרת '? ונראה, דמשום דהנהגת המדינה משתנה, אם מתנהג על פי דעת מלוכה או על פי דעת העם ונבחריהם, ויש מדינה שאינה יכולה לסבול דעת מלוכה, ויש מדינה שבלא מלך הרי היא כספינה בלי קברניט, ודבר זה אי אפשר לעשות על פי מצוות עשה, שהרי בעניין השייך להנהגת הכלל נוגע לסכנת נפשות שדוחה מצוות עשה, משום הכי לא אפשר לצוות בהחלט למנות מלך, כל זמן שלא עלה בהסכמת העם לסבול עול מלך, על פי שרואים מדינות אשר סביבותיהם מתנהגים בסדר יותר נכון, או אז מצוות עשה לסנהדרין למנות מלך. ומשום הכי כתיב 'ואמרת', שיהא העם מבקשים כך, אז 'שום תשים'. ומכל מקום, אין סנהדרין מצווים עד שיאמרו העם שרוצים הנהגת מלך..." " (העמק דבר) .

יש שפירשו, שהמילים "ואמרת אשימה עליי מלך" הן מצוה - בני ישראל מצווים להגיד שהם רוצים מלך, ואז למנות מלך: " "על דעת רבותינו... מצוה שיבואו לפני הכהנים הלוים ואל השופט, ויאמרו להם 'רצוננו שנשים עלינו מלך'." " (רמב"ן) , " "אני מצוך שתאמר אל הנביא והסנהדרין, "אשימה עלי מלך"" " (מלבי"ם) . הם פירשו כך גם את דברי ר' יהודה: " "אמר ר' יהודה, והלא מצוה היא מן התורה לשאול להם מלך, שנאמר שום תשים עליך מלך אשר יבחר ה' א-להיך בו" " (ספרי) . אולם, בדעה זו ישנן כמה בעיות (רוב הציטוטים הם מדברי אברבנאל) :

  • כל המצוות הקשורות למינוי מנהיגים הן מצוות מעשיות - חלקן תלויות בבני ישראל ("שופטים ושוטרים תתן לך" - דברים טז), וחלקן תלויות בה' ("נביא מקרבך מאחיך כמוני יקים לך ה' - אליו תשמעון" - דברים יח). בשום מקום אין מצוה להגיד שרוצים למנות מנהיג כלשהו, ואין טעם במצוה כזאת - אם צריך למנות מנהיג, אז ממנים, או מחכים שה' ימנה: " "והוא כעניין הנביא, שלא היה צריך לישראל שישאלו נביא, כיון שאינו בידיהם, אבל השם יתברך יקים אותו ברצונו" ".
  • גם חז"ל לא פירשו שיש מצוה להגיד שרוצים מלך: " "רז"ל במסכת סנהדרין... כשאמרו... נצטוו ישראל בכניסתן לארץ להעמיד להם מלך... לא סמכו מצות המלך אל "ואמרת אשימה עלי מלך", בהיותו הפסוק הראשון, אבל סמכו ל"שום תשים עליך מלך אשר יבחר ה' אלהיך בו", והוא המורה שאין הפסוק הראשון מצוה כי אם הגדת העתיד, והמצוה היא בפסוק השני... ויהיה כוח המאמר, שנצטוו ישראל בכניסתם לארץ, שכאשר ישאלו ישראל מלך, שאז ישימו מי שיבחר בו השם יתברך ושיהיה מקרב אחיהם, לא שימנו עליהם מלך בסתם" ".
  • וגם הראשונים, שמנו את תרי"ג מצוות התורה, לא מנו כמצוה בפני-עצמה להגיד שרוצים מלך: " "אם היתה שאלת המלך מצוה בפני ‏עצמה שישאלו אותו, יתחייב שתהיה מצוה שנית שישימו עליהם מלך אשר יבחר בו השם יתברך מקרב אחיהם, שהם שתי מצוות עשה מתחלפות, האחת שישאלו מלך, והשניה שיהיה מקרב אחיהם אותו אשר יבחר השם יתברך, וזה לא קיבל אחד ממוני המצות, אלא שהיא מצות עשה אחת, לשום מלך מקרב אחיהם" " (אברבנאל) .
  • גם אם אפשר להבין את המצוה להגיד "אשימה עליי מלך", קשה להבין מדוע יש מצוה להגיד "אשימה עליי מלך ככל הגויים": " "השאלה ראוי שתהיה מפני שציווה הקב"ה עליה, לא להיות כן לגוים. הראית כלשון הזה בשאר המצות, שיאמר עשו זה ככל הגוים?! אבל הוא בהפך, שהזהירנו "לא תעשה כמעשיהם"!" "
  • כשבני ישראל ביקשו מלך בימי שמואל, שמואל הוכיח אותם על כך. המפרשים הציעו סיבות שונות מדוע שמואל התנגד למלוכה , אולם גם אם אפשר להבין את שמואל, קשה להבין את בני ישראל - מדוע בני ישראל לא השתמשו בפסוק שלנו כראיה לכך שבקשתם היא כשרה? " "כאשר ישראל שאלו מלך, לא שאלו ‏אותו לשום מצוה, כי לא אמרו "תנה לנו מלך כאשר ציווה ה' את משה", אבל אמרו "תנה לנו מלך לשפטנו ככל הגויים". וכאשר שמואל הוכיחם על זה, איך לא השיבוהו "מה פשענו ומה חטאתנו, הלא ח' ציווה לעשותו?!" אם לא שהיה מקובל וידוע ביניהם, ששאלת המלך איננה מצוה, ושהם שאלוהו ליצרם הרע." "
  • כל המנהיגים הצדיקים שעמדו בעם ישראל, החל מיהושע בן נון ועד שמואל, לא אמרו שהם רוצים מלך: " "אם היתה שאלת המלך בסתם דבר נאות ומצוה ממצות התורה, ולא היה החטא כי אם באופן השאלה או תכליתה או זמנה או כונתה, למה אם כן יהושע ושאר שופטי ישראל שבאו אחריו לא התעוררו להמליך מלך בישראל, כיון שהיתה המצוה עליהם בהכנסתם לארץ? ואיך עברו כולם על זאת המצוה בהיותם בארץ אחרי הכבוש והחלוק?" ".

