לא ידענו דורו ולא נוכל לומר כי הוא הנזכר בספר מלכים בימי אחאב כי שם כתוב (מלכים א יח, ג): ועובדיה היה ירא את ה'. ואילו היה זה הנביא בעצמו, איך יקראנו ירא השם ולא יקראנו נביא? כי הנבואה היא המעלה הנכבדת יותר!
ולפי דעתי, "כי שמועה שמענו" – זה הנביא וירמיה וישעיה ועמוס שהתנבאו על אדום, על כן אמר: שמענו.
"וציר" – כאילו ציר שלוח בגוים שהתחברו ויאמרו אלה לאלה "קומו".
ותחסר כ"ף ממלת "אין" כאיש אשר אין תבונה בו, וכמוהו (ישעיהו מ, כט): ולאין אונים עצמה ירבה – ולאיש אין אונים. ורבי מרינוס אמר: "בו" כמו ממנו – (שמות יב, מח) וכל ערל לא יאכל בו – לא התבוננת ממנו.
"מחמס". אלו הפסוקים יורו כי זאת הנבואה על אדום היא אחר גלות ירושלם אל בבל, וכן אמר המקונן (תהלים קלז, ז): זכור ה' לבני אדום, שהיו אומרים לבבלים ערו ערו. וכתיב (איכה ד, כב): תם עונך בת ציון לא יוסיף להגלותך פקד עונך בת אדום. ונבוכדנצר השחית אדום ותהי ארצם שממה. וככה יתנבא יחזקאל כי ירושלים שבה אחרי גלות בבל, ואדום לא שבה. וכבר פירשתי בספר דניאל כי אין ישראל בגלות אדום. ופירשתי דברי הקדמונים: "מלכות אדום הרשעה". והנה טעם "מחמס" – בעבור החמס שעשה אדום לישראל ביום ירושלים.
"כי" - מדבר לישראל, כאשר שתיתם – כוס, כן ישתו כל הגוים.
"ולעו" - כמו ילע קדש. והטעם: בליעה, אלא שהוא חסר בית. ויפת אמר: כאשר שתו הגוים ושמחו על הר קדשי, כן ישתו על הר עשו.
"וגלות" - אמר רבי משה: הגלות שהחלו לגלות. ורבי מרינוס אמר: כי החל כמו (איכה ב ח) ויאבל חיל וחומה, והטעם כי תתפש המדינה ונהרג מה שבתוכה, גם הבורחים לא נמלטו רק מעטים שהיו בחיל.
"אשר כנענים" - שמענו מפי גדולים כי ארץ אלמניי"ה הם הכנעניים שברחו מפני בני ישראל בבואם אל הארץ, גם ככה צרפת היא פרנסי"ה. ותרגום יונתן בן עוזיאל: ספרד אספמיא וזו היא גלות טיטוס, וזאת הנבואה לעתיד. לא כאשר אמר רבי משה, כי אז נפזרו מהבית הראשון.
