תהלים קלט/הערות נוסח

<< · תהלים · קלט/הערות נוסח · >>

הסתר הערות נוסח

שער מקרא · שער תורה · שער נביאים · שער כתובים · מקראי מועד · ויבינו במקרא (אודיו) · מידע על גופנים · English
תקציר המבוא למהדורה · המבוא המלא למהדורה · הערות הנוסח · הבסיס הטכני לפרויקט בגליון נתונים · GitHub · תעתיק (מקרא פונטי) · ייבין · מדריך טכני · דיווח על טעות
♦ תורה: בראשית · שמות · ויקרא · במדבר · דברים ♦ נביאים: יהושע · שופטים · שמואל · מלכים · ישעיהו · ירמיהו · יחזקאל · תרי עשר ♦ כתובים: תהלים · משלי · איוב · שיר השירים · רות · איכה · קֹהלת · אסתר · דניאל · עזרא · דברי הימים

　　
קלט א לַ֭מְנַצֵּחַ לְדָוִ֣ד מִזְמ֑וֹר
 

פרשה פתוחהיְהֹוָ֥ה חֲ֝קַרְתַּ֗נִי וַתֵּדָֽע׃ יְהֹוָ֥ה חֲ֝קַרְתַּ֗נִי וַתֵּדָֽע׃
כל הצלע הקצר נכתב ביחד בכתבי־היד (כתי"א וכתי"ל) באופן טבעי, ואין ראוי לחלק אותו רק כדי לשמור על מספר חלקים זוגי, בניגוד למה שעשו במהדורות ברויאר ומג"ה. במקרה זה והדומים לו (כגון מזמור קמ"ב) ניתן לומר שמהדורת "סימנים" הולמת את מנהג כתבי־היד באופן הרבה יותר מובהק מאשר ברויאר ומג"ה.
ב אַתָּ֣ה יָ֭דַעְתָּ שִׁבְתִּ֣י וְקוּמִ֑י
  בַּ֥נְתָּה לְ֝רֵעִ֗י מֵרָחֽוֹק׃
ג אׇרְחִ֣י וְרִבְעִ֣י זֵרִ֑יתָ
  וְֽכׇל־דְּרָכַ֥י הִסְכַּֽנְתָּה׃
ד כִּ֤י אֵ֣ין מִ֭לָּה בִּלְשׁוֹנִ֑י
  הֵ֥ן יְ֝הֹוָ֗ה יָדַ֥עְתָּ כֻלָּֽהּ׃
ה אָח֣וֹר וָקֶ֣דֶם צַרְתָּ֑נִי
  וַתָּ֖שֶׁת עָלַ֣י כַּפֶּֽכָה׃
ו פלאיה פְּלִ֣יאָֽה דַ֣עַת מִמֶּ֑נִּי
  נִ֝שְׂגְּבָ֗ה לֹא־א֥וּכַֽל לָֽהּ׃
ז אָ֭נָֽה אָ֭נָֽה
=א?,ל?,ק-מ? (דחי וקו של געיה להורות על מקום הטעם), וכך במהדורתו הראשונה של ברויאר (מוסד הרב קוק) ובמג"ה, וכמו כן בדפוסים וקורן וסימנים. הקו די ישר בכתר ובכי"ל, אך נטוי באופן ניכר בכתי"ק-מ. בכתי"ש1 אין קו בכלל באות נו"ן (אָ֭נָה), עובדה שמצביעה על געיה ולא מרכא.
