ביאור:סדר הנחת תפילין

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

סדר הנחת תפילין[עריכה]

ר' מהדורה ללא ביאור

לשם יחוד[עריכה]

יש האומרים לפני ההנחה:

יחוד - הכרת הנקודה המאחדת בבריאה ובמציאות, שהכל אחד הוא, מאת האחד ולמען האחד.
בדחילו ורחימו - ביראה (השתאות ופחד) ואהבה, התחושות שלי כלפי הקב"ה
יחוד שמות - ע"פ הקבלה זהו תפקידנו בעולם, לזהות את "שמות ה'" השונים ו'ליחד' אותם לשם אחד
בשם כל ישראל - אני מתאחד עם כל ישראל באמרי תפילה זו בשמם, וגם מיחד את שם הוי"ה עם שם "כל ישראל" של הקב"ה
לקים מצות בוראי - בדומה לשבת משמעות קודש (אחדות הבורא במציאות), לאומית (יציאת מצרים) ועולמית (ממשלת העולם)
בכל פרטיה ודקדוקיה וכוונותיה - ר' פרי עץ חיים - שער התפילין (י') וכן עולת ראי"ה - תפילין
אמן סלה - גם ראשי תיבות אין סוף

לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ.
לְיַחֵד שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים
בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל:
הִנְנִי מְכַוֵּן בַּהֲנָחַת תְּפִלִּין לְקַיֵּם מִצְוַת בּוֹרְאִי -
שֶׁצִּוָּנוּ לְהָנִיחַ תְּפִלִּין.
כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתוֹ וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ. וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ.
וְהֵם אַרְבַּע פַּרְשִׁיּוֹת אֵלּוּ: (א) שְׁמַע. (ב) וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ. (ג) קַדֶּשׁ. (ד) וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ.
שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם יִחוּדוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ בָּעוֹלָם.
וְשֶׁנִּזְכֹּר נִסִּים וְנִפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ בְּהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרָיִם.
וַאֲשֶׁר לוֹ הַכֹּחַ וְהַמֶּמְשָׁלָה בָּעֶלְיוֹנִים וּבַתַּחְתּוֹנִים לַעֲשׂוֹת בָּהֶם כִּרְצוֹנוֹ:
וְצִוָּנוּ לְהָנִיחַ עַל הַיָּד
לְזִכְרוֹן זְרוֹעַ הַנְּטוּיָה.
וְשֶׁהִיא נֶגֶד הַלֵּב לְשַׁעְבֵּד בָּזֶה תַּאֲוַת וּמַחְשְׁבוֹת לִבֵּנוּ לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ.
וְעַל הָרֹאשׁ נֶגֶד הַמֹּחַ.
שֶׁהַנְּשָׁמָה שֶׁבְּמֹחִי עִם שְׁאָר חוּשַׁי וְכֹחוֹתַי
כֻּלָּם יִהְיוּ מְשֻׁעְבָּדִים לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ:
וּמִשֶּׁפַע מִצְוַת תְּפִלִּין יִתְמַשֵּׁךְ עָלַי לִהְיוֹת לִי חַיִּים אֲרֻכִים וְשֶׁפַע קֹדֶשׁ וּמַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת. בְּלִי הִרְהוּר חֵטְא וְעָוֹן כְּלָל.
וְשֶׁלֹּא יְפַתֵּנוּ וְלֹא יִתְגָּרֶה בָּנוּ יֵצֶר הָרָע. וְיַנִיחֵנוּ לַעֲבֹד אֶת יְהֹוָה כַּאֲשֶׁר עִם לְבָבֵנוּ.
וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ. יי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ.
שֶׁתְּהֵא חֲשׁוּבָה מִצְוַת הֲנָחַת תְּפִלִּין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
כְּאִלּוּ קִיַּמְתִּיהָ בְּכָל פְּרָטֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ וְכַוָּנוֹתֶיהָ וְתַרְיַ"ג מִצְוֹת הַתְּלוּיִם בָּהּ.
אָמֵן סֶלָה.

הברכות[עריכה]

יניח תפילין של יד על השריר הגדול בחלק העליון של היד החלשה יותר, כשהקופסא נטויה מעט לצד הלב.
(איטר - כלומר מי שהוא שמאלי - יניח על יד ימין, וע"פ חלק מהמקובלים, אם עושה לפחות מלאכה אחת בימין - יניח על שמאל),
ויברך לפני ההידוק:

בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ - מֶלֶךְ הָעוֹלָם,
אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו
וְצִוָּנוּ לְהָנִיחַ תְּפִלִּין.

