בבא מציעא צג א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תלמוד בבלי

<< · בבא מציעא · צג א · >>


תלמוד בבלי - גמרא | רש"י | תוספות | עין משפטשלימות: 75%
ראשונים | אחרונים

הניחא למאן דאמר אין הרב יכול לומר לעבד עשה עמי ואיני זנך שפיר אלא למאן דאמר איכול הרב לומר לעבד עשה עמי ואיני זנך מאי איכא למימר אלא אידי ואידי בשאין מעלה להן מזונות ובהא פליגי דמר סבר יכול ומר סבר אין יכול ורבי יוחנן דאמר יכול הרב שביק מתניתין ועביד כברייתא אלא דכולי עלמא משל שמים הוא אוכל ולא מצי קציץ ומאי קוצץ דאמר רבי הושעיא מזונות דכוותיה גבי בהמתו תבן נקוץ לה אלא בהא קמיפלגי דמר סבר משלו הוא אוכל ומר סבר משל שמים הוא אוכל:

מתני' בקוצץ אדם על ידי עצמו על ידי בנו ובתו הגדולים על ידי עבדו ושפחתו הגדולים על ידי אשתו מפני שיש בהן דעת גאבל אינו קוצץ על ידי בנו ובתו הקטנים ולא על ידי עבדו ושפחתו הקטנים ולא על ידי בהמתו מפני שאין בהן דעת דהשוכר את הפועלים לעשות בנטע רבעי שלו הרי אלו לא יאכלו אם לא הודיען פודה ומאכילן הנתפרסו עגוליו נתפתחו חביותיו הרי אלו לא יאכלו אם לא הודיען מעשר ומאכילן ושומרי פירות אוכלין מהלכות מדינה אבל לא מן התורה:

גמ' שומרי פירות אמר רב לא שנו אלא שומרי גנות ופרדסין אבל שומרי גיתות וערימות אוכלין מן התורה קסבר משמר כעושה מעשה דמי ושמואל אמר זלא שנו אלא שומרי גיתות וערימות אבל שומרי גנות ופרדסים אינן אוכלים לא מן התורה ולא מהלכות מדינה קא סבר משמר לאו כעושה מעשה דמי מתיב רב אחא בר רב הונא חהמשמר את הפרה מטמא בגדים ואי אמרת משמר לאו כעושה מעשה דמי אמאי מטמא בגדים אמר רבה בר עולא טגזירה שמא יזיז בה אבר מתיב רב כהנא יהמשמר ארבע וחמש מקשאות הרי זה לא ימלא כריסו מאחד מהן אלא מכל אחד ואחד אוכל לפי חשבון ואי אמרת משמר לאו כעושה מעשה דמי אמאי אוכל אמר רב שימי בר אשי כבעקורין שנו עקורין והלא נגמרה מלאכתן למעשר שלא ניטל פיקס שלהם אמר רב אשי כוותיה דשמואל מסתברא דתנן ואלו אוכלין מן התורה העושה במחובר לקרקע בשעת גמר מלאכה ובתלוש כו' מכלל דאיכא דלא קא אכיל מן התורה אלא מהלכות מדינה אימא סיפא ואלו שאינן אוכלין מאי אינן אוכלין אילימא שאין אוכלין מן התורה אלא מהלכות מדינה היינו רישא אלא לאו שאין אוכלין לא מן התורה ולא מהלכות מדינה ומאי ניהו לעושה במחובר לקרקע בשעה שאין גמר מלאכה וכל שכן שומרי גנות ופרדסות:

מתני' מארבעה שומרים הן שומר חנם והשואל נושא שכר והשוכר נשומר חנם נשבע על הכל סוהשואל משלם את הכל עונושא שכר פוהשוכר נשבעים על השבורה ועל השבויה ועל המתה ומשלמין את האבידה ואת הגניבה:

גמ' מאן תנא ארבעה שומרים אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה רבי מאיר היא אמר ליה רבא לרב נחמן מי איכא דלית ליה ארבעה שומרין אמר ליה הכי קאמינא לך מאן תנא שוכר כנושא שכר רבי מאיר היא והא רבי מאיר איפכא שמעינן ליה דתניא שוכר כיצד משלם ר' מאיר אומר כשומר חנם ר' יהודה אומר כשומר שכר רבה בר אבוה איפכא קתני אי הכי ארבעה שלשה נינהו אמר רב נחמן בר יצחק צד' שומרין ודיניהם שלשה ההוא רעיא דהוה קא רעי חיותא אגודא דנהר פפא שריג חדא מינייהו ונפלת למיא אתא לקמיה דרבה ופטריה אמר מאי הו"ל למעבד