ויש שפירשו להיפך, שהמילים "ואמרת אשימה עליי מלך" הן תיאור של יצר הרע, המסית את בני ישראל להתרחק מה': " "ר' נהוראי אומר, הפסוק בגנאי ישראל הוא מדבר" " (ספרי) , " "ואם תאמרו שאיני יודע שסופכם לעזבני, כבר הזהרתי ע"י משה ואמרתי לו: הואיל וסופן לבקש להן מלך בשר ודם, מהן ימליכו עליהן, לא מלך נכרי" " ( דברים רבה ה ח ) . לפי זה יש לפרש את מבנה הפסוק "כי תבוא... ואמרת ... שום תשים..." כמו הפסוקים ב (דברים ד כה): "כִּי תוֹלִיד בָּנִים וּבְנֵי בָנִים וְנוֹשַׁנְתֶּם בָּאָרֶץ, וְהִשְׁחַתֶּם וַעֲשִׂיתֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כֹּל, וַעֲשִׂיתֶם הָרַע בְּעֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ לְהַכְעִיסוֹ... בַּצַּר לְךָ, וּמְצָאוּךָ כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְּקֹלוֹ": כאשר תבוא אל הארץ, ותחטא בבקשת מלך, תשתדל לתקן את החטא בכך שתמנה רק מלך שה' בחר, ורק מקרב אחיך (אברבנאל) .

  • אולם, בפרשה שלנו לא נזכר דבר רע כלשהו ביחס לבקשת המלך - בניגוד לפרק ד, שם נאמר והשחתם מלשון שחיתות וקלקול, אצלנו לא נאמר שבקשת המלך היא מושחתת או פגומה, אלא שהיא תלויה ברצון העם.

ככל הגויים - תפקיד המלך[עריכה]

המילים "אשימה עליי מלך ככל הגויים אשר סביבותיי" רומזות לתפקידו של המלך - לאחד את עם ישראל לגוי אחד ולייצג אותו בכבוד בפני הגויים. זה התפקיד שלשמו מותר, אם רוצים, למנות מלך.

מפרשיות אחרות בספר דברים ניתן ללמוד מה אינו תפקיד של המלך:

א. שיפוט - שהרי השופטים כבר נזכרו בפרק הקודם (דברים טז): "שופטים ושוטרים תתן לך... ושפטו את העם משפט צדק".

ב. מלחמה - שהרי בפרשות המלחמה (דברים כ) נזכרו רק שופטים, שוטרים וכהנים - לא נזכר כלל מלך. גם בפסוק שלנו נאמר "וירשתה וישבת בה", כלומר, מותר למנות מלך רק לאחר שיורשים את הארץ ויושבים בה בשלוה, ולא כדי לכבוש את הארץ ולהילחם באויביה.

למעשה, בכל התורה, אין אפילו פסוק אחד שמתאר תפקיד כלשהו של המלך! בעולם של התורה אין כל צורך במלך.

מכאן, שהמלך שנזכר בתורה, בין אם מינויו הוא רשות או חובה, הוא "מלך" ייצוגי בלבד - אין לו כל סמכויות. משמעות הפסוק היא: "אם אתם מקנאים בגויים, ורוצים שיהיה לכם מלך - אז מותר לכם למנות 'מלך' ייצוגי בלבד; לא מלך אמיתי שמשעבד את האזרחים, אלא 'מלך' שכל תפקידו הוא לייצג את האומה כלפי עמים אחרים".

מכאן אפשר להסביר את חטאם של בני ישראל בימי שמואל. הם ביקשו בפירוש שהמלך ישפוט אותם ויילחם את מלחמותיהם, ולכן הבקשה שלהם נחשבה למאיסה בה' ( פירוט והסברים נוספים ).



הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:סוג המשטר תלוי ברצון העם


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-11-03.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/dvrim/dm-17-14