(תהלים קיח ה): "מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ, עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ."

מתוך המצר (מקום צר ולוחץ) קראתי " יה! ענני! "; וה' אכן נענה לקריאתי בכך שהוציא אותי למרחב (מקום רחב ופתוח).

המשורר מדבר בשם עם ישראל.

המצר הוא מקום צר ודוחק ( מצודות ) , צרה גדולה; האויבים מקיפים את עם ישראל מכל כיוון, אין לו לאן לברוח ואין לו דרך להינצל.

מן המצר הזה, עם ישראל קורא " יה! " - קריאת זעקה אל ה'.

המילה ענני מתחברת לשני חלקי הפסוק (ראו שתי מילים זהות רצופות ):

1. היא חלק מהקריאה של עם ישראל " יה, ענֵנִי! ".

2. היא גם חלק מתיאור ההצלה: ה' עָנָנִי - ענה אותי, נענה לקריאתי.

במרחב הוא מקום רחב, ההפך ממצר. המילה במרחב מתארת את אופן ההצלה: ה' ענני בכך שהוציא אותי מן המצר אל המרחב. ה' הכה את כל אויביי מסביב, פרץ את המצור, ואפשר לי להרחיב את גבולות ארץ ישראל.

מצרים נזכרו גם ב (איכה א ג): "גָּלְתָה יְהוּדָה מֵעֹנִי וּמֵרֹב עֲבֹדָה, הִיא יָשְׁבָה בַגּוֹיִם לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ; כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים"( פירוט ). גם שם הכוונה למקום צר, שבו האויבים לוכדים את עם ישראל ואינו יכול לברוח.

מרחב נזכר גם ב (שמואל ב כב כ): "וַיֹּצֵא לַמֶּרְחָב אֹתִי, יְחַלְּצֵנִי כִּי חָפֵץ בִּי", (תהלים יח כ): "וַיּוֹצִיאֵנִי לַמֶּרְחָב , יְחַלְּצֵנִי כִּי חָפֵץ בִּי", (תהלים לא ט): "וְלֹא הִסְגַּרְתַּנִי בְּיַד אוֹיֵב, הֶעֱמַדְתָּ בַמֶּרְחָב רַגְלָי". גם שם הכוונה לשיחרור מהמצר שמטילים האויבים.

גם עכשיו, ימי בין המצרים ה'תשפ"ד, עם ישראל נמצא במצר, מול אויבים הסוגרים עליו מכל הכיוונים; וגם היום אנחנו קוראים: " יה! ענני במרחב! יה! ". אם יחפוץ ה' בנו, הוא יוציאנו למרחב; לא יסגירנו ביד אויב, אלא יעמיד במרחב רגלינו.

• (הושע ד טז): "כִּי כְּפָרָה סֹרֵרָה סָרַר יִשְׂרָאֵל, עַתָּה יִרְעֵם ה' כְּכֶבֶשׂ בַּמֶּרְחָב "( פירוט )
• (חבקוק א ו): "כִּי הִנְנִי מֵקִים אֶת הַכַּשְׂדִּים, הַגּוֹי הַמַּר וְהַנִּמְהָר; הַהוֹלֵךְ לְמֶרְחֲבֵי אֶרֶץ, לָרֶשֶׁת מִשְׁכָּנוֹת לֹּא לוֹ"