רש"י[עריכה]

הניחא וכו' - פלוגתא במסכת גיטין:

אלא אידי ואידי כשאין מעלה - דכולי עלמא משלו הוא אוכל ובהא פליגי וכו':

הכי גרסינן ולרבי יוחנן וכו' - ולא גרס אי הכי גדולים נמי דהא אמרן ידעי ומחלי:

משל שמים הוא אוכל - ואפילו מעלה מזונות לא מצי קייץ אקטנים:

ומאי קוצץ דר' אושעיא מזונות - שיתן להם מזונות מעיקרא הרבה שלא יוכלו לאכול מן הענבים:

נקוץ לה - דהתניא לעיל רשאי בעל הבית להתיר פקיע עמיר וכו':

מר סבר - תנא דברייתא משלו הוא אוכל ולרבי יוחנן בין כשמעלה מזונות ובין שאין מעלה מזונות ובר פלוגותיה מוקי לה במעלה ותנא דידן סבר משל שמים הוא אוכל ואפילו מעלה מזונות נמי לא מצי קייץ:

מתני' מהלכות מדינה - כבר נהגו כן:

גמ' לא שנו - דאין שומרין אוכלין מן התורה:

אלא שומרי גנות ופרדסין - דהוה ליה מחובר בשעה שאין גמר מלאכה הלכך מן התורה לא אכיל ואכיל מהלכות מדינה וכל שכן עושה במחובר כגון מנכש דאכיל ממנהג המדינה:

אבל שומרי גיתות וערימות - עד שלא נגמרה מלאכתן למעשר אוכל אף מן התורה כדין עושה בתלוש:

ושמואל אמר לא שנו - דאכלי מיהת מהלכות מדינה אלא שומרי תלוש אבל שומרי מחובר אפילו מהלכות מדינה לא דמשמר לאו עושה מעשה הוא הלכך לא אכיל מדאורייתא:

המשמר פרה אדומה - משחיטתה ועד כינוס אפרה:

מטמא בגדים שעליו - דתנן (פרה פ"ד מ"ד) כל העוסקין בפרה מתחילה ועד סוף מטמאין בגדים:

גזירה שמא יזיז בה אבר - ורבנן הוא דגזרו על הטומאה ולאו מדאורייתא:

מקשאות - שגדילין בהן קישואין:

ארבע וחמש מקשאות - של חמשה אנשים:

אמאי אוכל - הא אמרת שומרי מחובר אפילו מהלכות מדינה לא אכלי אלא על כרחך כעושה מעשה דמי ואכלי מיהו מהלכות מדינה כי מתניתין מכלל דשומרי תלוש אפילו מדאורייתא נמי אכלי:

בעקורין שנו - עקורין משרשיהן עם קישואין שבהם להכי קרי ליה מקשאות ולא קרי ליה קישואין ומשום דשומרי תלוש הם אכלי מהלכות מדינה כי מתני':

בשלא ניטל פקס שלהן - ואמר מר לעיל בפרקין (דף פח:) דקישואין משיפקסו:

כשמואל מסתברא - דעושה במחובר בשעה שאינה גמר מלאכה אפילו מהלכות מדינה לא אכיל וכ"ש שומרי מחובר דהוי שעה שאינה גמר מלאכה ולאו עושה מעשה הוא ומתניתין בשומר תלוש:

מכלל דאיכא דלא אכיל מן התורה ואכיל מהלכות מדינה - מדלא תנא אלו אוכלין סתמא ומאי נינהו או עושה במחובר בשעה שאינה גמר מלאכה או עושה בתלוש בשעה שנגמרה מלאכתו או דבר שאין גדולו מן הארץ:

אימא סיפא ואלו שאינן אוכלין - וקתני הכי מאי אינן אוכלין אי נימא שאין אוכלין וכו':

אלא לאו שאינם אוכלין כלל - מהשתא על כרחך מן התורה דתני ברישא דאשמעינן דאיכא אחרינא דאכיל ולא מן התורה במשמר תלוש עד שלא נגמרה מלאכתו למעשר קאמר דכיון דאינו עושה מעשה לא אכיל מן התורה ואכיל מהלכות מדינה דאילו במשמר במחובר ליכא לאוקמא דהא אפילו עושה מעשה ממש קתני סיפא דלא אכיל כלל בשעה שאינה גמר מלאכה וכ"ש משמר:

מתני' שומר חנם נשבע על הכל - על כל המאורעות הכתובות בשאר שומרים לחיוב הוא נשבע שכך עלתה לו ופטור ולקמן בהשואל (דף צד:) יליף לכולה מתניתין מקראי:

על הכל - גניבה ואבידה ואונסין:

גמ' מי איכא דלית ליה ארבעה שומרין - על כרחך ארבעה מיני שומרין אשכחן:

מאן תנא שוכר כשומר שכר דמי - דקתני מתניתין בתרוייהו פטורין מאונס ומשלמין גניבה ואבידה:

רבי מאיר היא - כדמפרש ואזיל: רבה בר אבוה תנא מתניתין שוכר כיצד משלם רבי מאיר אומר כשומר שכר רבי יהודה אומר כשומר חנם:

חיותא - בהמות:

שריג - החליקה:

תוספות[עריכה]

דכוותיה גבי בהמתו תבן לקוץ לה. ה"ה דהוה מצי למיפרך מבנו ובתו הקטנים אי נמי כיון דלאו בני מחילה נינהו לאו כל כמיניה לצערם כלל: אלא בהא קא מפלגי מר סבר משלו הוא אוכל ומר סבר משל שמים הוא אוכל. ולר' יוחנן אידי ואידי באין מעלה להן מזונות:

לא שנו אלא שומרי גנות ופרדסים. דאין אוכלין מן התורה משום דלאו גמר מלאכה הוא והא דאמרי' לעיל (דף פט.) המנכש בבצלים כו' וכן לעדר ולקשקש תחת הזיתים הרי זה לא יאכל היינו מן התורה אבל מהלכות מדינה אכיל:

אי הכי ארבעה שומרין שלשה הוו. האי. אי הכי אין בו אי אמרת בשלמא דמעיקרא נמי הוה מצי לאקשויי הכי וכן יש הרבה בגמרא.:

עין משפט ונר מצוה[עריכה]

מתוך: עין משפט ונר מצוה/בבא מציעא/פרק ז (עריכה)

צא א מיי' פ"ט מהל' עבדים הלכה ז , סמג עשין פב , טור ושו"ע יו"ד סי' רסז סעיף כ וסעיף כא:

צב ב ג מיי' פ"יב מהל' שכירות הלכה יג , סמ"ג עשין צא , טור ושו"ע חו"מ סי' שלז סעיף יז:

צג ד מיי' פ"יב מהל' שכירות הלכה ז:

צד ה מיי' פ"יב מהל' שכירות הלכה ו , סמ"ג עשין צא , טור ושו"ע חו"מ סי' שלז סעיף ה:

צה ו ז מיי' פ"יב מהל' שכירות הלכה ט , טור ושו"ע חו"מ סי' שלז סעיף ו:

צו ח ט מיי' פ"ה מהל' פרה אדומה הלכה א , סמג עשין רלב:

צז י כ מיי' פ"יב מהל' שכירות הלכה יא , סמ"ג עשין צא , טור ושו"ע חו"מ סי' שלז סעיף ח:

צח ל מיי' פ"יב מהל' שכירות הלכה ב , ועי' בהשגות ובמגיד משנה , טור ושו"ע חו"מ סי' שלז סעיף ב:

צט מ נ מיי' פ"א מהל' שכירות הלכה א והלכה ב , ומיי' פ"ד מהל' שאלה ופקדון הלכה א , סמ"ג עשין פט , טור ושו"ע חו"מ סי' רצא סעיף א:

ק ס מיי' פ"א מהל' שכירות הלכה ב , ומיי' פ"א מהל' שאלה ופקדון הלכה א , סמ"ג עשין פט , טור ושו"ע חו"מ סי' שמ סעיף א:

קא ע מיי' פ"א מהל' שכירות הלכה ב , סמ"ג עשין פט , טור ושו"ע חו"מ סי' שג סעיף ב וסעיף ג:

קב פ מיי' פ"א מהל' שכירות הלכה ב , סמ"ג עשין פט , טור ושו"ע חו"מ סי' שז סעיף א:

קג צ מיי' פ"א מהל' שכירות הלכה א , ומיי' פ"ב מהל' שכירות הלכה א: