ביאור:קהלת יא ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




שומר רוח לא יזרע[עריכה]

אחת העצות של קהלת לחיים מעניינים ומאתגרים היא קהלת יא ד-ו:

"שמר רוח לא יזרע, וראה בעבים לא יקצור.

 כאשר אינך יודע מה דרך הרוח , כעצמים בבטן המלאה -

    ככה לא תדע את מעשה האלהים אשר יעשה את הכל.

 בבקר זרע את זרעך, ולערב אל תנח ידך;

    כי אינך יודע אי זה יכשר, הזה או זה, ואם שניהם כאחד טובים".

עצה זו, המתייחסת לרוח, עומדת בניגוד לדבריו של קהלת בתחילת הספר קהלת א ו: " "הולך אל דרום וסובב אל צפון, סובב סבב הולך הרוח , ועל סביבתיו" "שב" "הרוח" ":

  • בתחילת הספר הדגיש קהלת את הוודאות - במבט כולל, המתבונן במציאות מלמעלה, ההתנהגות של הרוח היא קבועה, הרוח תמיד הולך וסובב באותם מקומות, ולכן החיים משעממים;
  • בפסוקים שלנו, לקראת סוף הספר, קהלת מדגיש דווקא את אי-הוודאות - במבט פרטי, המתבונן במציאות מתוכה, מנקודת מבט אנושית, "אינך יודע מה דרך הרוח"; אי אפשר לדעת מה בדיוק יהיה כיוון הרוח ובאיזה דרך יילך, ולכן החיים מעניינים,

אי-הוודאות בכיוון הרוח, ובאופן כללי יותר - מזג האויר, מציבה אתגר בפני החקלאי - החקלאי צריך לדעת מה יהיה מזג האויר בזמן הקרוב, כדי לדעת אם כדאי לזרוע, ואם הזרעים יצליחו; אבל קהלת מציע לחקלאי שלא לחכות, כי "שומר רוח - לא יזרע, ורואה בעבים - לא יקצור": מי ששומר ומחכה שהרוח תהיה בכיוון הנכון, ייתכן שיחכה לנצח ולא יזרע כלל; מי שמחכה שיגיעו עננים, ובאופן כללי יותר - שמזג האויר ישתנה בהתאם לחשבונותיו, ייתכן שלא יזרע כלל ולכן גם לא יהיה לו מה לקצור (ראו דעת מקרא) .

הרוח היא רק משל, כמו שנאמר בפסוק הבא: "כאשר אינך יודע את דרך הרוח... ככה לא תדע את מעשה האלהים אשר יעשה את הכל": אי אפשר לדעת מה התכניות של ה', ולכן צריך לדעת לפעול גם בתנאים של אי-וודאות, לא לחכות ולצפות שכל העובדות יתבררו.

ואיך אפשר לפעול בתנאים של אי-וודאות? כמו שכתוב בפסוק הבא: "בבוקר זרע את זרעך, ובערב אל תנח ידך": מכיוון שאיננו יודעים את דרך הרוח, יש לזרוע פעמיים, גם בבוקר וגם בערב, בתקוה שלפחות פעם אחת תצליח. הזריעה היא משל לתחילת הביצוע של רעיון חדש ; אי הוודאות בחיים צריכה להביא אותנו, לא לשיתוק אלא להיפך, לעשיה כפולה - לעשות עוד ועוד, לנסות לבצע עוד ועוד רעיונות חדשים, בתקוה שלפחות חלק מהם יצליחו: "כי אינך יודע איזה יכשר, הזה או זה, ואם שניהם כאחד טובים".

פירושים נוספים[עריכה]

1. פירשנו שהזריעה היא משל לכל יוזמה או רעיון שהאדם מתחיל לבצע;

2. אך בלשון המקרא הזריעה היא, בפרט, משל להולדת ילדים. לכן פירשו חז"ל את פסוקנו, בפרט, על הקמת משפחה והולדת ילדים בגיל מבוגר: " "נשא אישה בבחרותו - יישא אישה בזקנותו; היו לו בנים בבחרותו - יהיו לו בנים בזקנתו" "; למרות שאפשר לקיים את מצוות פריה ורביה בהולדת בן אחד ובת אחת, ממליצים חז"ל להמשיך להוליד ילדים גם בגיל מבוגר, שמא הילדים הראשונים ימותו ח"ו, ודווקא הילדים האחרונים יישארו.

3. הולדת ילדים היא משל לחינוך תלמידים, ולכן פירש רבי עקיבא את פסוקנו, בפרט, על העמדת תלמידים: " "היו לו תלמידים בבחרותו - יהיו לו תלמידים בזקנתו" ". רבי עקיבא עצמו איבד את רוב תלמידיו בתקופת ספירת העומר, במגפה או במלחמה (מרד בר כוכבא), משום שלא נהגו כבוד זה בזה; רק חמשת התלמידים האחרונים, שהעמיד בזקנתו, התקיימו והעבירו את תורתו לדורות הבאים.

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-10-13.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:שומר רוח לא יזרע

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mgilot/qh-11-0406