רד"ק על הושע ב ב
<< | רד"ק על הושע • פרק ב' • פסוק ב' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְ֠נִקְבְּצ֠וּ בְּנֵֽי־יְהוּדָ֤ה וּבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ יַחְדָּ֔ו וְשָׂמ֥וּ לָהֶ֛ם רֹ֥אשׁ אֶחָ֖ד וְעָל֣וּ מִן־הָאָ֑רֶץ כִּ֥י גָד֖וֹל י֥וֹם יִזְרְעֶֽאל׃
ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדיו: וזה יהיה בקבוץ גליות בימי המשיח, כי בבית שני לא עלו אלא יהודה ובנימין שגלו בבבל, ולא היו בני יהודה ובני ישראל יחדיו:
ושמו להם ראש אחד: זהו מלך המשיח, וכן ת"י תירגם יונתן "וימנון להון רישא חד מדבית דוד" (תרגום יונתן הושע, ב):
ועלו מן הארץ: מארץ גלותם יעלו לארצם, והמפרשים זה הענין על הגלות איננו נכון, כי מה ענין "ושמו להם ראש אחד" למי שילך בגלות, וגם ועלו מן הארץ כי היה לו לומר וירדו או ויצאו, כי ארץ ישראל גבוהה מכל הארצות והבא אליה יעלה ומי שיצא ממנה ירד.
וי"ו "ועלו מן הארץ" פירשו בו אחר שעלו מן הארץ, כוי"ו (ישעיהו סד, ג): "הן אתה קצפת ונחטא", (ויקרא ט, כב): "וירד מעשות החטאת והעולה", (שמות טז, כ): "וירם תולעים ויבאש" והדומים להם; כי המשיח לא יהיה להם לראש עד שיהיו בירושלם. ויש מפרשים "ראש אחד" - אליהו הנביא שיעלה אותם מן הגלות:
כי גדול יום יזרעאל: יום עת שנשבר קשתם בעמק יזרעאל גדול הוא, ומאד ארך זמן גלותם ותם עונם בגלות שארך זמן רב. ואדוני אבי ז"ל פירש זמן ארוך וגדול היו זרועים בגוים ועתה אקבצם לפיכך קרא שם ישראל יזרעאל שהאל זרעם בגוים. ויונתן תירגם "ארי רב יום כנישתהון" (תרגום יונתן הושע, א):