לדלג לתוכן

רש"י על שמות טו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פסוק א

לפירוש "פסוק א" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אז ישיר משה" - אז כשראה הנס עלה בלבו שישיר שירה וכן (יהושע י) אז ידבר יהושע וכן (מלכים א ז) ובית יעשה לבת פרעה חשב בלבו שיעשה לה אף כאן ישיר אמר לו לבו שישיר וכן עשה ויאמרו לאמר אשירה לה' וכן ביהושוע כשראה הנס אמר לו לבו שידבר וכן עשה ויאמר לעיני כל ישראל וכן שירת הבאר שפתח בה אז ישיר ישראל פירש אחריו עלי באר ענו לה (שם יא) אז יבנה שלמה במה פירשו בו חכמי ישראל שבקש לבנות ולא בנה למדנו שהיו"ד ע"ש המחשבה נאמרה זהו ליישב פשוטו אבל מדרשו ארז"ל מכאן רמז לתחיית המתים מן התורה וכן בכולן חוץ משל שלמה שפירשוהו בקש לבנות ולא בנה ואין לו' וליישב לשון הזה כשאר דברים הנכתבים בל' עתיד והן מיד כגון (איוב א) ככה יעשה איוב (במדבר ט) על פי ה' יחנו ויש אשר ישכון הענן לפי שהן דבר ההוה תמיד ונופל בו בין ל' עתיד בין ל' עבר אבל זה שלא היה אלא לשעה אינו יכול ליישבו בל' הזה:

"כי גאה גאה" - כתרגומו (ד"א בא הכפל לומר שעשה דבר שא"א לבשר ודם לעשות כשהוא נלחם בחבירו ומתגבר עליו מפילו מן הסוס וכאן סוס ורוכבו רמה בים וכל שאי אפשר לעשות ע"י זולתו נופל בו לשון גאות כמו כי גאות עשה וכן כל השירה תמצא כפולה עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה ה' איש מלחמה ה' שמו וכן כולם ברש"י ישן) ד"א כי גאה גאה על כל השירות וכל מה שאקלס בו עוד יש בו תוספת ולא כמדת מלך ב"ו שמקלסין אותו ואין בו:

"סוס ורכבו" - שניהם קשורין זה בזה והמים מעלין אותם לרום ומורידין אותם לעומק ואינן נפרדין:

"רמה" - השליך וכן (דניאל ג) ורמו לגו אתון נורא ומ"א כתוב אחד או' רמה וכתוב אחד אומר ירה מלמד שהיו עולין לרום ויורדין לתהום כמו (איוב לח) מי ירה אבן פנתה מלמעלה למטה:

פסוק ב

לפירוש "פסוק ב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"עזי וזמרת יה" - אונקלום תרגם תוקפי ותושבחתי עזי כמו עזי בשור"ק וזמרת כמו וזמרתי ואני תמה על לשון המקרא שאין לך כמוהו בנקודתו במקרא אלא בג' מקומות שהוא סמוך אצל וזמרת וכל שאר מקומות נקוד שור"ק (ירמיהו טז) ה' עזי ומעזי (תהלים נט) עזי אליך אשמורה וכן כל תיבה בת שתי אותיות הנקודה מלאפו"ם כשהיא מארכת באות שלישית ואין השניה בשו"א בחטף הראשונה נקודה בשור"ק כגון עז עזי רוק רוקי חק חקי על עולו יסור עולו כל כלו ושלישים על כלו ואלו ג' עזי וזמרת של כאן ושל ישעיהו ושל תהילים נקודה בחטף קמ"ץ ועוד אין באחד מהם כתוב וזמרתי אלא וזמרת וכולם סמוך להם ויהי לי לישועה לכך אני אומר ליישב לשון המקרא שאין עזי כמו עוזי ולא וזמרת כמו וזמרתי אלא עזי שם דבר הוא כמו (שם קכג) היושבי בשמים (עובדי' א) שוכני בחגוי סלע (דברים לג) שוכני סנה וזהו השבח עזי וזמרת יה הוא היה לי לישועה וזמרת דבוק הוא לתיבת השם כמו (שופטים ה) לעזרת ה' (ישעיהו ט) בעברת ה' (קוהלת ג) על דברת בני האדם ולשון וזמרת לשון (ויקרא כה) לא תזמור (ישעיהו כה) זמיר עריצים ל' כסוח וכריתה עוזו ונקמתי של אלהינו היה לנו לישועה ואל תתמה על לשון ויהי שלא נא' היה שיש לנו מקראות מדברים בלשון זה וזה דוגמתו (מ"א ו) את קירות הבית סביב להיכל ולדביר ויעש צלעות סביב היה לו לו' עשה צלעות סביב וכן (דברי הימים ב ו) ובני ישראל היושבים בערי יהודה וימלוך עליהם רחבעם היה לו לומר מלך עליהם רחבעם (במדבר יד) מבלתי יכולת ה' וגו' וישחטם היה לו לו' שחטם (שם לו) והאנשים אשר שלח משה וגו' וימותו מתו היה לו לו' (שמות ח) ואשר לא שם לבו אל דבר ה' ויעזוב היה לו לומר עזב