א?,ל?,ק-מ?=אָ֭נָ֥ה (דחי ומרכא?); במהדורותיו האחרונות של ברויאר (חורב וכתר ירושלים) נדפסה התיבה במרכא וכן במכון ממרא. אֵלֵ֣ךְ מֵרוּחֶ֑ךָ
  וְ֝אָ֗נָה מִפָּנֶ֥יךָ אֶבְרָֽח׃
ח אִם־אֶסַּ֣ק שָׁ֭מַיִם שָׁ֣ם אָ֑תָּה
  וְאַצִּ֖יעָה שְּׁא֣וֹל הִנֶּֽךָּ׃
ט אֶשָּׂ֥א כַנְפֵי־שָׁ֑חַר
  אֶ֝שְׁכְּנָ֗ה בְּאַחֲרִ֥ית יָֽם׃
י גַּם־שָׁ֭ם יָדְךָ֣ תַנְחֵ֑נִי
  וְֽתֹאחֲזֵ֥נִי יְמִינֶֽךָ׃
יא וָ֭אֹמַר אַךְ־חֹ֣שֶׁךְ יְשׁוּפֵ֑נִי
  וְ֝לַ֗יְלָה א֣וֹר בַּעֲדֵֽנִי׃
יב גַּם־חֹ֮שֶׁךְ֮ לֹא־יַחְשִׁ֢יךְ מִ֫מֶּ֥ךָּ
  וְ֭לַיְלָה כַּיּ֣וֹם יָאִ֑יר
  כַּ֝חֲשֵׁיכָ֗ה כָּאוֹרָֽה׃
יג כִּֽי־אַ֭תָּה קָנִ֣יתָ כִלְיֹתָ֑י
  תְּ֝סֻכֵּ֗נִי בְּבֶ֣טֶן אִמִּֽי׃
יד אוֹדְךָ֗ עַ֤ל כִּ֥י נוֹרָא֗וֹת נִ֫פְלֵ֥יתִי
  נִפְלָאִ֥ים מַעֲשֶׂ֑יךָ
  וְ֝נַפְשִׁ֗י יֹדַ֥עַת מְאֹֽד׃
טו לֹֽא־נִכְחַ֥ד עׇצְמִ֗י מִ֫מֶּ֥ךָּ
  אֲשֶׁר־עֻשֵּׂ֥יתִי בַסֵּ֑תֶר
    רֻ֝קַּ֗מְתִּי בְּֽתַחְתִּיּ֥וֹת אָֽרֶץ׃
טז גׇּלְמִ֤י ׀ רָ֘א֤וּ עֵינֶ֗יךָ
  וְעַֽל־סִפְרְךָ֮ כֻּלָּ֢ם יִכָּ֫תֵ֥בוּ
    יָמִ֥ים יֻצָּ֑רוּ
    ולא וְל֖וֹ אֶחָ֣ד בָּהֶֽם׃
יז וְלִ֗י מַה־יָּקְר֣וּ רֵעֶ֣יךָ אֵ֑ל
  מֶ֥ה עָ֝צְמ֗וּ רָאשֵׁיהֶֽם׃
יח אֶ֭סְפְּרֵם מֵח֣וֹל יִרְבּ֑וּן
  הֱ֝קִיצֹ֗תִי וְעוֹדִ֥י עִמָּֽךְ׃
יט אִם־תִּקְטֹ֖ל אֱל֥וֹהַּ ׀ רָשָׁ֑ע
  וְאַנְשֵׁ֥י דָ֝מִ֗ים ס֣וּרוּ מֶֽנִּי׃
כ אֲשֶׁ֣ר יֹ֭מְרוּךָ לִמְזִמָּ֑ה
  נָשׂ֖וּא לַשָּׁ֣וְא עָרֶֽיךָ׃
כא הֲלֽוֹא־מְשַׂנְאֶ֖יךָ יְהֹוָ֥ה ׀ אֶשְׂנָ֑א
  וּ֝בִתְקוֹמְﬞמֶ֗יךָ וּ֝בִתְקוֹמְﬞמֶ֗יךָ
א=וּ֝בִתְקוֹמֲמֶ֗יךָ (חטף) אֶתְקוֹטָֽט׃
כב תַּכְלִ֣ית שִׂנְאָ֣ה שְׂנֵאתִ֑ים
  לְ֝אוֹיְבִ֗ים הָ֣יוּ לִֽי׃
כג חׇקְרֵ֣נִי אֵ֭ל וְדַ֣ע לְבָבִ֑י
  בְּ֝חָנֵ֗נִי וְדַ֣ע שַׂרְעַפָּֽי׃
כד וּרְאֵ֗ה אִם־דֶּֽרֶךְ־עֹ֥צֶב בִּ֑י
  וּ֝נְחֵ֗נִי בְּדֶ֣רֶךְ עוֹלָֽם׃

