רבנו יונה על משלי א
רבנו יונה על משלי · א · >>
פסוק א
פסוק ב
"להבין אמרי בינה" - הבנת הדבר היא ההגעה לתכלית כונת האומר בו בהבין אליו המחשבה כמו (דניאל ט ב): "הבן להלז את המראה". ופעמים תבוא על ההכרה כמו (משלי ז ז): "אבינה בבנים" (שמואל א ג ח): "ויבן עלי".
"אמרי בינה" - דברים עמוקים שלא ישיג אדם לדעתם עד שיתבונן בהם ויעמיק בהבנתם, ויש לפרש לדעת חכמה ומוסר, הטוב באדם שידע חכמה ומוסר והוא במקום אזהרה כמו זכור, אבל מן הכתוב בענין (משלי א ה): "ישמע חכם ויוסיף לקח" יש ללמוד כי על דברי הספר ידבר שחברם לדעת מהם חכמה ומוסר.פסוק ג
"לקחת מוסר השכל" - הזכיר תחלה לדעת חכמה ומוסר ואח"כ לקחת מוסר השכל. וביאור הענין, שידע המוסר כדי לקחת מוסר ולקיחת המוסר הוא קיום המוסר בפועל לישר מדותיו ולהנהיגם על פי המוסר כמו (משלי כד לב): "ראיתי לקחתי מוסר".
"מוסר השכל" - כמו מוסר והשכל כדרך (שמות כח יח): "ספיר ויהלום". וענין השכל ההשגחה ועיון בכל מעשה מלשון (שמואל א יח יד): "ויהי דוד בכל דרכיו משכיל". ויתכן לפרש לקחת מוסר השכל לקבל ולקחת המוסר אשר יורהו שכלו ותלמדהו תבונתו כענין (תהלים טז ז): "אף לילות יסרוני כליותי". ר"ל שימשך אחרי מוסר הנפש המשכלת ואחרי עצתה ויניח דרך התאוה כי ע"י שידע חכמה ומוסר וידרשם מעל הספר הזה יקשיב אח"כ לדברי המוסר אשר יורהו שכלו במעשיו ודרכיו ויטה אליהם וידבק בהם ויסור מדרכי היצר.
"צדק" - הוא שיכנס האדם לפנים משורת הדין. ומשפט. שורת הדין. כי יש דברים שראוי לאדם ליכנס בהם לפנים משורת הדין כמו שאמרו רז"ל (מכילתא על שמות יח): "(שמות יח כא): "ואת המעשה אשר יעשון", ואת המעשה זה הדין אשר יעשון זה לפנים משורת הדין".
"ומשרים" - להתנהג על פי היושר ודרך השכל בדברים שלא יפול עליהם משפט וחיוב ב"ד כאשר הוזכר בדבריהם ז"ל בדברים רבים שאדם פטור בהם מדיני אדם וחייב בדיני שמים.פסוק ז
ונאמר (תהלים קיט קיא): "נחלתי עדותיך לעולם כי ששון לבי המה".
ואמרו ז"ל: (אבות פ"ג מי"א): "כל שיראת חטאו קדמה לחכמתו - חכמתו מתקיימת".
רבנו יונה על משלי · א · >>