"זה אלי" - בכבודו נגלה עליהם והיו מראין אותו באצבע ראתה שפחה על הים מה שלא ראו נביאים

"ואנוהו" - אונקלוס תרגם לשון נוה (ישעיהו לג) נוה שאנן (שם סה) לנוה צאן ד"א ואנוהו לשון נוי אספר נויו ושבחו לבאי עולם כגון מה דודך מדוד דודי צח ואדום וכל הענין

"אלהי אבי" - הוא זה וארוממנהו אלהי אבי לא אני תחלת הקדושה אלא מוחזקת ועומדת לי הקדושה ואלהותו עלי מימי אבותי

פסוק ג

לפירוש "פסוק ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ה' איש מלחמה" - בעל מלחמה כמו (רות א) איש נעמי וכל איש ואישך מתורגמין בעל וכן (מלכים א ב) וחזקת והיית לאיש לגבור "ה' שמו" - מלחמותיו לא בכלי זיין אלא בשמו הוא נלחם כמו שאמר דוד (שמואל א יז) ואנכי בא אליך בשם ה' צבאות ד"א ה' שמו אף בשעה שהוא נלחם ונוקם מאויביו אוחז הוא במדתו לרחם על ברואיו ולזון את כל באי עולם ולא כמדת מלכי אדמה כשהוא עוסק במלחמה פונה עצמו מכל עסקים ואין בו כח לעשות זו וזו

פסוק ד

לפירוש "פסוק ד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ירה בים" - שדי בימא שדי לשון ירייה וכן הוא אומר (שמות יט) או ירה יירה ת"א או אשתדאה אישתדי והתי"ו משמשת באלו במקום התפעל

"ומבחר" - שם דבר כמו מרכב משכב מקרא קדש

"טבעו" - (מכילתא) אין טביעה אלא במקום טיט כמו (תהלים סט) טבעתי ביון מצולה (ירמיהו לח) ויטבע ירמיהוו בטיט מלמד שנעשה הים טיט לגמול להם כמדתם ששיעבדו את ישראל בחומר ובלבנים

פסוק ה

לפירוש "פסוק ה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"יכסימו" - כמו יכסום והיו"ד האמצעית יתירה בו ודרך המקראות בכך כמו (דברים ח) ובקרך וצאנך ירביון (תהלים לו) ירויון מדשן ביתך והיו"ד ראשונה שמשמעה לשון עתיד כך פרשהו טבעו בים סוף כדי שיחזרו המים ויכסו אותן יכסימו אין דומה לו במקרא בנקודתו ודרכו להיות ננקד יכסיומו במלאפו"ם (גם כאן מוכח להיות חולם כמ"ש) "כמו אבן" - ובמקום אחר צללו כעופרת ובמקום אחר יאכלמו כקש הרשעים כקש הולכים ומטורפין עולין ויורדין בינונים כאבן והכשרים כעופרת שנחו מיד

פסוק ו

לפירוש "פסוק ו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ימינך ימינך" - שני פעמים כשישראל עושין את רצונו של מקום השמאל נעשית ימין

"ימינך ה' נאדרי בכח" - להציל את ישראל וימינך השנית תרעץ אויב ול"נ אותה ימין עצמה תרעץ אויב מה שאי אפשר לאדם לעשות שתי מלאכות ביד אחת ופשוטו של מקרא ימינך הנאדרת בכח מה מלאכתה ימינך היא תרעץ אויב וכמה מקראות דוגמתו (תהלים צב) כי הנה אויביך ה' כי הנה אויביך יאבדו (תהלים צד) עד מתי רשעים ה' עד מתי רשעים יעלוזו נשאו נהרות ה' נשאו נהרות קולם לא לנו ה' לא לנו (הושע ב) אענה נאום ה' אענה את השמים (שופטים ה) אנכי לה' אנכי אשירה (תהלים קכד) לולי ה' וכו' לולי ה' שהיה לנו בקום עלינו אדם (שופטים ה) עורי עורי דבורה עורי עורי דברי שיר (ישעיהו כו) תרמסנה רגל רגלי עני (תהלים קלו) ונתן ארצם לנחלה נחלה לישראל עבדו