הפרק בלי מספרים

　　
לַ֭מְנַצֵּחַ לְדָוִ֣ד מִזְמ֑וֹר
 

פרשה פתוחהיְהֹוָ֥ה חֲ֝קַרְתַּ֗נִי וַתֵּדָֽע׃ יְהֹוָ֥ה חֲ֝קַרְתַּ֗נִי וַתֵּדָֽע׃
כל הצלע הקצר נכתב ביחד בכתבי־היד (כתי"א וכתי"ל) באופן טבעי, ואין ראוי לחלק אותו רק כדי לשמור על מספר חלקים זוגי, בניגוד למה שעשו במהדורות ברויאר ומג"ה. במקרה זה והדומים לו (כגון מזמור קמ"ב) ניתן לומר שמהדורת "סימנים" הולמת את מנהג כתבי־היד באופן הרבה יותר מובהק מאשר ברויאר ומג"ה.
אַתָּ֣ה יָ֭דַעְתָּ שִׁבְתִּ֣י וְקוּמִ֑י
  בַּ֥נְתָּה לְ֝רֵעִ֗י מֵרָחֽוֹק׃
אׇרְחִ֣י וְרִבְעִ֣י זֵרִ֑יתָ
  וְֽכׇל־דְּרָכַ֥י הִסְכַּֽנְתָּה׃
כִּ֤י אֵ֣ין מִ֭לָּה בִּלְשׁוֹנִ֑י
  הֵ֥ן יְ֝הֹוָ֗ה יָדַ֥עְתָּ כֻלָּֽהּ׃
אָח֣וֹר וָקֶ֣דֶם צַרְתָּ֑נִי
  וַתָּ֖שֶׁת עָלַ֣י כַּפֶּֽכָה׃
פלאיה פְּלִ֣יאָֽה דַ֣עַת מִמֶּ֑נִּי
  נִ֝שְׂגְּבָ֗ה לֹא־א֥וּכַֽל לָֽהּ׃
אָ֭נָֽה אָ֭נָֽה
=א?,ל?,ק-מ? (דחי וקו של געיה להורות על מקום הטעם), וכך במהדורתו הראשונה של ברויאר (מוסד הרב קוק) ובמג"ה, וכמו כן בדפוסים וקורן וסימנים. הקו די ישר בכתר ובכי"ל, אך נטוי באופן ניכר בכתי"ק-מ. בכתי"ש1 אין קו בכלל באות נו"ן (אָ֭נָה), עובדה שמצביעה על געיה ולא מרכא.
א?,ל?,ק-מ?=אָ֭נָ֥ה (דחי ומרכא?); במהדורותיו האחרונות של ברויאר (חורב וכתר ירושלים) נדפסה התיבה במרכא וכן במכון ממרא. אֵלֵ֣ךְ מֵרוּחֶ֑ךָ
  וְ֝אָ֗נָה מִפָּנֶ֥יךָ אֶבְרָֽח׃
אִם־אֶסַּ֣ק שָׁ֭מַיִם שָׁ֣ם אָ֑תָּה
  וְאַצִּ֖יעָה שְּׁא֣וֹל הִנֶּֽךָּ׃