מיד יהדק את הרצועה, ויכרוך שבע כריכות סביב היד [בין המרפק לכף היד],
(את הספירה אפשר לעשות בליבו, בעזרת הפסוקים המופיעים להלן בעלי שבע תיבות כל אחת)
ישים את הרצועה בין האמה לקמיצה
ומיד בלי הפסק יניח תפילין של ראש על מקומם.

לפי מנהג אשכנז יברך בלחש :

בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ - מֶלֶךְ הָעוֹלָם
אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת תְּפִלִּין.
ואחר שיהדק הרצועה על ראשו (על ידי משיכת הקשר בערפו) יאמר:
בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.

ולפי שאר המנהגים מניחים תפילין של ראש בלי ברכה נוספת.

קשר הרצועה יהיה על העורף בגזע המוח, מעל אמצעו אך לפני המעבר בין העורף לגולגולת.
התפילין עצמן יהיו מונחות מעל היכן שמתחילות לצמוח שערות הבלורית.

יש האומרים אחרי ההנחה:

הפסוקים שאחרי ההנחה: אמירות מורכבות משבע או שלש תיבות, ובהם הספירות חכמה ובינה, חסד וגבורה.

וּמֵחָכְמָתְךָ אֵל עֶלְיוֹן תַּאֲצִיל עָלַי, וּמִבִּינָתְךָ תְּבִינֵנִי.
וּבְחַסְדְּךָ תַּגְדִּיל עָלַי, וּבִגְבוּרָתְךָ תַּצְמִית אוֹיְבַי וְקָמַי.
וְשֶׁמֶן הַטּוֹב תָּרִיק עַל שִׁבְעָה קְנֵי הַמְּנוֹרָה,
לְהַשְׁפִּיעַ טוּבְךָ לִבְרִיּוֹתֶיךָ.
פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן. (תהלים קמה, טז).

גם בפסוקים אלו שבע עניינים: (א) זמן (לעולם) (ב) צדק (ג) משפט (ד) חסד (ה) רחמים (ו) אמונה (כלומר יושר ואמת) (ז) ידיעת ה'

יכרוך רצועה של יד שלש כריכות סביב האצבע האמצעית, ויאמר:

וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי - לְעוֹלָם,
וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי - בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים.
וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי - בֶּאֱמוּנָה, וְיָדַעַתְּ אֶת יי. (הושע - נבואת יום יזרעאל)

מסיימים על ידי יצירת אות ש' על היד ואחר הנחת התפילין יש הנוהגים לומר פרשיות אלו (ואם אין זמן יאמרם אחרי התפילה):

קדש לי[עריכה]

א וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. ב קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה לִי הוּא. ג וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיא יְהֹוָה אֶתְכֶם מִזֶּה וְלֹא יֵאָכֵל חָמֵץ. ד הַיּוֹם אַתֶּם יֹצְאִים בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב. ה וְהָיָה כִי יְבִיאֲךָ יְהוָה אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ וְעָבַדְתָּ אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה. ו שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי חַג לַיהוָה. ז מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ. ח וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְהוָה לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם. ט וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת יְהוָה בְּפִיךָ כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ יְהֹוָה מִמִּצְרָיִם. י וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ מִיָּמִים יָמִימָה. (שמות יג, א-י)

והיה כי יביאך[עריכה]

יא וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ יְהוָה אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְךָ וְלַאֲבֹתֶיךָ וּנְתָנָהּ לָךְ. יב וְהַעֲבַרְתָּ כָל פֶּטֶר רֶחֶם לַיהֹוָה וְכָל פֶּטֶר שֶׁגֶר בְּהֵמָה אֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ הַזְּכָרִים לַיהוָה. יג וְכָל פֶּטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה. יד וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יְהוָה מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים. טו וַיְהִי כִּי הִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ וַיַּהֲרֹג יְהֹוָה כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר אָדָם וְעַד בְּכוֹר בְּהֵמָה עַל כֵּן אֲנִי זֹבֵחַ לַיהוָה כָּל פֶּטֶר רֶחֶם הַזְּכָרִים וְכָל בְּכוֹר בָּנַי אֶפְדֶּה. טז וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יְהוָה מִמִּצְרָיִם. (שמות יג, יא-טז)