"נאדרי" - היו"ד יתירה כמו רבתי עם שרתי במדינות גנובתי יום

"תרעץ אויב" - תמיד היא רועצת ומשברת האויב ודומה לו וירעצו וירוצצו את בנ"י (בשופטים סי' י) (ד"א ימינך הנאדרת בכח היא משברת ומלקה אויב)

פסוק ז

לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וברוב גאונך" - אם היד בלבד רועצת האויב כשהוא מרומם ברוב גאונו אז יהרוס קמיו ואם ברוב גאונו לבד אויביו נהרסים ק"ו כששלח בם חרון אף יאכלמו "תהרס" - תמיד אתה הורס קמיך הקמים נגדך ומי הם הקמים כנגדו אלו הקמים על ישראל וכן הוא אומר (תהלים פג) כי הנה אויביך יהמיון ומה היא ההמיה על עמך יערימו סוד ועל זה קורא אותם אויביו של מקום

פסוק ח

לפירוש "פסוק ח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וברוח אפיך" - היוצא משני נחירים של אף דבר הכתוב כביכול בשכינה דוגמת מלך בשר ודם כדי להשמיע אוזן הבריות כפי הוה שיוכלו להבין דבר כשאדם כועס יוצא רוח מנחיריו וכן (תהלים יח) עלה עשן באפו וכן (איוב ד) ומרוח אפו יכלו וזהו שאמר (ישעיהו מח) למען שמי אאריך אפי כשזעפו נחה נשימתו ארוכה וכשהוא כועס נשימתו קצרה (שם) ותהלתי אחטם לך ולמען תהלתי אשים חטם באפי לסתום נחירי בפני האף והרוח שלא יצאו לך בשבילך אחטם כמו נאקה בחטם במסכת (שבת דף נא) כך נראה בעיני וכל אף וחרון שבמקרא אני אומר כן חרה אף כמו (איוב ל) ועצמי חרה מני חורב ל' שריפה ומוקד שהנחירים מתחממים ונחרים בעת הקצף וחרון מגזרת חרה כמו רצון מגזרת רצה וכן חמה לשון חמימות על כן הוא אומר (אסתר א) וחמתו בערה בו ובנוח החמה אומר נתקררה דעתו

"נערמו מים" - אונקלוס תרגם לשון ערמימות ולשון צחות המקרא כמו (שיר ז) ערמת חטים ונצבו כמו נד יוכיח נערמו מים ממוקד רוח שיצא מאפיך יבשו המים והם נעשו כמין גלים וכריות של ערימה שהם גבוהים

"כמו נד" - כתרגומו כשור כחומה

"נד" - לשון צבור וכנוס כמו (ישעיהו יז) נד קציר ביום נחלה (תהלים לג) כונס כנד לא כתיב כונס כנאד אלא כנד ואלו היה כנד כמו כנאד וכונס לשון הכנסה היה לו לכתוב מכניס כבנאד מי הים אלא כונס לשון אוסף וצובר הוא וכן (יהושע ג) קמו נד אחד ויעמדו נד אחד ואין לשון קימה ועמידה בנאדות אלא בחומות וצבורים ולא מצינו נאד נקוד אלא במלאפו"ם (חול"ם) כמו (תהלי' נו) שימה דמעתי בנאדך (שופטים ד) את נאד החלב

"קפאו" - כמו (איוב י) וכגבינה תקפיאני שהוקשו ונעשו כאבנים והמים זורקים את המצרים על האבן בכח ונלחמים בם בכל מיני קושי

"בלב ים" - בחוזק הים ודרך המקראות לדבר כן עד לב השמים (שמואל ב יח) בלב האלה לשון עקרו ותקפו של דבר

פסוק ט

לפירוש "פסוק ט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אמר אויב" - לעמו כשפיתם בדברים ארדוף ואשיגם ואחלק שלל עם שרי ועבדי

"תמלאמו" - תתמלא מהם

"נפשי" - רוחי ורצוני ואל תתמה על תיבה המדברת בשתים תמלאמו תמלא מהם יש הרבה כלשון הזה (שופטים א) כי ארץ הנגב נתתני כמו נתת לי ולא יכלו דברו לשלום (בראשית לז) כמו דבר עמו (ירמיהו י) בני יצאוני כמו יצאו ממני (איוב לא) מספר צעדי אגידנו כמו אגיד לו אף כאן תמלאמו תמלא נפשי מהם