אֶשָּׂ֥א כַנְפֵי־שָׁ֑חַר
  אֶ֝שְׁכְּנָ֗ה בְּאַחֲרִ֥ית יָֽם׃
גַּם־שָׁ֭ם יָדְךָ֣ תַנְחֵ֑נִי
  וְֽתֹאחֲזֵ֥נִי יְמִינֶֽךָ׃
וָ֭אֹמַר אַךְ־חֹ֣שֶׁךְ יְשׁוּפֵ֑נִי
  וְ֝לַ֗יְלָה א֣וֹר בַּעֲדֵֽנִי׃
גַּם־חֹ֮שֶׁךְ֮ לֹא־יַחְשִׁ֢יךְ מִ֫מֶּ֥ךָּ
  וְ֭לַיְלָה כַּיּ֣וֹם יָאִ֑יר
  כַּ֝חֲשֵׁיכָ֗ה כָּאוֹרָֽה׃
כִּֽי־אַ֭תָּה קָנִ֣יתָ כִלְיֹתָ֑י
  תְּ֝סֻכֵּ֗נִי בְּבֶ֣טֶן אִמִּֽי׃
אוֹדְךָ֗ עַ֤ל כִּ֥י נוֹרָא֗וֹת נִ֫פְלֵ֥יתִי
  נִפְלָאִ֥ים מַעֲשֶׂ֑יךָ
  וְ֝נַפְשִׁ֗י יֹדַ֥עַת מְאֹֽד׃
לֹֽא־נִכְחַ֥ד עׇצְמִ֗י מִ֫מֶּ֥ךָּ
  אֲשֶׁר־עֻשֵּׂ֥יתִי בַסֵּ֑תֶר
    רֻ֝קַּ֗מְתִּי בְּֽתַחְתִּיּ֥וֹת אָֽרֶץ׃
גׇּלְמִ֤י ׀ רָ֘א֤וּ עֵינֶ֗יךָ
  וְעַֽל־סִפְרְךָ֮ כֻּלָּ֢ם יִכָּ֫תֵ֥בוּ
    יָמִ֥ים יֻצָּ֑רוּ
    ולא וְל֖וֹ אֶחָ֣ד בָּהֶֽם׃
וְלִ֗י מַה־יָּקְר֣וּ רֵעֶ֣יךָ אֵ֑ל
  מֶ֥ה עָ֝צְמ֗וּ רָאשֵׁיהֶֽם׃
אֶ֭סְפְּרֵם מֵח֣וֹל יִרְבּ֑וּן
  הֱ֝קִיצֹ֗תִי וְעוֹדִ֥י עִמָּֽךְ׃
אִם־תִּקְטֹ֖ל אֱל֥וֹהַּ ׀ רָשָׁ֑ע
  וְאַנְשֵׁ֥י דָ֝מִ֗ים ס֣וּרוּ מֶֽנִּי׃
אֲשֶׁ֣ר יֹ֭מְרוּךָ לִמְזִמָּ֑ה
  נָשׂ֖וּא לַשָּׁ֣וְא עָרֶֽיךָ׃
הֲלֽוֹא־מְשַׂנְאֶ֖יךָ יְהֹוָ֥ה ׀ אֶשְׂנָ֑א
  וּ֝בִתְקוֹמְﬞמֶ֗יךָ וּ֝בִתְקוֹמְﬞמֶ֗יךָ
א=וּ֝בִתְקוֹמֲמֶ֗יךָ (חטף) אֶתְקוֹטָֽט׃
תַּכְלִ֣ית שִׂנְאָ֣ה שְׂנֵאתִ֑ים
  לְ֝אוֹיְבִ֗ים הָ֣יוּ לִֽי׃
חׇקְרֵ֣נִי אֵ֭ל וְדַ֣ע לְבָבִ֑י
  בְּ֝חָנֵ֗נִי וְדַ֣ע שַׂרְעַפָּֽי׃
וּרְאֵ֗ה אִם־דֶּֽרֶךְ־עֹ֥צֶב בִּ֑י
  וּ֝נְחֵ֗נִי בְּדֶ֣רֶךְ עוֹלָֽם׃