הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זריעה = התחלת פעולה[עריכה]

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ערך מילוני בוויקימילון: זריעה

דרכו של הצמח באדמה, וכן דרכו של התינוק ברחם אמו, מתחילה בפעולת הזריעה ; לכן, במשלים, הזריעה מסמלת את תחילת דרכו של רעיון חדש בעולם המעשה - תחילת הביצוע של מעשה כלשהו:

(ירמיהו ד ג): "כי כה אמר ה' לאיש יהודה ולירושלם: נירו לכם ניר ואל תזרעו אל קוצים"התחלת השיקום של ארץ ישראל מבחינה חומרית, או התחלת תיקון המעשים מבחינה רוחנית ( פירוט ).
(ירמיהו לא כו): "הנה ימים באים נאם ידוד וזרעתי את בית ישראל ואת בית יהודה זרע אדם וזרע בהמה"
(הושע ח ז): "כי רוח יזרעו וסופתה יקצרו, קמה אין לו צמח בלי יעשה קמח אולי יעשה זרים יבלעהו"
(הושע י יב): "זרעו לכם לצדקה, קצרו לפי חסד..."( פירוט )

(איוב ד ח): "כאשר ראיתי חרשי און וזרעי עמל יקצרהו"
(משלי יא יח): "רשע עשה פעלת שקר, וזרע צדקה שכר אמת"= הרוצה להתחיל ביוזמה צודקת, כגון להקים ארגון חסד חדש, צריך קודם-כל לוודא שהוא משלם שכר אמיתי - לא מעסיק עובדים מיותרים, ומשלם משכורות בזמן לעובדים האמיתיים ( פירוט ).
(משלי כב ח): "זורע עולה יקצור און, ושבט עברתו יכלה"= המתחיל בפעולה באופן לא צודק, לא יזכה ליהנות מפירותיה ( פירוט ).

(קהלת יא ד): "שמר רוח לא יזרע וראה בעבים לא יקצור... בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך, כי אינך יודע אי זה יכשר הזה או זה ואם שניהם כאחד טובים"= המחכה שכל התנאים יתאימו לביצוע רעיונותיו, לא יעשה שום דבר; בתנאים של אי ודאות צריך להתחיל לבצע כמה רעיונות במקביל, בתקוה שחלק מהם יצליחו ( פירוט ).

סוגי הזריעה[עריכה]

ישנם סוגים שונים של פעולות שאפשר להגדיר כ"זריעה", כמו שניתן לראות למשל בפסוק:

(ישעיהו מ כד): "אף בל נטעו אף בל זרעו אף בל שרש בארץ גזעם; וגם נשף בהם ויבשו וסערה כקש תשאם"

נטיעה של עץ, זריעה של תבואה, או כל פעולה שגורמת לגזע להשתרש בארץ בחזקה, כולן למעשה סוגים שונים של אותה מלאכה. כיוצא בזה אמרו חז"ל ( תלמוד בבלי, שבת עג: ) : " "הזורע והזומר והנוטע והמבריך והמרכיב - כולן מלאכה אחת הן" "; אלא שחז"ל הוסיפו להגדרת הזריעה את מלאכת הזומר - סילוק ענפים מיותרים המאפשר לעץ לצמוח טוב יותר. לפי רוב הדעות, הגדרת הזריעה כוללת גם את כיסוי הזרע באדמה, השקייה ו ניכוש עשבים שוטים (רב יוסף, תלמוד בבלי מועד קטן ב:) . לכל הפעולות הללו יש משמעות גם בעולם המעשה:

כיסוי הזרע מגן עליו מפני חיות ומפני אור השמש, שעלול להפריע לתהליך הנביטה; גם כש"זורעים" פרוייקט צריך בהתחלה לשמור אותו בסוד, עד ש"ינבט" ויהיה מספיק חזק לצמוח לבד.

ההשקייה מספקת מים לזרע; המים הם משל לתורה ולחכמה; גם כש"זורעים" פרוייקט צריך "להשקות" אותו בחכמה, כלומר לחשוב עליו כדי לשפר אותו עוד ועוד.

זמירה וניכוש מסלקים מהשטח את הצמחים המיותרים המפריעים לזרע לצמוח; גם כש"זורעים" פרוייקט צריך לסלק מלוח הזמנים שלנו את הפרוייקטים האחרים, המיותרים, הגוזלים את זמננו ומונעים מאיתנו להצליח ביוזמה (אך ראו גם בבוקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך ).

זריעה או חרישה - מה קודם?[עריכה]

הסדר הטבעי הוא שהחרישה קודמת לזריעה, אך במשנה (תלמוד בבלי, שבת עג:) נזכרת החרישה לפני הזריעה. חכמי התלמוד הסבירו: "התנא נמצא בארץ ישראל, ושם הזריעה קודמת לחרישה", ורש"י פירש, שאדמתה של ארץ ישראל קשה, ולכן יש לחרוש גם אחרי הזריעה, כדי לפורר את האדמה ולאפשר לזרע להיקלט.

החריש הוא משל לתכנון ומחשבה ; הסדר הטבעי הוא שהתכנון קודם לתחילת הביצוע, אבל ארץ ישראל היא ארץ קשה, בארץ ישראל חייבים לפעמים להתחיל בביצוע לפני שמסיימים את התיכנון, וללמוד תוך כדי תנועה.

פסוקים נוספים[עריכה]

בפסוקים הבאים, ייתכן שהכוונה לזריעה ממש, וייתכן שהכוונה לזריעה כמשל:

(ישעיהו יז י): "כי שכחת אלהי ישעך וצור מעזך לא זכרת, על כן תטעי נטעי נעמנים וזמרת זר תזרענו"
(ישעיהו כח כד): "הכל היום יחרש החרש לזרע, יפתח וישדד אדמתו?"( פירוט )
(ישעיהו לב כ): "אשריכם זרעי על כל מים, משלחי רגל השור והחמור"
(ירמיהו יב יג): "זרעו חטים וקצים קצרו נחלו לא יועלו ובשו מתבואתיכם מחרון אף ה'"= ייתכן שהכוונה לזריעה ממש, והפסוק מתאר את המחסור הכלכלי שנבע מבצורת (ראו ירמיהו יד); וייתכן שהכוונה לכל הפעולות שניסה עם ישראל לבצע באותו זמן, שכולן נכשלו.
(מיכה ו טו): "אתה תזרע ולא תקצור אתה תדרך זית ולא תסוך שמן ותירוש ולא תשתה יין"
(חגי א ו): "זרעתם הרבה והבא מעט אכול ואין לשבעה שתו ואין לשכרה לבוש ואין לחם לו והמשתכר משתכר אל צרור נקוב"
(זכריה ח יב): "כי זרע השלום הגפן תתן פריה והארץ תתן את יבולה והשמים יתנו טלם והנחלתי את שארית העם הזה את כל אלה"
(תהלים קכו ה): "הזרעים בדמעה ברנה יקצרו"
(איוב לא ח): "אזרעה ואחר יאכל וצאצאי ישרשו"

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-06-03.

הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:זריעה - התחלת פעולה

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/zra