"אריק חרבי" - אשלוף ועל שם שהוא מריק את התער בשליפתו ונשאר ריק נופל בו לשון הרקה כמו מריקים שקיהם (ירמיהו מח) וכליו יריקו ואל תאמר אין לשון ריקות נופל על היוצא אלא על התיק ועל השק ועל הכלי שיצא ממנה אבל לא על החרב ועל היין ולדחוק ולפרש אריק חרבי כלשון (בראשית יד) וירק את חניכיו אזדיין בחרבי מצינו הל' מוסב אף על היוצא (ש"ה א) שמן תורק (ירמיהו שם) ולא הורק מכלי אל כלי לא הורק הכלי אין כתיב כאן אלא לא הורק היין מכלי אל כלי מצינו הלשון מוסב על היין וכן (יחזקאל כח) והריקו חרבותם על יופי חכמתך דחירם

"תורישמו" - לשון רישות ודלות כמו (שמואל א ב) מוריש ומעשיר

פסוק י

לפירוש "פסוק י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"נשפת" - לשון הפחה וכן (ישעיהו מ) וגם נשף בהם

"צללו" - שקעו עמקו לשון מצולה

"כעופרת" - אבר פלו"ם (בלייא) בלע"ז

פסוק יא

לפירוש "פסוק יא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"באלם" - בחזקים כמו (יחזקאל יז) ואת אילי הארץ לקח (תהלים כב) אילותי לעזרתי חושה "נורא תהלות" - יראוי מלהגיד תהלותיך פן ימעטו כמ"ש לך דומיה תהלה

פסוק יב

לפירוש "פסוק יב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"נטית ימינך" - כשהקב"ה נוטה ידו הרשעים כלים ונופלים לפי שהכל נתון בידו ונופלים בהטייתה וכן הוא אומר (ישעיהו לא) וה' יטה ידו וכשל עוזר ונפל עזור משל לכלי זכוכית הנתונים ביד אדם מטה ידו מעט והן נופלין ומשתברין "תבלעמו ארץ" - מכאן שזכו לקבורה בשכר שאמרו ה' הצדיק

פסוק יג

לפירוש "פסוק יג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"נהלת" - ל' מנהל ואונקלוס תרגם ל' נושא וסובל ולא דקדק לפרש אחר לשון העברית

פסוק יד

לפירוש "פסוק יד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ירגזון מז" - מתרגזין "יושבי פלשת" - מפני שהרגו את בני אפרים שמיהרו את הקץ ויצאו בחזקה כמפורש בדברי הימים והרגום אנשי גת

פסוק טו

לפירוש "פסוק טו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אלופי אדום אילי מואב" - (מכילתא) והלא לא היה להם לירא כלום שהרי לא עליהם הולכים אלא מפני אנינות שהיו מתאוננים ומצטערים על כבודם של ישראל "נמגו" - נמסו כמו (תהלים עה) ברביבים תמוגגנה אמרו עלינו הם באים לכלותינו ולירש את ארצנו

פסוק טז

לפירוש "פסוק טז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"תפול עליהם אימתה" - (מכילתא) על הרחוקים

"ופחד" - על הקרובים כענין שנאמר (יהושע ב) כי שמענו את אשר הוביש וגו'

"עד יעבור עד יעבור" - כתרגומו

"קנית" - חבבת משאר אומות כחפץ הקנוי בדמים יקרים שחביב על האדם

פסוק יז

לפירוש "פסוק יז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"תביאמו" - נתנבא משה שלא יכנס לארץ לכך לא נאמר תביאנו (נראה שצ"ל "שלא יכנסו לארץ" וכו' והכי איתא בהדיא פרק יש נוחלין דף קי"ט ובמכילתא הבנים יכנסו ולא האבות אף שלא נגזר גזירת מרגלים עדיין מ"מ ניבא ולא ידע מה ניבא, מהרש"ל):

"מכון לשבתך" - מקדש של מטה מכוון כנגד כסא של מעלה אשר פעלת:

"מקדש" - הטעם עליו זקף גדול להפרידו מתיבת השם שלאחריו המקדש אשר כוננו ידיך ה' חביב בית המקדש שהעולם נברא ביד אחת שנא' (ישעיהו מח יג) אף ידי יסדה ארץ ומקדש בשתי ידים ואימתי יבנה בשתי ידים בזמן שה' ימלוך לעולם ועד לעתיד לבא שכל המלוכה שלו:

פסוק יח

לפירוש "פסוק יח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לעולם ועד" - לשון עולמית הוא והוי"ו בו יסוד לפיכך היא פתוחה אבל (ירמיהו כט) ואנכי היודע ועד שהוי"ו בו שימוש קמוצה היא

פסוק יט

לפירוש "פסוק יט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי בא סוס פרעה" - כאשר בא

פסוק כ

לפירוש "פסוק כ" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ותקח מרים הנביאה" - היכן נתנבאה כשהיתה אחות אהרן קודם שנולד משה אמרה עתידה אמי שתלד בן וכו' כדאיתא (בסוטה דף יב) ד"א אחות אהרן לפי שמסר נפשו עליה כשנצטרעה נקראת על שמו

"את התוף" - כלי של מיני זמר

"בתופים ובמחולות" - מובטחות היו צדקניות שבדור שהקדוש ברוך הוא עושה להם נסים והוציאו תופים ממצרים

פסוק כא

לפירוש "פסוק כא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ותען להם מרים" - משה אמר שירה לאנשים הוא או' והם עונין אחריו ומרים אמרה שירה לנשים (מכילתא)

פסוק כב

לפירוש "פסוק כב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויסע משה" - (מכילתא) הסיען בעל כרחם שעטרו מצרים סוסיהם בתכשיטי זהב וכסף ואבנים טובות (מכילתא) והיו ישראל מוצאין אותם בים וגדולה היתה ביזת הים מביזת מצרים שנא' (שיר א) תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף לפיכך הוצרך להסיען בעל כרחם

פסוק כג

לפירוש "פסוק כג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויבאו מרתה" - כמו למרה ה"א בסוף תיבה במקום למ"ד בתחילתה והתי"ו היא במקום ה"א הנשרשת בתיבת מרה ובסמיכתה כשהיא נדבקת לה"א שהוא מוסיף במקום הלמ"ד תתהפך הה"א של שרש לתי"ו וכן כל ה"א שהיא שרש בתיבה תתהפך לתי"ו בסמיכתה כמו (ישעיהו כז) חמה אין לי (אסתר א) וחמתו בערה בו הרי ה"א של שורש נהפכת לתי"ו מפני שנסמכת אל הו' הנוספת וכן עבד ואמה (בראשית ל) הנה אמתי בלהה לנפש חיה (איוב לג) וזהמתו חיתו לחם בין הרמה ותשובתו הרמתה

פסוק כד

לפירוש "פסוק כד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וילנו" - לשון נפעל הוא וכן התרגום לשון נפעל הוא ואתרעמו וכן דרך ל' תלונה להסב הדבור אל האדם מתלונן מתרועם ולא אמר לונן רועם וכן יאמר הלועז דקומפלישנ"ט שי"י מוסב הדבור אליו באמרו שי"י

פסוק כה

לפירוש "פסוק כה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שם שם לו" - במרה נתן להם מקצת פרשיות של תורה שיתעסקו בהם שבת ופרה אדומה ודינין (סנהדרין מ) "ושם נסהו" - לעם וראה קשי ערפן שלא נמלכו במשה בלשון יפה בקש עלינו רחמים שיהי' לנו מים לשתות אלא נתלוננו

פסוק כו

לפירוש "פסוק כו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אם שמוע תשמע" - זו קבלה שיקבלו עליהם

"תעשה" - היא עשייה

"והאזנת" - תטה אזנים לדקדק בהם

"כל חקיו" - דברים שאינן אלא גזירת מלך בלא שום טעם ויצר הרע מקנטר עליהם מה איסור באלו למה נאסרו כגון לבישת כלאים ואכילת חזיר ופרה אדומה וכיוצא בהם

"לא אשים עליך" - ואם אשים הרי הוא כלא הושמה כי אני ה' רופאך זהו מדרשו (מכילתא) ולפי פשוטו כי אני ה' רופאך ומלמדך תורה ומצות למען תנצל מהם כרופא הזה האומר לאדם אל תאכל דברים שמחזירים אותך לידי חולי וזהו איזון מצות וכן הוא אומר (משלי ג) רפאות תהי לשרך

פסוק כז

לפירוש "פסוק כז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שתים עשרה עינות מים" - כנגד י"ב שבטים נזדמנו להם

"ושבעים תמרים" - כנגד שבעים זקנים